|
הבחירה בלהיות עצמאי או שכיר תלויה ומותנית בין השאר באישיות, בתחום ההתמחות, ביכולת לממש פוטנציאל, בתנאי השוק, בעיתוי המתאים ובהחלטה העקרונית לעבוד למען עצמך ולא למען בעלי מניות.
אם כבר מחליטים לעלות על מסלול של הקמת עסק עצמאי מכל אחת מהסיבות הנכונות, כדאי לדעת מה מצפה לך ומה נדרש ממך לבצע בהיבט החוקי והפרוצדוראלי. שם נקבעות הזכויות והחובות של העצמאי.
גם מי שעובד כפרילנסר עם מספר לקוחות במקביל ומספק להם את שירותיו נחשב כעצמאי לכל דבר ועניין. על חובותיו וזכויותיו.
האם אתם באמת יודעים מה זה אומר להיות עצמאי בישראל? מהם החובות ואילו זכויות יש לפי חוק לעצמאים?
על כל אלה ועוד בסקירה המפורטת שלפניך.
לפני שיוצאים לדרך חובה להגדיר את סוג העסק ויישותו. האם מדובר בעסק מסחרי, שירותי ו/או יצרני.
אם מדובר על עוסק יחיד קיימות שתי אופציות: עוסק פטור שהכנסותיו השנתיות מגיעות עד כ-78,000 ₪ או עוסק מורשה שהכנסותיו מעל הנ"ל.
ישות נוספת יכולה לפעול במסגרת של חברה בע"מ וזאת במתכונת של חברה פרטית שלא נסחרת ו/או חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה.
המפגש הראשוני והבלתי נמנע הוא עם רשויות המס. ככה זה. אי אפשר איתם ובלעדיהם. בשלב הראשון פותחים תיק במשרדי מע"מ הסמוכים למקום המגורים או כתובת העסק.
ניתן לפתוח את התיק באופן עצמאי אך מומלץ לעשות זאת באמצעות רואה חשבון שגם ילווה את העוסק לאורך המסלול.
המע"מ הוא המס שנגבה מהלקוחות ועובר על ידי העצמאי לרשויות המס (קופת המדינה). עוסק פטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו. עוסק שאינו פטור חייב בגבייתו. את המע"מ שגבו ממנו בגין הוצאותיו הוא מנכה מהסך שגבה מלקוחותיו ואת ההפרש מעביר לקופת המדינה.
עוסק פטור שלא גובה מע"מ אינו יכול להתקזז אל מול המע"מ שגבו ממנו במסגרת רכישותיו והוצאותיו הקשורות לעסק.
כאשר העצמאי הפטור מקבל תשלום מלקוח עליו להוציא קבלה ועליה לרשום כי הוא עוסק פטור כדי שמי ששילם לו וקיבל בגין התשלום את הקבלה, לא יקזז מע"מ שלא זכאי לו.
בכל מקרה שחל שינוי במחזור הכנסותיו המגדיר את מעמדו כפטור או לא עליו לדווח מיידית לרשויות המס באמצעות טופס מיוחד שנשלח אליו מהרשויות.
ממשרדי מע"מ מדלגים למס הכנסה. לפי החוק נדרש לפתוח תיק במס הכנסה תוך 30 יום מתחילת הפעילות של העסק. איחור בפתיחה עולה לכדי עבירה על החוק.
בסמכות פקיד השומה לדרוש תשלום מקדמות חודשיות. בהמשך, ידרוש אותו פקיד הצהרת הון לסוף השנה האזרחית שלפני שנת פתיחת העסק.
לצורך ההתחשבנות עם מס הכנסה ומע"מ יש צורך לנהל מערכת הנהלת חשבונות שעונה על דרישות רשויות המס.
עוסק קטן יכול לנהל את חשבונותיו באמצעות קבלות / חשבוניות מס מודפסות וללא צורך במערכת ממוחשבת.
רואה החשבון שמכין עבורו את הדוחות יקבל ממנו את כל הקבלות בצירוף דוח הוצאות שוטפות הקשורות לעסק להכנת הדוח השנתי, שאותו יש להגיש תוך 4 חודשים מתום שנת המס ולא משנה אם החשבונות ממוחשבים או ידניים.
חובה לפתוח תיק עצמאי גם במוסד לביטוח לאומי. דמי הביטוח לתשלום נקבעים על ידי המוסד לפי הכנסתו השנתית של העצמאי המבוטח.
בשלב הראשון נקבע השיעור לפי אומדן. בסוף השנה מתקבל דיווח מדוייק על ההכנסות והפרמיה נקבעת בהתאם. אם חלו פערים לרעת העצמאי הוא יהנה מהקיזוז.
במידה ואין לבעל העסק העצמאי הכנסות או לחילופין הוא נתון בחובות והפסדים עליו לשלם בכל מקרה פרמיה מינימאלית בסך 217 ₪ לחודש.
המוסד מכיר בעובד כעצמאי במידה ועמד בתנאים להלן: העיסוק העצמאי תופס 20 שעות בשבוע לפחות, הכנסתו החודשית עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק, עוסק במשך 12 שעות בשבוע והכנסתו עולה על 15% מהשכר הממוצע.
עובד שכיר מבוטח בביטוח אבטלה וכאשר מפטרים אותו הוא זכאי לקבל דמי אבטלה כתחליף לשכרו. עצמאי לא זכאי לביטוח זה וגם לא לביטוח במקרה של פשיטת רגל ופירוק תאגיד. השכירים כן.
חובת תשלום דמי ביטוח עבור שכיר מוטלת על המעסיק. במידה והוא מפר חובתו הוא זה שנושא בסנקציות. עצמאי שלא ישלם או לא יפתח תיק יפגע באופן ישיר ויפסיד את זכויותיו והן רבות.
כך לדוגמה: קצבת נכות, קצבת מזונות, דמי מילואים, תאונות עבודה, שיקום מקצועי וטיפולי, הכול לפי הצורך ולפי החלטות הועדות הרפואיות ליד המוסד לביטוח לאומי.
בניגוד לעובד שכיר שהמעסיק מפריש לקרן פנסיה את חלקו בנוסף לחלק של העובד, עצמאי נאלץ לדאוג לעצמו ולמצוא אפיקי חיסכון לטווח ארוך. ההפרשות הן רק שלו. אין מי שישתתף איתו.
עוסקים קטנים שגם משתכרים מעט מתקשים להפריש לחיסכון לפנסיה. זו הסיבה שהם מנסים באמצעות בתי הדין לעבודה, שמגלים אהדה והתחשבות, לחייב את הלקוחות שלהם, שהם בעצם המעסיקים שלהם, לתרום את חלקם לטובת מימוש הזכויות הסוציאליות שלהם.
זה אפשרי במידה והיחסים יוגדרו כיחסי עובד ומעביד. בהעדר יחסים מסוג זה יתקשה בית הדין להעניק את הסעד המבוקש. קיימים כללים ומבחנים שנקבעו בהלכות פסוקות של בתי המשפט שהגדירו במפורש את הרכיבים למערכת יחסי עובד ומעביד על השלכותיה המתבקשות.
לאור העובדה שרק שכירים נהנים מחוק פנסיה חובה הוחלט במשרד האוצר לפני מספר שנים לקדם הצעת חוק פנסיה חובה לעצמאים בדומה לשכירים.
הוכן תזכיר חוק – חוק פנסיה לעצמאים – 2009 ועד היום טרם גובש לחוק. עיקרי התזכיר לענייננו הציעו לחייב כל עצמאי להפקיד כספים לקופת גמל לקצבה. חובת ההפקדה תחול על עצמאים שהכנסתם השנתית עולה על מחצית השכר השנתי הממוצע במשק.
כמו-כן, חובת ההפקדה לא תחול על חלק ההכנסה שמעבר לשכר השנתי הממוצע במשק, שהיא תקרת חובת ההפקדה כפי שנקבעה לעובד שכיר בצו ההרחבה. עוד הוצע כי שיעור ההפקדה יעלה מדי שנה בהדרגה בדומה להעלאה המדורגת שנקבעה לגבי עובדים שכירים בצו ההרחבה.
קראו בהרחבה: קרן השתלמות לעצמאים
בהתאם למוצע בשנת 2015 חובת ההפקדה על הכנסה שמעבר למחצית השכר השנתי הממוצע במשק ועד לשכר השנתי הממוצע במשק תהיה בשיעור של 20% מאותה הכנסה.
משמעות הדבר היא כי לגבי מי שהכנסתו נמוכה ממחצית השכר השנתי הממוצע במשק לא יהיה חייב בהפקדה כלשהי ומי שיש לו הכנסה העולה על השכר השנתי הממוצע במשק יהיה חייב בהפקדה של 10% מהשכר השנתי ממוצע במשק.
כמו תמיד. הצעה לחוד וחוק לחוד. הפער גדול. העצמאים משלמים את המחיר עד לחקיקת החוק המדובר.
עצמאי? פרילנסר? רוצה לקבל סיוע משפטי בנושאי עבודה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מיידי מעורך דין!