{if 0} {/if}

קביעת קשר סיבתי במקרה של תאונת עבודה: משמעותו החוקית והדרכים להוכיח את קיומו של קשר סיבתי לאחר פגיעה בעבודה...
קשר סיבתי בין התאונה לנזק שנגרם לעובד/ת: קש"ס בתאונת עבודה
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

קשר סיבתי בתאונת עבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (6) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 6 reviews
Hebrew

ככלל, תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, וזאת כאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1985.

עובד שהוכר כמי שעבר תאונת עבודה, זכאי לקבלת מגוון זכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי, לרבות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, וכן לקבלת פיצויים מטעם המעסיק שלו במידה והעובד גם תבע אותו בטענה שהתאונה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק.

כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהתאונה התרחשה בזמן העבודה, שהיא נגרמה עקב העבודה עצמה וכי יש קשר סיבתי בין התאונה לנזק שיש לעובד.

במילים אחרות, יש להוכיח שהתאונה נגרמה בגלל העבודה ושהיא זו שגרמה לנזק שיש לעובד ולא גורם אחר. במידה והעובד לא יוכיח זאת, הוא לא יהיה זכאי לקבלת הזכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי או לקבלת הפיצויים מטעם המעסיק שלו, כאמור.

מן האמור לעיל עולה איפוא שלמעשה יש להוכיח קשר סיבתי הן בין התאונה לעבודה של העובד, והן בין התאונה לנזק של העובד. אולם, כאשר מדברים על קשר סיבתי בתאונת עבודה, מתכוונים בדרך כלל לקשר שבין התאונה לנזק שנגרם לעובד.

כלומר, על העובד להוכיח שהנזקים מהם הוא סובל נגרמו בגלל תאונת העבודה שאירעה לו.

קש"ס רפואי ומשפטי

בהקשר זה יש להבדיל בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי. קשר סיבתי רפואי הנו קשר שמבוסס על ראיות רפואיות ואשר קובע כי גורם מסויים אחראי לגרימת הנזק / ליקוי הרפואי שאירע לתובע.

כאשר מדובר בקשר סיבתי בתאונת עבודה, יש להוכיח שתאונת העבודה היא שגרמה לנזק / ליקוי רפואי שאירע לתובע. על מנת לבסס ולהוכיח קשר כזה, ניתן להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי.

לאחר שנקבע שיש קשר סיבתי רפואי, על בית הדין לקבוע שיש גם קשר סיבתי משפטי, כלומר, האם יש סבירות של למעלה מ-50% לקשר סיבתי בין תאונת העבודה לנזק / ליקוי רפואי שיש לעובד.

כאשר מדובר בתאונת עבודה, בודקים זאת לפי סמיכות הזמנים, כלומר, האם גם אלמלא תאונת העבודה, היה הנזק / ליקוי רפואי מתחולל ממילא בזמן שבו הוא אירע. גם לשם קביעת שאלה זו ניתן להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי.

לדוגמא, כדי שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, על העובד להוכיח שקדם להתקף הלב אירוע חריג בעבודה, שקיים קשר סיבתי רפואי בין התקף הלב והאירוע החריג וזאת בסבירות העולה על 50%, ושהשפעת אירוע החריג על קרות התקף לב לא פחותה מהשפעת גורמי סיכון אחרים שישנם לעובד, אם וככל שישנם כאלה, כגון עישון, לחץ דם גבוה וכדומה.

במסגרת הליך ב"ל 37101-01-13 מ.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי נדונה תביעה של נהג אוטובוס להכרה בהתקף לב שעבר במהלך עבודתו כתאונת עבודה.

העובד טען שבמהלך עבודתו כנהג אוטובוס הוא נדרש לבלום בפתאומיות על מנת למנוע פגיעה בהולכת רגל וכי הדבר גרם לו לבהלה ולהתרגשות רבה, לכאבים בחזה, ואף להתקף לב שאובחן לאחר מכן.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו בטענה שלא הוכח שלעובד אירע אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביא להתקף לב, שהתקף הלב התפתח כתוצאה ממחלה טבעית וגורמי סיכון אישיים, וכי השפעת הארוע הנטען, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

בין הדין קיבל את תביעת העובד בהסתמך על חוות דעת מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין ואשר קבע שקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב של העובד.

עוד קבע המומחה כי הגם שקיננו בעובד גורמי סיכון, היה זה האירוע החריג שהביא להתפרצות התקף הלב במועד הרלבנטי, וזאת בהתבסס על משקלם היחסי של גורמי הסיכון שקיננו בעובד, היעדר תסמינים קרדיאליים עובר למועד הארוע החריג, וסמיכות הזמנים הקצרה בין הכאבים בחזה שחש העובד לבין מועד האירוע החריג.

מי קובע האם התקיים קשר סיבתי בתאונת עבודה?

עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי להגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי ולקבלת דמי פגיעה עקב כך. לחצו לקריאה על זכויות נפגעי תאונות עבודה מול הביטוח הלאומי

הגורם שקובע האם תאונה שאירעה לעובד הנה תאונת עבודה, וכי יש קשר סיבתי בין התאונה לנזק שנגרם לו, הנו פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, וזאת לאור סעיף 298(א) לחוק הביטוח הלאומי, אשר קובע כי "כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן".

במידה ופקיד התביעות קיבל את התביעה וקבע שיש קשר סיבתי בין תאונת העבודה לנזק שאירע לעובד, העובד יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה עד ל-90 יום.

במידה ופקיד הקביעות דחה את התביעה, העובד יהיה זכאי להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה.

אם בתום 90 ימי קבלת דמי הפגיעה העובד יטען שגם נותרה לו נכות מתאונת העבודה, ועל כן הוא זכאי כעת לקבלת גמלת עבודה, יהא עליו לשם כך להופיע בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי, אשר בהתאם לסעיף 118(א) לחוק הביטוח הלאומי מוסמכת לקבוע האם לעובד ישנה נכות, האם הנכות שיש לו נובעת מתאונת העבודה שאירעה לו, ואם כן, לקבוע את דרגתה לפי אחוזי נכות.

הן העובד והן המוסד לביטוח לאומי רשאים לערער על החלטת הוועדה הרפואית באמצעות הגשת ערר לועדת העררים, וזאת  תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה. ועדת העררים מורכבת משלושה רופאים שאינם רופאי המוסד לביטוח לאומי.

על החלטת הוועדה לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, אך זאת בשאלות משפטיות בלבד. על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בערעור זה ניתן להגיש ערעור ברשות בפני בית הדין הארצי לעבודה.

קראו עוד בנושא: תביעת פיצויים מהמעסיק אחרי תאונת עבודה


עדכון אחרון: 21/10/2018 13:27   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    מידע לשכירים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc