|
נשים רבות מבקשות להתפטר לאחר חופשת הלידה, בהתאם לזכותן החוקית להתפטר לצורך טיפול בילד/ה. חלקן מבקשות להתפטר ולהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש, במשרה שתתאים יותר למצב המשפחתי החדש בעקבות הלידה. משרה שתאפשר להן להיות יותר זמן ביחד עם הילד/ה.
ראוי לציין כבר עתה כי אין כל מגבלה חוקית ואישה המתפטרת לצורך טיפול בילד/ה יכולה להתחיל לעבוד מיד במקום עבודה אחר, ועדיין לקבל מהמעסיק שממנו התפטרה את מלוא זכויותיה בדין מפוטרת ובהתאם להוראות החוק.
הדבר היחיד שצריך להראות ולהוכיח הנו כי המשרה החדשה מאפשרת לאישה לשהות יותר זמן ביחד עם הילד/ה, לעומת המשרה ממנה התפטרה. בסקירה שלפניך נסביר את הנושא לפרטיו ונביא דוגמאות מהכרעות בתי הדין לעבודה בנושא.
ככלל, אם עובדת שמעוניינת להקדיש את מירב זמנה לטיפול בילדה הרך, זכאית להתפטר מעבודתה תוך 9 חודשים ממועד הלידה ולהיחשב כמפוטרת כדין. כך קובע סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
לפיכך, עובדת שהתפטרה לצורך טיפול בילד שלה תוך 9 חודשים ממועד הלידה ולאחר שהשלימה לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודתה, תהיה זכאית לקבלת פיצויי פיטורים, וכל יתר הזכויות שנובעות מפיטורים כגון דמי הודעה מוקדמת ועוד.
לשם כך, יש להוכיח שההתפטרות אכן נעשתה בשל הרצון לטפל בילד ולהאריך את זמני השהות עמו וכי היא לא נבעה ממניע אחר או לשם מטרה אחרת.
מצד שני, אין פירוש הדבר שעובדת שהתפטרה לצורך הטיפול בילד שלה תצטרך להקדיש את כל זמנה לצורך הטיפול בילד כדי להיחשב כמפוטרת כדין ולקבל פיצויי פיטורים, כך שהיא לא תוכל בשום אופן להתחיל לעבוד בעבודה חדשה אחרת. נהפוך הוא.
הפסיקה בארץ קבעה שעובדת אשר לצורך הטיפול בילדה התפטרה ממקום עבודתה והחלה לעבוד במקום עבודה אחר בתנאי עבודה שהנם מקלים ביחס למקום העבודה הקודם שלה, ועל כן מאפשרים לה לממש את רצונה להקדיש יותר זמן לטיפול בילדה, תיחשב אף היא כמפוטרת שזכאית לקבל פיצויי פיטורים.
על מנת שעובדת שהתפטרה והחלה לעבוד במקום עבודה חדש לצורך טיפול בילדה, תיחשב כמפוטרת, עליה להוכיח שתנאי עבודתה במקום עבודתה החדש הנם מקלים כאמור ביחס לתנאי מקום עבודתה הקודם וזאת באופן שמאפשר לה לממש את רצונה להקדיש יותר זמן לטיפול בילדה.
עובדת שלא תוכיח דרישה זו לא תיחשב כמפוטרת ולא תהיה זכאית לקבלת פיצויי פיטורים ואת כל יתר הזכויות שנובעות מפיטורים.
התנאים המקלים של מקום העבודה החדש ביחס למקום העבודה הקודם יכולים להתבטא במקום עבודה שהנו קרוב יותר לבית העובדת, כך שהוא מצריך פחות שעות נסיעה מהבית לעבודה והחזרה ממנה, מקום עבודה שמעסיק בהיקף שעות עבודה נמוך יותר באופן משמעותי מהיקף שעות עבודה שבמקום העבודה הקודם.
בנוסף, העובדת רשאית להתפטר כדי לעבוד מביתה שלה. לעומת זאת, במידה ומקום העבודה החדש איננו קרוב יותר לביתה של העובדת, או כולל שעות עבודה רבות יותר, או כולל עבודה במשמרות ערב ו/או משמרות לילה, אזי ברי שאין המדובר בתנאים מקלים וממילא אין המדובר בהתפטרות מוצדקת שדינה כפיטורים.
במקרה כזה, העובדת לא תהיה זכאית לקבלת פיצויי פיטורים וכל יתר הזכויות שנובעות מפיטורים.
בית הדין הארצי לעבודה הבהיר בהליך דב"ע נה/3-51 דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ וכן בהליך דב"ע 48/98 - 0 גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי כי אין לפרש את הביטוי "על מנת לטפל בילד" באופן לפיו כל זמנה של האם צריך להיות מוקדש לטיפול בילד וכל עוד הוא בגדר ילד.
הפירוש הנכון לביטוי זה הנו שההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית, עם הילד, תוך טיפול בו.
מכאן נובע שדי בשינוי משמעותי של שעות העבודה בין מקום עבודה אחד למשנהו, על מנת שאם שהתפטרה לצורך הטיפול בילדה גם תהיה זכאית להיחשב כמפוטרת ולקבל פיצויי פיטורים וזאת באופן לפיו היא תתפטר ממקום עבודה בו היא מועסקת ותתחיל לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות, משמעותית, מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה.
במסגרת הליך עב"ל 1447/02 מרים אסייג נ. המוסד לביטוח לאומי נפסק כי שינוי משמעותי של שעות העבודה הנו בהיקף של לפחות שלוש שעות.
בית הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע בהליך עב"ל 1078/02 המוסד לביטוח לאומי נ. אביגיל טליקאר כי התפטרות של עובדת לאחר הלידה על מנת לעבוד במשרה מלאה ללא שעות נוספות, בשעה שלפני הלידה היא עבדה משרה מלאה עם שעות נוספות רבות, הנה התפטרות מוצדקת.
הפסיקה בארץ התחבטה בשאלה האם עובדת שמתכוונת להתפטר כדי לעבור לעבודה שמצמצמת משמעותית את שעות עבודתה, לפרק זמן קצוב, צריכה קודם לכן להתריא בפני המעסיק שלה על כך, ולבקש ממנו לאפשר לה לעבוד פחות שעות, כך שרק אם בקשתה תידחה על ידו, היא תהיה רשאית להתפטר בדין מפוטרת.
במסגרת הליך דב"ע 36-3/98 גלי בובליל נ' א.א.צ שירותים משפטיים ציין בית הדין הארצי לעבודה כי מצד אחד, לכאורה כך ראוי לעשות.
מצד שני, מתעוררת השאלה מה יהיה הדין אם בתום אותה תקופה קצובה תחליט העובדת, מסיבה כלשהי, להמשיך ולטפל בילדה בהיקף השעות המצומצם אותו מילאה עד כה, והמעסיק שלה לא יאפשר לה לעשות כן.
האם במקרה כזה תהיה עדיין העובדת זכאית, לאחר שכבר חלפו 9 חודשים ממועד הלידה, להתפטר בדין מפוטרת? או במקרה הפוך בו העובדת מבקשת לעבור ולעבוד פרק זמן במשרה חלקית, המעסיק שלה נענה לבקשתה, ובמרוצת אותה תקופה היא מבקשת לחזור לעבודה מלאה, אך המעסיק שלה מסרב לכך. האם גם אז היא תהיה רשאית להתפטר בדין מפוטרת?
לאור האמור לעיל קבע בית הדין הארצי כי ככלל אין לדרוש מעובדת שבכוונתה להתפטר על מנת לטפל בילדה, להעמיד את המעסיק על כוונתה ולבקש ממנו לאפשר לה לעבוד פחות שעות עבודה על מנת שתוכל לטפל בילד, כך שרק במקרה של סירוב היא תהיה זכאית להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.
יחד עם זאת, בהליך סע"ש 24964-09-13 בת חן לקריץ נ' עמל סיעודית (ע) בע"מ ציין בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי בית הדין הארצי לעבודה סייג את דבריו בהלכת בובליל באומרו כי הדברים נאמרים באופן כללי בלבד וכי הוא גם גילה בעקיפין את דעתו לפיה יש לתת משקל להתנהלות שבין המעסיק לעובדת נוכח הצורך שלה בטיפול בילד, בכתבו שכל עוד משרד החברה של העובדת שכן ליד מקום מגוריה, היא היתה יכולה להיות בביתה ולטפל בילדה.
אולם, משעבר משרד החברה למקום מרוחק יותר ממקום מגוריה והמעסיק לא היה מוכן להתחשב בצרכיה המיוחדים, היא נאלצה להתפטר על מנת לטפל בילדתה.
בהמשך לכך קבע בית הדין האזורי כי יש מקום לצפות במקרים המתאימים ובעיקר כאשר מדובר בהמרת מקום עבודה אחד במשנהו, כי הורה המבקש להתפטר כדי לטפל בילדו, יידע את מעסיקו על כך ויאפשר לו להתאים תנאי העבודה לצרכיו החדשים עקב לידת הילד, וכי המדובר בחובה שמתחייבת מחובת תום הלב המוגברת החלה על צדדים ליחסי עבודה ואינה שונה במהותה מזכותו של העובד לשימוע.
מעבר לכך, גם הרציונל שביסוד חיוב המעסיק בפיצויי פיטורין במקרים כאלו, בהם סיום העבודה אינו בעטיו, מצדיק שתינתן לו האפשרות להתאים עצמו לצרכי העובד כדי למנוע את התפטרותו, וזאת כפי שנקבע גם בהליך תע"א 10487-08 נטליה קונונקו נ' גשש (ז.א.) בע"מ.
קראי עוד בנושא: ביטול תקופת ההמתנה של 90 יום לדמי אבטלה לאחר התפטרות לטיפול בילד