{if 0} {/if}

הכירו את החשיבות הרבה שמאחרוי חוות הדעת של המומחה הרפואי לגבי מצבו של נפגע עבודה והיקף הנזק שנגרם לו בתאונת העבודה...
חוות דעת של מומחה רפואי לאחר תאונת עבודה - חשוב לדעת!
×
x

רוצה לקבל ייעוץ אישי?
לפרטים >>>
כלים לחיפוש עבודה

חוות דעת של מומחה רפואי לאחר תאונת עבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (5) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 5 reviews
Hebrew

באילו מקרים צריך לפנות לבדיקה של מומחה רפואי ולקבל חוות דעת מפורטת לאחר תאונת עבודה? איך בוחרים מומחה רפואי שמתאים לכתיבת חוות דעת ומה ההבדל בין רופא לרופא? מה עושים במידה וצריך יותר מחוות דעת אחת?

בסקירה שלפניך נענה על השאלות הנ"ל ועל שאלות רבות נוספות, ונסביר מדוע כל כך חשוב להקפיד ולפנות למומחה רפואי מעולה לצורך ניסוח חוות דעת, באשר לנזקי הגוף והנפש שנגרמו לאדם שנפגע בעבודה.

כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שהתאונה התרחשה בזמן העבודה, עקב העבודה וכי יש קשר סיבתי בין התאונה לנזק שנגרם לעובד.

כדי להוכיח שיש קשר סיבתי בין התאונה לנזק שנגרם לעובד ואת היקף הנזק שנגרם לו בגינה, יש להגיש חוות דעת מומחה רפואי.

במידה ולעובד נגרמו נזקים בתחומים רפואיים שונים, יהיה עליו להגיש מספר חוות דעת של מספר רופאים מומחים, בהתאם לסוגי הנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים שנגרמו לו.

את חוות הדעת הרפואית הנ"ל יש להגיש במגוון הליכים שקשורים לקבלת פיצויים וזכויות בגין תאונת העבודה, וזאת הן כשמדובר בתביעה של העובד למימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, והן כשמדובר בתביעה של העובד נגד המעסיק שלו במידה ותאונת העבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק, כפי שנסביר בסקירה המפורטת שלפניך.

כאשר מדובר בתביעה של העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי, תחילה יהיה על העובד להגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה במשך עד 90 יום.

במידה ופקיד התביעות החליט לדחות את תביעת העובד בטענה לפיה לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לנזק שנגרם לעובד, יוכל העובד להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה.

במסגרת ההליכים בבית הדין האזורי, יהיה על כל צד להגיש חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו שתוכיח או תשלול את קיומו של הקשר הסיבתי הנ"ל, אם כי יתכן שבית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו.

אם בתום 90 ימי דמי הפגיעה, יטען העובד שגם נותרה לו נכות מתאונת העבודה ועל כן הוא זכאי כעת לקבל גמלת נכות מעבודה, יהיה עליו לשם כך להופיע בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי כדי שהיא תקבע האם אכן נותרה לו נכות עקב התאונה ובאיזה שיעור.

על החלטת הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי וזאת תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה.

על החלטת הוועדה לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, אך זאת בשאלות משפטיות בלבד. גם במסגרת ההליכים הללו יהיה על הצדדים להגיש חוות דעת מומחה רפואי מטעמם, כאשר במסגרת הדיון בפני בית הדין יתכן שימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין מעצמו.

כאשר מדובר בתביעה של העובד כנגד המעסיק לאחר תאונת עבודה, תידון התביעה בפני בית המשפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום התביעה.

גם במקרה כזה יהא על הצדדים להגיש חוות דעת מומחה רפואית וכן יתכן שבית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעם עצמו.

חובת הגשת חוות הדעת הרפואית נובעת מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אשר קובעת:

"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – חוות דעת). אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". 

על פי הפסיקה המבחן להוכחת קיומם של טעמים מיוחדים למתן פטור מהגשת חוות דעת הנו מבחן משולש, אשר כולל 3 תנאים מצטברים:

  • קיימות נסיבות מיוחדות שבגינן לא יהיה זה צודק לדרוש מן המבקש להגיש חוות דעת
  • יש לתביעה סיכוי סביר להתקבל
  • יש ראיות ראשוניות לביסוס הטענה הרפואית גם ללא צורך בהגשת חוות דעת רפואית

במידה ובעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה רפואי מבלי שיש לו פטור מהגשתה, בית הדין עלול לקבוע שהוא לא הוכיח את הטענה שנוגעת לעניין הרפואי, וזאת לאור תקנה 137(א) לתקנות סד"א, אשר קובעת כך:

"בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון".

מי מוסמך לכתוב חוות דעת רפואית לנפגע עבודה?

חשוב להדגיש שלא כל רופא מוסמך להגיש חוות דעת רפואית בפני בית המשפט, אלא אך ורק רופא שהנו בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973, כך קובעת תקנה 125 לתקנות סדר דין אזרחי.

יתרה מכך, על הרופא להיות לא רק מומחה רפואי בתחום מסויים, אלא עליו אף להיות בעל מומחיות בתחום הרפואי הספציפי שרלוונטי לתובע.

לדוגמא, אם לתובע אירע פגיעה אורטופדית בגב, כמו פריצת דיסק לדוגמא, עקב תאונת העבודה, על הרופא להיות מומחה לא רק באורטופדיה, אלא גם להתמחות ספציפית בבעיות גב.

מטבע הדברים, מומלץ גם לבחור מומחה בעל שם ומוניטין, אשר ידוע במקצועיותו כמו גם ביושרו ואמינותו, כך שלא בנקל יוכל הצד שכנגד לקעקע את ממצאי חוות דעתו בעת הצורך.

חשוב להדגיש כי מוטב שלא לפנות לרופא מומחה באופן עצמאי ורצוי כי עורך הדין המתמחה בתחום הנזיקין יעשה זאת בשמך.

מטבע הדברים, עורכי הדין שעוסקים בנזיקין מכירים את הרופאים הטובים והאמינים ביותר, בכל תחום התמחות רפואית וכך יוכלו להפנות את הנפגע לרופא הטוב ביותר, בכל תחום רפואי מתבקש.

מבנה חוות דעת רפואית

כאמור בסיפא של תקנה 127 לתקנות סדר דין אזרחי, יש לערוך את חוות הדעת הרפואית בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

באופן כללי, חוות הדעת הרפואיות בנויה לפי פורמט קבוע, שכולל מספר חלקים:

  • פרטים אישיים של המומחה הרפואי
  • הצהרת המומחה הרפואי
  • תיאור הנסיון והמומחיות הספציפית של המומחה הרפואי
  • תיאור תמציתי של עובדות המקרה, וזאת לפי הרשומות הרפואיות, ממצאי הבדיקות הקליניות, והאנמנזה שנלקחה לגבי הנבדק
  • מהם המקורות עליהם הסתמך המומחה לצורך הכנת חוות דעתו, כגון הרשומות הרפואיות, בדיקות דימות שונות, מחקרים רפואיים, ספרות רפואית, הנחיות משרד הבריאות ועוד
  • דיון, מסקנות, וקביעת חוות דעת לגבי השאלות ששנויות במחלוקת

עוד בנושא: אשם תורם במקרה של תאונת עבודה


עדכון אחרון: 31/10/2018 14:27   
תגיות בעמוד:   המוסד לביטוח לאומי    טיפים לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc