{if 0} {/if}

תיקון 24 לחוק הגנת השכר מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק, במקרה של תביעת עובד/ת לתשלום גמול שעות נוספות! הכירו את עיקרי השינוי החקיקתי החשוב...
היקף נטל ההוכחה בתביעה לתשלום גמול שעות נוספות
×
x

כלים לחיפוש עבודה

היקף נטל ההוכחה בתביעה לתשלום גמול שעות נוספות

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews
Hebrew

עובד שלא קיבל גמול שעות נוספות בגין שעות נוספות שביצע במסגרת עבודתו, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, זכאי להגיש תביעה כנגד מעסיקו לקבלת תשלום זה.

מטבע הדברים, תביעה לגמול שעות נוספות מעוררת את שאלת נטל ההוכחה לגבי עצם הטענה שהעובד ביצע שעות נוספות וכן לגבי מספרן בפועל.

בסקירה שלפנית נסביר בהרחבה את שאלת היקף נטל ההוכחה הנדרש מהצדדים במקרה של הגשת תביעה לתשלום גמול שעות נוספות וזאת הן לפני תיקון 24 לחוק הגנת השכר, אשר נכנס לתוקף ביום 1.2.2009 והן לאחר מכן, כפי שנסביר בהרחבה מיד.

הדין הקודם: הטלת נטל הראיה על העובד

בעבר, לפני שתיקון 24 לחוק נכנס לתוקף, לא היתה הוראה במסגרת חוק הגנת השכר שדנה בעניין נטל ההוכחה הנדרש בתביעה לגמול שעות נוספות.

כתוצאה מכך, קבעה הפסיקה כי נטל ההוכחה בדבר עצם קיום השעות הנוספות והיקפן מוטל על העובד וזאת בהתאם לכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראייה. בהתאם לכך, על העובד היה להוכיח לא רק את עצם עבודתו בשעות נוספות, אלא גם את המספר המדוייק של השעות הנוספות בכל יום שלטענתו הוא עבד בפועל.

יחד עם זאת, לכלל זה גם נקבע בהמשך חריג שריכך אותו ולפיו במידה והעובד הוכיח שהוא הועסק במתכונת עבודה קבועה שכללה גם שעות נוספות, אזי הוא כבר לא נדרש להוכיח את המספר המדוייק של השעות הנוספות שאותן ביצע בפועל.

עוד נקבע שבמידה והמעסיק לא ניהל רישומים בקשר לשעות עבודתו בפועל של העובד כנדרש מהחוק, בין השאר באמצעות שעון נוכחות, אזי נטל ההוכחה יועבר למעסיק, באופן לפיו יהיה עליו לסתור את טענת השעות הנוספות של העובד, או להוכיח שהוא שילם לו גמול שעות נוספות עבורן.

הדין החדש: העברת נטל ההוכחה אל המעסיק

סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, אשר כאמור נחקק במסגרת תיקון 24 לחוק, אימץ למעשה את הכלל שנקבע בפסיקה בדבר העברת נטל ההוכחה לכתפי המעסיק, במידה והוא לא ניהל כנדרש רישום של שעות הנוכחות של העובד.

תיקון 24 נועד להעמיד כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה בה מעסיקים אינם עורכים רישום כנדרש של היקף שעות העבודה של עובדיהם ועקב כך מסבים לעובדיהם נזק ראייתי, שגורם לדחיית תביעת העובדים לגמול שעות נוספות, ובכך גם גורם למעסיקים לצאת נשכרים מחטאם, וזאת בשעה שתחושת ההגינות והצדק מחייבים שמי שתרם להתהוותו של נזק ראייתי לזולתו, הוא זה שצריך לשאת באחריות לכך.

כדי להתמודד עם תופעה זו, קובע סעיף 26ב(א) לחוק ברישא שלו כי "בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו".

הסעיף גם מגדיר את המונח גמול שעות נוספות כפי משמעותו בחוק שעות עבודה ומנוחה ואת המונח פנקס שעות העבודה כאמור בסעיף 25 לחוק זה.

כלומר, סעיף 26ב(א) לחוק למעשה קובע חזקה לפיה אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות, אזי נטל ההוכחה יעבור מן העובד / התובע אל המעסיק / הנתבע, כך במקום שהעובד יצטרך להוכיח את השעות הנוספות שלטענתו הוא עבד, המעסיק יצטרך להוכיח שהעובד לא עבד אותן בפועל.

במידה והמעסיק לא יוכיח זאת יהא עליו לשלם לעובד גמול שעות נוספות, אם כי גמול זה יוגבל רק עבור מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות, או על שישים שעות נוספות חודשיות וזאת בהתאם לסעיף 26ב(ב) לחוק.

ריכוך הדין החדש במסגרת פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

למרות לשונו המפורשת לכאורה של סעיף 26ב לחוק, הפסיקה שניתנה לגביו על ידי בית הדין הארצי לעבודה עברה אף היא שינויים שונים במהלך התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף, וזאת כפי שנסביר ונדגים מיד.

הלכת בוסקילה

תחילה קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת פסק הדין המעניין בהליך ע"ע 15546-05-11 בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ כי הנטל המוטל על העובד לפי סעיף 26ב לחוק הנו להמציא גרסה עובדתית בלבד, נתמכת בתצהיר, עליו הוא יוכל להיחקר ומשזו ניתנה, אזי עובר נטל השכנוע למעסיק.

מעבר לכך, העובד אינו נדרש להביא ראשית ראיה או דבר מה לחיזוק גרסתו העובדתית ואין הוא צריך לייגע את עצמו בחיפוש אחר ראיות להוכחת מספר שעות העבודה, בה בשעה שמידע זה מצוי או צריך להיות מצוי על פי חוק בידי המעסיק.

עוד נקבע שכאשר העובד עמד בנטל הראשוני של מתן גרסה עובדתית והמעסיק לא ערך רישום כנדרש של שעות ההעסקה, הרי שכבר בנקודת זמן זו, סמוכה לתחילת הדיון, עובר נטל השכנוע לכתפי המעסיק ובמידה והוא לא יעמוד בו, הוא יאלץ לשלם לעובד את גמול השעות הנוספות הנתבע על ידו.

הלכת זינאת

בפסיקה מאוחרת יותר קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 24949-09-14 זינאת נ' איי אס אס אשמורת בע"מ, כי אמנם לפי תיקון 24 לחוק, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו, אזי עובר אל המעסיק הנטל להוכיח שהעובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת.

יחד עם זאת, אין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק ומהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום המעסיק על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גרסתו.

הלכת ריעני

במסגרת פסק הדין בהליך ע"ע 47715-09-14 ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ הלך בית הדין הארצי צעד נוסף אחד קדימה, עת נקבע על ידו שלצורך יישומו של סעיף 26ב לחוק, ניתן להבחין בין מספר מצבים אפשריים ביחס למידת הוודאות לגבי התקיימות התנאי של עבודה בשעות נוספות ולמידת הוודאות לגבי היקפה של העבודה הנוספת, וזאת כמפורט להלן:

  • המצב הראשון, יחול כאשר בית הדין יקבע שאחד הצדדים, העובד או המעסיק, הצליח לשכנע בקיומה של עבודה נוספת בהיקף מסוים. במקרה כזה יפסק גמול השעות הנוספות על יסוד ההיקף שהוכח.
     
  • המצב השני, יחול כאשר בית הדין ישתכנע שהעובד עבד שעות נוספות אך לא ניתן להוכיח את היקפן, עקב היעדר עריכת רישום בידי המעסיק כנדרש. במקרה זה תחול החזקה שקבועה בסעיף 26ב לחוק, כך שהמעסיק יחוייב בתשלום גמול השעות הנוספות לפי 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות בחודש.
     
  • המצב השלישי, יחול כאשר בתום ההליך השיפוטי כפות המאזניים נותרו מעויינות בנוגע לשאלה האם העובד אכן עבד שעות נוספות. משמעות הדבר היא שההסתברות שהעובד עבד שעות נוספות שקולה להסתברות שלא עבד בהן. גם במקרה זה תחול החזקה שקבועה בסעיף 26ב לחוק, כך שהמעסיק יחוייב בתשלום גמול השעות הנוספות לפי 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות בחודש. עם זאת, במסגרת פסק הדין החשוב בהליך ע"ע 27280-06-16 לנקרי נ' אינפורו פתרונות טכנולוגים חדשניים בע"מ, שניתן חצי שנה לאחר הלכת ריעני, קבע בית הדין הארצי שהמצב השלישי שנקבע בהלכת ריעני אינו מחייב את בית הדין לפסוק לתובע את כל 60 השעות הנוספות החודשיות, וניתן בהחלט לפסוק גם פחות מכך, במידה שהמעסיק הוכיח שפוטנציאל ההשתכרות של העובד היה נמוך יותר. באותו מקרה, כפות המאזניים נותרו מעויינות לגבי השאלה האם העובד הועסק בשעות נוספות, אך הוכח שהוא עבד לכל היותר בהיקף של חצי שעה נוספת ליום. כתוצאה מכך, בית הדין הארצי אמנם הפעיל את החזקה שקבועה בסעיף 26ב לחוק, אך הוא לא חייב את המעסיק בתשלום 60 שעות נוספות בחודש, אלא רק בתוספת של חצי שעה ליום בלבד, בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שהוכח.
     
  • המצב הרביעי, יחול כאשר בית הדין ישתכנע שהעובד למעשה לא עבד שעות נוספות. מצב זה יכול לכלול למשל מקרים בהם מאזן ההסתברויות נוטה לצד גרסת המעסיק, וזאת בין בשל ראיות שהוצגו על ידו, ובין מאחר שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה. במקרה כזה לא תחול החזקה שקבועה בסעיף 26ב לחוק, מאחר שיסודותיה לא הוכחו, והעובד לא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות. 

הלכת חדד

במסגרת פסק הדין בהליך ע"ע 56816-05-16‏ ‏ ‏HAMED EZZEIN‏ נ' חדד טאס עבודות עפר ופיתוח בע"מ קבע בית הדין הארצי שגם כאשר מוחלת החזקה שקבועה בסעיף 26ב לחוק, לא תמיד יהיה בתחולתה כדי בהכרח להכריע את הכף.

כך למשל, במקרה בו בית הדין משתכנע שניתן לתת אמון בדו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת על ידי המעסיק של העובד, למרות שהם אינם מהווים פנקס שעות עבודה כנדרש לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או במקרה בו בית הדין האזורי לא נתן אמון בגרסת העובד, בין היתר מאחר שהוא לא הציג תחשיב של גמול השעות הנוספות שנתבע על ידו, ולו על דרך האומדנא, כפי שנדרש בהלכת זינאת.

קריאה נוספת: תשלום גלובלי עבור שעות נוספות


עדכון אחרון: 24/01/2021 11:38   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    תשלומים לפי חוק   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc