|
תאונת עבודה הנה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו כאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
כאשר מדובר בעובד שכיר, מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. כאשר מדובר בעובד עצמאי, מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
כאשר עובד עובר תאונת עבודה שמונעת ממנו לעבוד ולהתפרנס באופן זמני או קבוע, ובהיקף חלקי או מלא, באפשרותו להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה בפני הגורמים הבאים:
לצורך הגשת תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, אין כל חשיבות לסוגיית האשם בתאונה. כלומר, אין זה משנה האם התאונה נגרמה באשמת העובד, או באשמת המעסיק שלו במידה והוא שכיר או באשמת כל גורם אחר.
ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד המוסד לביטוח לאומי תוך שנה אחת מיום התאונה. לשם כך על העובד להוכיח שהתאונה שאירעה לו הינה תאונת עבודה על פי החוק וזאת על מנת שהמוסד יכיר בה ככזו.
עובד שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה, זכאי לקבל קצבאות וזכויות נוספות שמטרתן לסייע לו במהלך התקופה שבה איבד את כושר עבודתו עקב התאונה וכפועל יוצא מכך את הכנסתו.
במידה והעובד נפטר חלילה עקב תאונת עבודה, יתכן ובני משפחתו יהיו זכאים לקבל גמלת תלויים, באמצעות מענק חד פעמי או קצבה חודשית וזאת בכפוף לעמידתם בתנאי הזכאות.
לרוב מדובר באלמן או האלמנה והילדים של העובד. במקרים מסויימים, יתכן שגם ההורים, אחים, סב או סבתא של העובד יהיו זכאים לקבלת גמלת תלויים וזאת במידה והעובד פרנס גם אותם.
ככלל, העובד זכאי לקבל דמי פגיעה במשך 3 חודשים ובמידה ונותרה לו נכות עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי לקבל לאחר מכן גם גמלת נכות מעבודה וזאת כפי שנסביר בהרחבה.
תשלום דמי פגיעה
בתחילה העובד זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. דמי הפגיעה משולמים לעובד במשך התקופה שבמהלכה הוא אינו מסוגל לעבוד ועד ל-90 יום לכל היותר מלמחרת יום התאונה, דהיינו, עד לשלושה חודשים בלבד.
בתום תקופת 90 היום העובד לא יהיה זכאי עוד לתשלום דמי פגיעה, אך אם נותרה לו נכות עקב תאונת העבודה, יתכן והוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה, כמפורט להלן.
לשם קבלת דמי הפגיעה על העובד להגיש למוסד לביטוח לאומי תעודת אי כושר אשר נערכה לפי חוק הביטוח הלאומי ונחתמה על ידי רופא.
דמי הפגיעה משולמים לעובד בתנאי שהוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה לא רק בעבודתו, אלא גם לא בעבודה מתאימה אחרת, וזאת לפי אישור רפואי מתאים.
סכום דמי הפגיעה לעובד שכיר או עצמאי מחושב לפי 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90 ועד לסכום מקסימלי ליום.
נכון לחודש אוגוסט 2018 והחל מיום 1.1.2018 ואילך, מדובר בסך של 1,097.88 ₪ ליום. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
תשלום גמלת נכות מעבודה
נפגע עבודה שנותרה לו נכות כלשהי עקב תאונת עבודה שאירעה לו, זכאי לקבל בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה גם גמלת נכות מעבודה. גם עובד שחזר לעבודה או לא נעדר מהעבודה יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.
לשם קבלת גמלת הנכות מעבודה על העובד להופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתקבע את דרגת נכותו. יש להגיש את התביעה בתוך שנה ממועד תאונת העבודה ורצוי להגישה סמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה.
הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום התאונה עלולה לפגוע בזכאות לגמלה.
סכום גמלת העבודה הנו בהתאם לאחוזי הנכות הקבועים שנקבעו לעובד. במידה והנכות עומדת על 19%-9%, ישולם לו מענק חד פעמי ובמידה והנכות עומדת על 20% ומעלה תשולם לו קצבה חודשית.
כאשר נפגע העבודה יגיע לגיל אשר מקנה לו זכאות לקצבת זקנה, הוא יוכל לבחור בין קבלת קצבת הנכות לקבלת קצבת הזקנה, כאשר בחירה בקבלת קצבת הזקנה, תזכה אותו בנוסף גם בקבלת מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות מעבודה.
בנוסף לתשלומי דמי הפגיעה וגמלת הנכות מעבודה, יתכן והעובד יהיה זכאי לקבל גם טיפול רפואי בחינם וכן שיקום מקצועי.
הזכות לקבל טיפול רפואי בחינם
עובד שהוכר כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה זכאי גם לקבל טיפול רפואי בחינם וזאת למשך כל זמן שיידרש לו טיפול כזה עקב תאונת העבודה. סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על-ידי הרופא המטפל בעובד מטעם קופת חולים.
לשם קבלת הטיפול בחינם, על עובד שכיר לפנות לקופת חולים עם טופס ב.ל. 250 בדבר הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי, ואילו על העובד העצמאי לפנות אליה עם טופס ב.ל. 283 בדבר בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים.
עוד יובהר בהקשר זה כי עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל בחדרי המיון של בתי החולים עזרה ראשונה דחופה ללא תשלום אגרת מיון וזאת עוד לפני שהוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה.
בנוסף, במקרה והוא פונה באמבולנס עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות הפינוי באמבולנס באותו יום. לשם כך עליו לפנות עם החשבונית המקורית שניתנה עבור הפינוי באמבולנס למחלקת נפגעי עבודה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו.
הזכות לשיקום מקצועי
עובד זכאי לשיקום מקצועי הינו עובד שהוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו לפחות 10% נכות והוא עומד בתנאים הבאים:
השיקום המקצועי כולל דמי שיקום, שכר לימוד, נסיעות / נסיעות מיוחדות, ספרים וציוד לימודי, מכשירי לימוד, שכר דירה, כלכלה, ושירותי תמיכה והנגשה.
עם זאת יובהר כי הסיוע הכספי הנו ברמה של השתתפות ולא נועד לכסות בכל המקרים את מלוא העלויות.
קראו בהרחבה: על הזכות לשיקום מקצועי לאחר פגיעה בעבודה
כאשר מדובר בתאונת עבודה שאירעה לעובד שכיר עקב התרשלות המעסיק שלו, באפשרות העובד להגיש גם תביעת נזיקין כנגד המעסיק על מנת לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה וזאת בנוסף להגשת התביעה כנגד הביטוח הלאומי.
ניתן להגיש את התביעה כנגד המעסיק תוך 7 שנים ממועד התאונה בטרם תחול התיישנות לפי חוק. ראוי ורצוי להגיש תביעה לפיצויי כנגד המעסיק רק באמצעות עורך דין ולא באופן עצמאי.
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שיש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים של המעסיק וזאת בהתאם לעיקרון לפיו אין פיצוי כפול.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי במידה והתאונה התרחשה גם עקב התרשלות וחוסר זהירות של העובד ולא רק עקב התרשלותו של המעסיק, אזי ייפסק לעובד אשם תורם בשיעור מסויים, אשר יקוזז אף הוא מסכום הפיצויים של המעסיק.
בנוסף יש לקחת בחשבון שבשונה מהגשת התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, שלגביה כאמור אין משמעות לסוגיית האשם והיא איננה מהווה תנאי לצורך קבלת התביעה, אזי כאשר מדובר בהגשת תביעה כנגד המעסיק, לסוגיה זו בהחלט יש משמעות, כמו בכל סוג של תביעת נזיקין.
לפיכך ועל מנת שהתביעה כנגד המעסיק תתקבל, על העובד מוטלת החובה להוכיח שהתאונה שאירעה לו אכן אירעה עקב התרשלות המעסיק ועל כן המעסיק אחראי לנזקים שנגרמו לו בגינה.
אחריות המעסיק כלפי עובדיו נובעת מכח פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970 וכן ומכוח הפסיקה שקבעה שיחסי המעסיק עם העובד שלו מצמיחים חובת זהירות מצד המעסיק כלפי העובד.
חובה זו מחייבת את המעסיק לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובמסגרת תהליך העבודה.
לשם כך על המעסיק לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזקי גוף לעובדיו במהלך עבודתם וכן לפקח על עובדיו ולוודא שהם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה.
קראו בהרחבה: על תקנות הבטיחות בעבודה
אם העובד הוכיח שהתאונה שנגרמה לו אכן נגרמה עקב התרשלות המעסיק שלו ומדובר במעסיק שמבוטח בפוליסת ביטוח מסוג חבות מעבידים, אזי המעסיק יצטרך במקרה כזה לשלם רק את סכום ההשתתפות העצמית החלה עליו וזאת לחברת הביטוח שלו, בעוד שחברת הביטוח היא שתשלם את מלוא הפיצוי לעובד.
עובד שמבוטח אצל חברות ביטוח פרטיות במסגרת פוליסות שמכסות את נזקי תאונת העבודה, רשאי להגיש גם תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח וזאת בנוסף לתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי והמעסיק שלו.
לא ניתן לקזז את הפיצויים הללו כנגד הפיצויים המגיעים לעובד מהביטוח הלאומי והמעסיק שלו.
מדובר בסוגים שונים של פוליסות וביניהן פוליסות תאונות אישיות, פוליסת אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, ביטוח מחלות קשות, ביטוח בריאות פרטי, וכן ביטוח חיים במידה והעובד נפטר עקב תאונת העבודה ועוד.
העובד יכול להיות מבוטח בפוליסות הללו במסגרת פוליסה אישית מטעמו, או במסגרת פוליסות קבוצתיות. הפוליסות הקבוצתיות יכולות להיות גם מטעם מקום עבודתו וזאת באמצעות הנהלת מקום העבודה שלו או ועד העובדים שלו.
ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח תוך 3 שנים מיום התאונה ובטרם תחול התיישנות.
קריאה נוספת: פיטורי עובד/ת בתקופת אי כושר לאחר תאונת עבודה