{if 0} {/if}

ניכויים משכר עבודה - כל מה שמותר ואסור לנכות מהשכר של העובדים בישראל לפי החוק...
ניכויים משכר עבודה - כל מה שמותר ואסור לנכות מהשכר שלך!
x

שאלות? פנה/י לעורכי הדין שלנו: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

ניכויים משכר עבודה - מה זה אומר ומה זה כולל?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (54) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 54 reviews
Hebrew

פעם בחודש, אנו העובדים השכירים מקבלים מהמעסיק מעטפה סגורה ובה תלוש משכורת חודשי. לכאורה, אפשר גם לא לפתוח את המעטפה. חידושים והפתעות לא צפויים להירשם בתלוש. שכר העבודה נטו שמופקד באמצעות צ'ק או בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של העובד ידוע.

עם זאת, מקננת בנו האשליה שאולי המעסיק יפתיע לטובה. זה כמעט ולא קורה. כמו בריטואל קבוע, מי שכבר מעיין בתלוש, המבט שלו רץ קודם לכיוון "סכום נטו לתשלום". התוצאה המוכרת תוציא ממנו את התגובה המתסכלת והמובנת: "זה הכול, בשביל זה לעבוד, כמה עוד אפשר לנכות לי. למה כל ההורדות הללו...".

התשובה היבשה והטכנית נמצאת כתובה בתלוש המשכורת. היא מורכבת משמות של סעיפים וסכומים כספיים שמותר למעסיק לנכות משכר העובד. הניכויים אינם שרירותיים ואינם נקבעים לפי גחמות וקפריזות של המעסיק. חוק הגנת השכר קובע את האסור והמותר.

פסיקות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה משלימים את החסר ומוציאים תחת ידם הלכות ותקדימים משפטיים, שיש בהם להנחות ולהכריע בסוגיות המובאות בפניהם.

עובד שמועסק על ידי מעסיק שמשלם ב"שחור" ומעלים מס ושלא מדווח עליו לרשויות באמצעות תלוש משכורת חשוף לניכויים נוספים ושרירותיים. במידה ויבקש הגנה מבית המשפט סביר להניח שיתקשה לקבל את הסעד הנדרש בהעדר תלושי שכר ותיעוד אחר חלופי שיש בו לתמוך בתביעתו.

המדינה כמו כל עסק כלכלי מתנהלת לפי תקציב. מקורות התקציב של מדינה שונים מאלו של מוסד פרטי. תקציב המדינה ניזון בעיקרו מגביית מיסים. דרכים רבות ומגוונות למנגנון הגבייה באמצעות רשות המיסים. אחד מהם הוא תלוש השכר של העובדים השכירים.

זהו אמצעי יעיל, מבוקר ומפוקח. החובה בחוק מוטלת על המעסיק שמנפק את תלוש השכר, להפריש את השיעור היחסי משכרו החודשי של כל עובד לטובת מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי והפרשות לפנסיה.

בנוסף לניכויים אלו סעיף 25 לחוק הגנת השכר מגדיר אלו ניכויים מותר לנכות משכר העבודה ואלו הם:

  • תרומות שהעובד הסכים שינוכו.
  • דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו מכוח הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
  • תשלומים רגילים לוועד העובדים במפעל לצורך מימון פעילותו השוטפת.
  • אם נדרש ניכוי נוסף לצורך פעילות מפלגתית של הוועד או הארגון, הניכוי מותר אלא אם כן הודיע העובד בכתב למעבידו על התנגדותו.
  • קנס כספי בגין עבירת משמעת כפי שנקבע בהסכם עבודה קיבוצי או בהוראות חיקוק כמו תקנון שירות המדינה.
  • תשלום חוב של העובד למעבידו ובתנאי שהתשלום החודשי לא יהיה גבוה מרבע שכר העבודה החודשי.
  • ניכוי מקדמות על חשבון שכר העבודה בתנאי שהן אינן עולות על שכר עבודה מצטבר של 3 חודשים. במידה וכן תשולם מקדמה שאינה עולה על רבע מהשכר החודשי.
  • מעסיק רשאי לנכות כל יתרת חוב ומקדמות שהעובד חייב לו במידה והעובד הפסיק עבודתו אצל המעסיק.

ניכויים אסורים לפי הפסיקה

עובד שקיבל ממעבידו טלפון לצרכי עבודה, המעביד לא ינכה משכרו עבור השימוש בטלפון. הוא הדין לגבי כל מכשיר שנושא עלות שימוש בצדו ונועד לצרכים מקצועיים כעולה מהגדרת תפקיד העובד.

עובדים שהיו מעורבים בתאונה עם כלי הרכב של המעסיק ובמסגרת עבודתם, לא ינוכה משכרם עלות התיקון של הרכב. על המעסיק לאפשר השלמת הבדיקות הנדרשות לגבי התאונה, לקבל הערכת שמאי, לאפשר לעובד להשמיע גרסתו ולתמוך בה בחוות דעת נגדיות. אם הוכח שהנזק נגרם על ידי העובד בזדון הסיפור הוא אחר.

בעיקרון ולפי רוח הפסיקה של בתי הדין לעבודה בישראל לא מנכים משכר העובדים עבור נזקים שנגרמו במהלך השוטף של עבודתם.

קיראו בהרחבה בנושא: תאונות עבודה

במספר פסקי דין נקבע שאסור למעסיקים לנכות משכר העובדים על חוסרים בקופה, אלא אם הוכח שהעובד גנב ואז פתוחה בפניו האופציה להגיש תלונה ולתבוע את העובד.

אם המעביד מעמיד שירותי הסעה לדוגמה לעובדיו ואחד העובדים לא הגיע להסעה לנקודת האיסוף, אין להענישו בדרך של ניכוי משכרו על העלות היחסית שהמעביד משלם לחברת ההסעות.

דוגמאות מפסיקת בית הדין לעבודה בנושא ניכוי משכר עובד:

ניכוי בעבור עלות קורס ויום רענון – מר לנדאו תבע את חברת בן בטחון בע"מ שעוסקת באספקת שירותי שמירה ואבטחה בגין ניכוי עלות קורס אבטחה ויום רענון מקצועי.

בית הדין לעבודה קבע בתיק דמ"ש 57859-10-10 כי הוראות הסכם העבודה המחייבות את התובע לשלם לנתבעת את עלויות הקורס ויום רענון חסרות תוקף בהיותן סותרות את הוראות צו ההרחבה בענף השמירה.

עוד נקבע באותו פסק דין כי לפי חוק הגנת השכר, כל חוב שהעובד התחייב כלפי המעביד ניתן לנכות בעת סיום יחסי העבודה. ואולם, הוראה זו חלה בכפוף לכך שקיים "חוב" אמיתי שעומד בדרישות החוק ויש גם התחייבות של העובד שאינה סותרת הוראות הסכם קיבוצי וצו הרחבה.

לעניין ההשתלמות המקצועית הנדונה נקבע מפורשות שחובת תשלומה חלה על המעביד ולא ניתן לנכות מהעובד השתתפות כלשהי עבורה.

ניכוי בגין פיקדון ציוד – מר קויטמן הועסק בחברת מודיעין אזרחי. החברה ניכתה לו ולעובדים אחרים תשלום שהוגדר עבור "פיקדון ציוד". במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נטען כי הניכוי בוצע בניגוד לסעיף 25 לחוק הגנת השכר.

בתיק ס"ע 6120/03/11 נקבע לעניין זה כי הניכוי שהופחת משכרו של המבקש ועובדים נוספים בגין "פיקדון ציוד" בתחילת עבודתם או במהלכה אין יסודו בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה אישי. לפיכך, גם אם היה נקבע שהוראות ההסכמים הקבוצים לא חלו על יחסי העבודה שבין הצדדים, גם אז מדובר בניכוי שלא כדין, בניגוד להוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר.

ניכוי בגין הפסקת מנוחה – צנוב מרגריטה ויפימנקו לריסה ועוד עובדות הועסקו כקופאיות בחברת מ.ש.ל. מזון בע"מ. לפי התביעה שהוגשה לבית הדין האזורי בבאר שבע (תע"א 3097/08) המעסיק ניכה משכר הקופאיות את הזמן שבו שהו במה שהוגדר כהפסקות.

בית הדין קבע כי גם אם ניתנה לתובעות אפשרות לאכול לא יוחד לכך זמן הפסקה מוגדר, האכילה נעשתה בחיפזון, ההפסקות לכאורה לא היו קבועות ומסודרות וגם במהלכן הן היו נתונות לרשות המעסיק לכל קריאה. אתנחתאות אלה, כלשון בית הדין אינן בגדר שעות עבודה ולכן "קיזוזן משכר התובעות נעשה שלא כדין".

>>> הפורום לדיני עבודה וזכויות העובד לשירותך! <<<

לאן הולך הכסף שמנוכה מהשכר שלך?

לכל ניכוי יש את הכתובת שלו. היא קבועה בחוק. זה לא כסף של המעסיק. הוא אינו יכול לנכות מתלוש השכר של העובד ולהחזיק את הכסף אצלו, לסחור בו, להשקיע בו ולהעבירו ליעדו מתי שבא לו.

מעסיק שינהג כך ובניגוד לקבוע בחוק צפוי למאסר שנתיים או לקנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61 לחוק העונשין.

זה אומר שמעסיק שיימצא אשם ישלם קנס כספי של 75,300*5=376,500 ₪. לפי הפסיקה הקיימת מעסיק שלא מעביר ניכויים משכר עבודה לייעדם במסגרת הזמנים שנקבעה בחוק מקים עילה להרים את המסך על עסקיו ולחייב את המנהלים והבעלים של החברה באופן אישי לשלם את סכום הניכויים שלא הועברו ליעדיהם ולטובת העובד.

יש מעסיקים שמכורח נסיבות מיוחדות כמו קשיים כלכליים ובמקרים חמורים מתוך מניע פלילי לא מעבירים את הניכויים ליעדם. סעיף 164 לפקודת מס הכנסה מטיל את האחריות על העברת הניכוי על המעסיק שמשלם את שכרו של העובד. 

סעיף 166 לאותה פקודה קובע את מסגרת הזמנים המחייבת להעברת הניכוי למס הכנסה. אי העברת הניכוי נחשבת לעבירה פלילית חמורה שעלולה לעלות למעסיק המורשע במאסר בפועל של עד כשנתיים בתנאי שיוכח גם היסוד הנפשי והכוונה להעלים את המס.

עם זאת, יכול המעסיק שלא העביר את הניכויים לטעון להגנתו שקשיים כלכליים גרמו לו לדחות את העברת הניכויים והוא האמין שמצבו הכלכלי ישתפר ורק אז יתאפשר לו לבצע את העברה כנדרש. בתי המשפט לא מתעלמים מקו הגנה שכזה אך מעבירים את נטל ההוכחה על המעסיק שבוחר בקו זה.

בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה של מעלימי מס מתוך כוונה ברורה להרתיע מעלימים אחרים בעתיד. לגישת בתי המשפט, מדובר בכסף ציבורי של המדינה שנוכה כחוק מאזרחיה וכל מי ששולח בו יד ראוי להענישו בחומרה.

המעסיק לא העביר ניכויים מהשכר לפי החוק? מותר ואפשר לתבוע!

אם התברר שהמעסיק לא העביר ניכויים לייעדם כמו, לקרן פנסיה, ביטוח לאומי ומס בריאות קמה לכם הזכות להתלונן כנגדו. לאור החשד לביצוע עבירה פלילית סביר להניח שתתנהל נגדו חקירה ואם יימצא אשם יורשע ויישא בתוצאות. בכל מקרה כדאי תמיד לפעול תוך זמן סביר ולא להשהות את התלונה.

בתי הדין לעבודה וכמובן רשויות המס יספקו לעובדים את הסעד הנדרש לפי המקרה. רשויות המס במשך שנים מנהלים מלחמת חורמה במעלימי מס ובכאלו שלא העבירו ניכויים במועד כקבוע בחוק.

לא לוותר על הזכויות אפילו לא מתוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה של העובד. לא עושים קומבינות עם מעסיק שדוחה העברת ניכויים לקרן הפנסיה. זה הכסף שלנו.

אין זכות למעסיקים לגלגל אותו. אין הצדקה למעשה נפסד ופסול שכזה. וכמובן שאין לעבור בשתיקה על פגיעה בזכויות העובדים - הזכויות של כל אחת ואחד מאיתנו.

יש לך שאלות לגבי הניכויים מהשכר שלך?
חייג/י למוקד הייעוץ הטלפוני: 072-334-2000

סעיפי הניכוי שמופיעים בתלוש המשכורת שלך ברורים ומובנים לך? לא, אין לי מושג ואני לא מבין את סעיפי הניכוי בתלוש השכר לי אני מבין לפחות חלק מהדברים, אבל ממש לא את הכל כן, אבל רק אחרי שחיפשתי ומצאתי מידע בנושא ברור שאני מבין, סעיפי הניכוי ברורים ומובנים לי היטב
עדכון אחרון: 26/09/2017 23:16   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc