{if 0} {/if}

מתי תאונת דרכים תחשב תאונת עבודה, את מי ניתן לתבוע בגין נזקי הגוף שנגרמו לעובד וכיצד יש לפעול מיד לאחר התאונה?
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - מתי, באילו תנאים ומה עושים?
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - אימתי?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (30) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 30 reviews
Hebrew

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו, או תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. כך קובע סעיף 79 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

כלומר, ההגדרה הבסיסית והכללית של תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה. לפיכך, תאונת דרכים שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, תיחשב אף היא כתאונת עבודה.

לדוגמא, תאונת דרכים של נהג אוטובוס אשר אירעה במהלך נהיגתו באוטובוס במסגרת עבודתו, או תאונת דרכים שאירעה לשליח שנהג בקטנוע תוך כדי ביצוע שליחות במסגרת עבודתו, מהוות גם תאונת עבודה.

יחד עם זאת, החוק מוסיף ומרחיב את ההגדרה של תאונת עבודה באופן שהיא חלה לא רק על תאונת דרכים שהעובד עבר תוך כדי ועקב העבודה, אלא גם על תאונת דרכים שהעובד עבר בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, או ממקום עבודה אחד למשנהו וזאת בכפוף לכל יתר תנאי החוק וכפי שיפורט להלן.

ראשית, סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקה לפיה:

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". 

כלומר, סעיף זה קובע את התנאי הכללי שצויין לעיל לפיו תאונת דרכים תוכר כתאונת עבודה גם במידה והמדובר בתאונה שהעובד עבר בדרך לעבודה שלו או בחזרה ממנה, או ממקום עבודה אחד למשנהו.

סעיף 81(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שתאונת הדרכים שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה לא תיחשב כתאונת עבודה במקרה בו היא אירעה תוך כדי הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, וכאשר ההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של העובד לגבי מעסיקו או בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או במקרה בו יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של העובד ולא נגרם בשל התאונה אי כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

כלומר, תאונת הדרכים לא תיחשב כתאונת עבודה לפי החוק במידה והיא אירעה לעובד בזמן שהוא סטה באופן ממשי מהדרך לעבודה או בחזרה ממנה לשם מטרה שאיננה קשורה לעבודתו של העובד, או במקרה בו היא אירעה בעיקר עקב רשלנותו הפושעת של העובד אך מבלי לגרום לנזק קשה לעובד.

עם זאת, סעיף 81(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הסטיה של העובד מדרכו לעבודתו בבוקר נעשתה כדי ללוות את ילדו לגן הילדים שלו או כדי להתפלל בבית כנסת שבו הוא נוהג להתפלל, אזי לא יראו בה כסטיה לגבי סעיף 80(1) לחוק, אשר שוללת את הגדרת תאונת הדרכים כתאונת עבודה.

כלומר, כאשר מדובר בנסיבות בהן העובד עבר את תאונת הדרכים בזמן שהוא סטה מהדרך לעבודתו בבוקר כדי ללוות את ילדו לגן הילדים שלו או כדי להתפלל בבית הכנסת בו הוא נוהג להתפלל, אזי יראו גם באותה תאונת דרכים כתאונת עבודה.  

במסגרת הליך ב"ל 39724-01-12 פרוטיץ נ' המל"ל נדון מקרה בו מנהל בחברה עבר תאונת דרכים בעודו רוכב על קטנוע בדרכו מתל אביב למפעל החברה שנמצא בשדה עוזיהו.

העובד טען כי ביום התאונה הוא חזר מפגישה שנערכה בתל אביב בענייני החברה עם עורך הדין של החברה, שהינו גם אחיו, וכי קודם לפגישה זו הוא שהה במשרדים של בית עסק אחר בראשל"צ כדי לרכוש ממנו מכולה עבור החברה.

לדבריו, הוא ביצע את נסיעתו לצרכי עבודה בלבד ולא לצרכיו האישיים, ועל כן יש להכיר בתאונת הדרכים שעבר כתאונת עבודה.

המוסד לביטוח לאומי טען שלא הוכח שתאונת הדרכים אירעה לעובד בדרכו ממקום עבודה אחד למשנהו וכי התאונה לא אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו של העובד ועל כן אין מדובר בתאונת עבודה.

עוד טען המל"ל כי העובד נפגש עם אחיו ללא קשר לענייני החברה אלא לעניינים אישיים, שכן העובד לא סיפק הסבר המניח את הדעת בדבר סיבת קיום הפגישה דווקא בתל אביב, בעוד משרדו של אחיו נמצא בקריית אונו ואילו משרדי החברה והמפעל שלה מצויים באשדוד ובשדה עוזיהו.

בית הדין קיבל את תביעת העובד, בקובעו בין היתר שהוא מקבל את הסברו לגבי מיקום הפגישה שלו עם אחיו שמשמש כאמור גם כעורך דין של החברה.

פגישה אמנם לא התקיימה במשרד של אחיו ולא במשרדי החברה, אלא בבית קפה הסמוך למשרדו של עו"ד אחר וזאת מאחר והשניים סברו שייתכן שהם יצטרכו לסור אל משרדו של אותו עורך דין, וכי בשל היכרותם אותו הם יכלו להיכנס למשרדו בהתראה קצרה וללא תיאום מוקדם מראש.

בית הדין ציין כי אמנם, מאחר ומדובר באחים, עולה מטבע הדברים גם האפשרות כי הפגישה נועדה לצרכים חברתיים משפחתיים, אולם הוא התרשם מהעדויות שהמדובר היה בפגישה עסקית לחלוטין וכי השניים טרחו לעזוב את משרדיהם על מנת לדון בנושא עסקי.

עוד קבע בית הדין שהוא מקבל גם את טענת העובד שלפני הפגישה עם אחיו הוא גם שהה בראשון לציון, שם טיפל ברכישת מכולה לבית העסק, אך גם אלמלא שהותו שם, די היה בפגישת העבודה שהוא קיים בתל אביב עם אחיו בתוקף תפקידו כפרקליט החברה כדי לקבוע שהתאונה שהוא עבר בדרכו מת"א למפעל החברה הנה בגדר תאונת עבודה.

בהמשך לכך נקבע כי העובד רשאי לפנות לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת אחוזי נכותו הרפואית.

מי מפצה את העובד שנפגע וכיצד נקבע הפיצוי?

מאחר והמדובר בתאונה בעלת שני היבטים כלומר, הן תאונת דרכים והן תאונת עבודה, זכאי העובד במקרה כזה לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי וזאת כדי לקבל את ממנו הכרה כנפגע תאונת עבודה ואת כל הזכויות שמגיעות לו בגין כך, והן את חברת הביטוח הפרטית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כדי לקבל ממנה פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה.

את התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך שנה ממועד התאונה ואילו את התביעה נגד חברת הביטוח יש להגיש תוך 7 שנים ממועד התאונה.

במידה ותביעת העובד תתקבל על ידי המוסד לביטוח הלאומי, כך שתאונת דרכים שהוא עבר תוכר גם כתאונת עבודה, הוא יהיה זכאי לקבל ממוסד לביטוח לאומי את כל אותן הזכויות שזכאי לקבל עובד שעבר תאונת עבודה רגילה ואשר נועדו בעיקרן כדי לפצותו על אובדן הכנסתו עקב התאונה.

מדובר בזכויות כגון דמי פגיעה למשך 90 יום, גמלת נכות מעבודה לאחר מכן במידה ונותרה לעובד נכות מאותה תאונת הדרכים, טיפול רפואי בחינם, סל שיקום מקצועי ועוד.

במידה והעובד נפטר חלילה עקב תאונת דרכים, יתכן ובני משפחתו יהיו זכאים לקבל גמלת תלויים, אשר משולמת באמצעות קצבה חודשית או מענק חד פעמי. קראו בהרחבה בנושא זה...

לעומת זאת, הפיצויים שהנפגע יכול לקבל מחברת הביטוח יכולים להיות גבוהים בהרבה מהסכומים שהוא יכול לקבל מהביטוח הלאומי בגין אובדן הכנסתו, מאחר והם כוללים מגוון ראשי נזק, ולרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, עזרת צד שלישי ועוד.

עם זאת, במקרה של כפל תביעות יחול העיקרון לפיו אין הנפגע זכאי לפיצוי כפול בגין אותה תאונה, מאחר והנפגע איננו אמור להתעשר מהפגיעה שנגרמה לו ולקבל בגינה פיצויים שהנם מעבר למלוא הנזקים שנגרמו לו.

בהתאם לעיקרון זה, סכום הכספים שהעובד אמור לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אמור להתקזז מסכום הפיצויים שהוא אמור לקבל מחברת הביטוח. כך, כתוצאה מעיקרון זה, לא יווצר מצב שבו חברת הביטוח תשלם לעובד פיצויים שעולים על מלוא הנזקים שנגרמו לו בפועל.

כלומר, עובד שעבר תאונת דרכים שמוגדרת גם כתאונת עבודה זכאי לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את חברת הביטוח, אולם הפיצויים שהוא אמור לקבל משניהם יחדיו צריכים להשלים זה את זה כדי לכסות את מלוא הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה ולא מעבר לכך.  

בהקשר זה יש לשים לב שבמידה והנפגע תבע קודם את הביטוח הלאומי, אחוזי הנכות שייקבעו לו על ידי הביטוח הלאומי יחייבו אותו גם במסגרת התביעה שהוא יגיש נגד חברת הביטוח.

לעומת זאת, אם הנפגע יגיש קודם את התביעה נגד חברת הביטוח, אחוזי הנכות שייקבעו לו במסגרת התביעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט או המומחה המוסכם על שני הצדדים אינם מחייבים את המוסד לביטוח לאומי.

להבדל זה יש משמעות מאחר והמציאות מלמדת שרופאי המוסד לביטוח לאומי בדרך כלל מחמירים יותר עם הנפגעים וקביעתם אינה סופית ויכולה להשתנות בעתיד, בעוד שמומחי בית המשפט  מקלים יותר עם הנפגעים וקביעתם הנה סופית.

מה צריך לעשות לאחר תאונת דרכים מבחינה פרוצדורלית?

כאשר העובד נפגע בתאונת דרכים, חשוב שבתחילה הוא ידאג לאסוף כמה שיותר פרטים שמתעדים את התאונה וזאת בכפוף כמובן למצבו הרפואי וככל שמצבו הנ"ל מאפשר לו זאת.

פרטים אלו נחוצים להגשת שתי התביעות, בפני המוסד לביטוח לאומי ובפני חברת הביטוח הפרטית, וזאת כדי להוכיח את נסיבות התאונה, לרבות לצורך הכרתה כתאונת עבודה.

בין היתר, מומלץ לצלם את זירת התאונה וכלי הרכב שמעורבים בה ולאסוף פרטים מיתר האנשים שמעורבים בתאונה, לרבות הנהגים, נוסעים בכלי הרכב ועדים נוספים לתאונה.

פרטים אלו אמורים לכלול, בין היתר, את השמות, מספרי תעודות הזיהוי, הכתובות ומספרי הטלפונים שלהם, מספרי הרישוי של כלי הרכב שמעורבים בתאונה, מספרי רשיונות הנהיגה של הנהגים שמעורבים בתאונה ועוד.

בנוסף, על העובד לדווח על התאונה למשטרת התנועה ולקבל ממנה אישור על התרחשות התאונה וכן לדווח לסוכן הביטוח שלו, ככל שיש לו כזה.

לצורך קבלת הטיפול הרפואי בחינם שמגיע לנפגע מטעם המוסד לביטוח לאומי, על עובד שכיר להחתים את המעסיק שלו על טופס ב.ל. 250 שהנו טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי, ועמו לפנות לקופת החולים. עובד עצמאי צריך לפנות לקופת החולים עם טופס ב.ל. 283 שהנו בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים.

עם זאת יובהר כי לצורך קבלת טיפול רפואי מיד לאחר התאונה, חדרי המיון של בתי החולים מעניקים עזרה ראשונה דחופה ללא תשלום אגרת מיון וזאת גם לפני שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי אישור לגבי הכרת העובד כנפגע עבודה עקב תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

בנוסף, העובד גם יהיה זכאי להחזר הוצאות פינוי באמבולנס לבית החולים במידה והוא נזקק לכך. לשם כך יש לפנות בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים עם החשבונית המקורית שנתנה עבור הפינוי באמבולנס.

לצורך הגשת שתי התביעות, כנגד המוסד לביטוח לאומי וכנגד חברת הביטוח הפרטית, חשוב ככלל גם לאסוף את כל המסמכים שקשורים לתאונה, כולל המסמכים הרפואיים השונים שצבר העובד לכל אורך קבלת הטיפול הרפואי בעקבות התאונה ואישור המשטרה בדבר התרחשות תאונת הדרכים, אשר צויין לעיל.

כמובן שבכל מקרה, לפני הגשת תביעה, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום ולהמנע מהגשת תביעה או ניהול משא ומתן לפיצויי ללא ייצוג של עורך דין.


עדכון אחרון: 29/11/2018 15:04   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים    המוסד לביטוח לאומי   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc