|
שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה בישראל ורמת השכלתן עולים בהתמדה ובאופן מרשים בעשורים האחרונים. כך לדוגמא עלה שיעורן מכ-45% בשנת 1980 לכ-68% בשנת 2011.
הפערים המגדריים בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה כמעט שנסגרו באוכלוסייה היהודית, שבה שיעור ההשתתפות של נשים כיום הוא נמוך אך במעט מזה של הגברים.
יחד עם זאת, עדיין נותרו פערים מגדריים במאפייני התעסוקה העיקריים ובאיכותה, כולל פערים במספר שעות העבודה השבועיות, אפשרויות הקידום ורמת השכר, אף כי גם פערים אלו הצטמצמו בקרב האוכלוסייה היהודית.
לעומת זאת, במגזר הערבי קיים עדיין פער מגדרי משמעותי בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של הנשים הערביות, אשר נותרו נמוכים הן בהשוואה לנשים יהודיות והן בהשוואה לגברים ערבים. כל זאת למרות העלייה המתמשכת ברמת השכלתן של הנשים הערביות.
כמו כן, ישנם עדיין פערים משמעותיים באופן כללי בין נשים לגברים בגובה השכר, בתנאי ההעסקה ובקידום לתפקידים בכירים ולעמדות ניהול.
בנוסף, קבוצות מסוימות של נשים מתקשות במיוחד להשתלב בשוק העבודה, כגון נשים מעל גיל 45, נשים לאחר חופשת לידה, אמהות לילדים קטנים, ונשים מאוכלוסיות בעלות מאפיינים מסורתיים. תופעות אלה נובעות בין היתר מכך ששוק העבודה אינו מותאם לנשים בכלל ולהורים בפרט.
כתוצאה מכך וחרף נכונותן הגבוהה של נשים בישראל לעבוד הן עדיין רחוקות ממימוש הפוטנציאל שלהן בשוק העבודה, בייחוד בענפי עבודה מסוימים הנחשבים כגבריים כגון תעשיה, תחבורה, תקשורת ותשתיות.
על רקע האמור לעיל, נחקק בשנת 2008 החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח-2008.
מטרת החוק הנה להביא לשינוי התרבות העסקית ולטפח מודעות ציבורית כדי לעודד שילוב וקידום של נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים וכן להורות.
לשם מימוש מטרת החוק מעניק החוק למעסיקים שני סוגים של תמריצים, באמצעות מענקים ואותות הכרה וזאת כדלקמן:
סעיף 3 לחוק קובע כי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, אשר היום מכונה שר הכלכלה, יעניק מענקים ואותות הכרה למעסיקים על פי אמות מידה שייקבעו לפי המלצת המועצה הציבורית שתוקם על פי החוק, ולאחר אישור הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.
המענקים יוענקו אחת לשנה למעסיקים אשר הוכיחו כי במהלך שנת עבודה הם שילבו וקידמו בפועל נשים בעבודה, ופעלו לשיפור התאמת מקום העבודה לנשים.
יחד עם זאת, על פי סעיף 4 לחוק, השר גם יהיה רשאי לשלול ממעסיק מענק או אות הכרה שניתן אם מצא בדיעבד שלא היתה הצדקה לתיתו מלכתחילה.
סעיף 5 לחוק מטיל על השר להקים מועצה ציבורית לשילוב וקידום נשים בעבודה, בת 11 חברים, אשר תפקידיה הנם כדלקמן:
בפועל אכן הוקמה מועצה ציבורית לשילוב וקידום נשים בעבודה בראשותה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. המועצה כוללת 11 חברים בעלי התמחות בתחום המגדר ושוק העבודה.
בין חברי הוועדה ניתן למצוא את נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, ראש הרשות לקידום מעמד האישה, חוקרים מן האקדמיה, נציגות של ארגוני הנשים, ארגוני עובדים, מעסיקים ומשרדי הממשלה.
בהתבסס על המלצות המועצה נחקקו התקנות לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשע"ד-2013.
תקנות אלו מגדירות בעיקרן את אופן הגשת הבקשה להשתתפות בתחרות, הקטגוריות השונות בהן יוענקו המענקים וכן את אמות המידה למתן המענקים או אותות ההכרה.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות אלו, אמות המידה למתן מענק או אות הכרה למעסיק בשנה מסוימת הינן כדלקמן:
ניתן לקבל את מלוא הפרטים אודות אופן ההשתתפות בתחרות אות המעסיק השיוויוני, באתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
לחצו כאן לכניסה לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!