{if 0} {/if}

הכירו את הדומה והשונה בתנאי העבודה של ציבור העובדים במגזר הפרטי והציבורי...
סקירה השוואתית: תנאי העבודה במגזר הפרטי מול התנאים במגזר הציבורי
×
x

כלים לחיפוש עבודה

השוואה בין תנאי העבודה במגזר הפרטי לזה הציבורי

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (13) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 13 reviews
Hebrew

שוק התעסוקה בישראל נחלק לשלושה מגזרים עיקריים: המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והמגזר השלישי.

המגזר הציבורי כולל את עובדי הענפים אשר מעניקים את השירותים הציבוריים לתושבי המדינה, כגון עובדי מדינה, עובדי רשויות המקומיות, עובדי חברות ממשלתיות וכן עובדי גופים ציבוריים אשר מתוקצבים על ידי המדינה.

המגזר הפרטי כולל את עובדי המגזר העסקי אשר פועל למטרות רווח וכן את עובדי משקי הבית הפרטיים.

המגזר השלישי מתייחס לעובדי ארגונים, מוסדות ועמותות שונים אשר פועלים ללא כוונת רווח, ואשר אינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי, ומתבססים בעיקרם על פעילות התנדבותית ותרומות. מדובר בארגונים חברתיים, ארגוני צדקה, ארגוני צרכנים ועוד.

בסקירה שלפניך נתמקד במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, תוך השוואת תנאים סוציאליים ותנאי עבודה בכל אחד מהם.

מבחינת היקף המועסקים, בשנת 2014 הסתכם מספר המועסקים במגזר הציבורי בכ-1.26 מיליון עובדים, המהווים 35% מהמועסקים במשק.

מספר זה הנו כפול ממספר המועסקים במגזר הציבורי שהיה בארץ בשנת 1996 ואשר עמד אז על כ-601,000 עובדים, שהיוו 29% מכלל המועסקים במשק. כך עולה מנתונים שפירסם איגוד לשכות המסחר בישראל בנובמבר 2015 ואשר מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מבחינת תנאי העבודה, עובדי המגזר הציבורי נהנים מפחות גמישות באשר לתנאי העסקתם ואפשרויות הקידום שלהם, והם גם מרוויחים בדרך כלל מעט פחות מעובדי המגזר הפרטי, אולם הם גם נהנים משורה של זכויות, הטבות ותנאי העסקה מועדפים ביחס למגזר הפרטי, אשר מקפיצים את שכרם בפועל בכ-30% בשנה.

בנוסף לכך הם גם נהנים מהטבה עיקרית נוספת, שערכה לא יסולא בפז, בדמות הקביעות שמעניקה להם ביטחון תעסוקתי ושקט נפשי לאורך זמן.

הזכויות ותנאי העסקה המועדפים שניתנים לעובדי המגזר הציבורי ביחס למגזר הפרטי הושגו בעיקר הודות לשורה של הסכמים קיבוציים שנחתמו לגביהם במהלך השנים כתוצאה ממאבקים שניהלו ההסתדרות הכללית וועדי העובדים החזקים במשק.

חלק מעובדי מגזר הציבורי זכאים להינות גם מהזכויות אשר מפורטות בתקשי"ר, תקנון שירות המדינה.

התקשי"ר הנו קובץ הוראות וכללים אשר מפרט את זכויותיהם וחובותיהם של עובדי המדינה, ואשר חל במישרין על עובדי מדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, עובדי מערכת הבריאות הממשלתית, ועובדי מערכת הביטחון האזרחית, למעט עובדים המועסקים לפי הסכמים קיבוציים - מפעליים מיוחדים.

לפניך סקירה המפרטת ומשווה בין עיקרי התנאים של העובדים במגזר הפרטי אל מול זה הציבורי.

זכויות בזמן עבודה

זכויות סוציאליות עודפות מעל החוק

עובדי המגזר הציבורי נהנים מכל הזכויות הסוציאליות אשר מוענקות על פי חוק לכלל עובדי המשק הישראלי, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, כגון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, פנסיה, ועוד. יחד עם זאת, היקף הזכויות שמקבלים במגזר הציבורי הנו במקרים רבים הרבה מעבר לדרישות המינימליות שמוענקות על פי החוק.

להלן מספר דוגמאות:

היקף דמי ההבראה: בעוד עובדי המגזר הפרטי זכאים ל-5 ימי הבראה בלבד בתום שנת העבודה הראשונה שלהם, עובדי המגזר הציבורי זכאים ל-7 עד 9 ימי הבראה. בנוסף,  תעריף דמי ההבראה גבוה יותר במגזר הציבורי: החל מיולי 2014 ואילך, גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הינו 378 ש"ח ליום, ואילו במגזר הציבורי הינו 424 ש"ח ליום.

היקף ימי החופשה: בעוד עובדי המגזר הפרטי זכאים ל-10 ימי חופשה במהלך שנת עבודתם הראשונה, עובדי המגזר הציבורי זכאים למינימום 16 ימי חופשה במהלך שנת עבודתם הראשונה, כאשר בעלי תפקידים בדירוגים מסוימים זכאים אף ל-28 ימי חופשה בשנה.

היקף ימי המחלה: במגזר הפרטי ניתן לקבל 18 ימי מחלה בתשלום בשנה, ואילו במגזר הציבורי ניתן לקבל 30 ימי מחלה בתשלום בשנה. בנוסף, בעוד במגזר הפרטי כלל לא מקבלים תשלום עבור היום הראשון למחלה, אלא מקבלים 50% מהשכר עבור הימים השני והשלישי, ותשלום מלא רק החל מהיום הרביעי, במגזר הציבורי מקבלים תשלום מלא החל מהיום הראשון. במצב זה, אין פלא שעובדי המגזר הפרטי מנצלים בממוצע 4.1 ימי מחלה בתשלום בשנה, ואילו עובדי המגזר הציבורי מנצלים 16.5 ימי מחלה בתשלום בשנה. כלומר, פי ארבעה.

ימי בחירה: עובדי המגזר הפרטי רשאים לקחת 2 ימי בחירה לפי בחירתם מתוך רשימה של ימי חג ומועד, ללא הסכמת המעסיק, אך זאת על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שלהם, כאמור בסעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951. לעומת זאת, במגזר הציבורי גם קיימת אפשרות לקבלת 2 ימי בחירה, שמאפשרים לעובדים להיעדר מעבודתם לפי בחירתם מתוך רשימה של ימי חג ומועד, ללא צורך בקבלת הסכמת הממונה עליהם, אך זאת בנוסף לימי החופשה השנתית.

הטבות שכר שאינן קבועות בחוק

קרן השתלמות: בעוד שאין זכות חוקית אשר מעניקה קרן השתלמות לעובדי המגזר הפרטי, כך שבפועל רק חלק מעובדים אלו מקבל אותה בהתאם להסכם ההעסקה האישי שלהם, אזי במגזר הציבורי זכות זו ניתנת באופן אוטומטי לעובדים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים שמקנים זכות זו.

ביטוחים קולקטיביים: עובדי המגזר הציבורי נהנים מהטבות משמעותיות במסגרת ביטוחים קולקטיביים שמוצעים להם לצורך עריכת ביטוח בריאות אישי ומשפחתי, ביטוח חיים, ביטוח הרכב, וביטוח הדירה.

כך, במקום שכל אחד מהעובדים יערוך באופן אישי סקר משווה וינסה להשיג את הצעת המחיר הטובה ביותר עבורו, ועד העובדים בחברה דואג לנהל מו"מ עם חברות הביטוח במטרה לקבל הצעת מחיר קולקטיבית, עבור כלל העובדים.

כתוצאה מכך, הביטוחים הקולקטיביים כוללים פרמיית ביטוח זולה בכ-40%-50% לעומת זו של הביטוח הפרטי וכיסוי אירועי ביטוח מקיף יותר. כלומר, המדובר ביותר כיסוי ביטוחי ובפחות כסף.

בנוסף, הליך החיתום הינו מהיר ופשוט בהרבה, מאחר והוא איננו מצריך בדיקות רפואיות, אלא מסתפק בהצהרת בריאות קצרה שרוב הציבור עומד בה בנקל. תשלום הפרמיה נעשה על ידי המעסיק, שגובה אותו משכר העובדים ומעביר אותה באופן מרוכז באופן מרוכז לחברה הביטוח, שמנפיקה רק פוליסה אחת שמכסה את כל העובדים.

ניהול הפוליסה והתביעות פשוטות ולכן גם הוצאות הניהול נמוכות. יחד עם זאת, חברות הביטוח נוהגות להגביל את תקופת הפוליסה הקולקטיבית ל-3 שנים על מנת לערוך לאחר מכן הערכה מחודשת לבדיקת כדאיותה.

מנגנוני העלאת שכר אוטומטים

בעוד שבמגזר הפרטי אין כל זכות חוקית אשר מבטיחה העלאה בשכר לעובד, לרבות עם צבירת שנות הוותק שלו, אזי בהסכמי השכר מגזר הציבורי ישנם מנגנוני העלאת שכר אוטומטיים אשר נועדו לצמצם את השחיקה השוטפת של השכר עקב האינפלציה.

מנגנונים אלו מעניקים עליית שכר שנתית קבועה של 1% לכלל עובדי המגזר הציבורי ואף של 1.5% לבעלי תואר שני ומעלה וכן עלייה אוטומטית בדרגות, המגדילה אף היא את המשכורת.

התוספות האוטומטיות הללו למעשה העלו את שכרם של עובדי המגזר הציבורי בכ-1.77% לשנה בשנים האחרונות, וזאת גם בנוסף לתוספות השכר האחרות שמוענקות להם מעת לעת.

כתוצאה מכך וכן כתוצאה מהסכמי השכר שנחתמו בשנים האחרונות עם סקטורים מסויימים במגזר הציבורי, כגון עובדי ההוראה ועובדי הרפואה, השכר במגזר הציבורי צמח ב-26% משנת 2009 ועד לשנת 2015, בעוד שעליית השכר במגזר הפרטי לאורך אותה תקופה הסתכמה ב-14%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה במהלכה ב-10% וזאת לפי נתוני דו"ח הממונה על השכר באוצר.

בטחון תעסוקתי – קביעות

זכות הקביעות הינה זכות אשר מאפשרת למעסיק לפטר עובד רק במסגרת הליך פיטורים מורכב וממושך ובכפוף להסכמת ועד העובדים שתינתן בנסיבות חריגות במיוחד, כגון ביצוע עבירה פלילית או עבירת משמעת חמורה על ידי העובד. כתוצאה מכך, האפשרות לפיטורים בפועל הופכת לנדירה ביותר.

החל משנת 2013 זכות הקביעות מוענקת באופן אוטומטי לאחר 5 שנות עבודה לכל עובדי המגזר הציבורי, למעט עובדים מסויימים שמועסקים לפי חוזים אישיים, אם כי גם אלו מוגנים לרוב מפני פיטורים באמצעות ועד עובדים חזק. במגזר הפרטי, הזכות ניתנת לגופים כגון בנקים וחברות שהופרטו כגון אל על.

ביתר מקומות העבודה במגזר הפרטי לא מקובל להעניק קביעות, כך שהעובד מוגן מפני פיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 בלבד.

בישראל מושמעים קולות רבים כנגד הזכות הקביעות, בטענה שהיא פוגעת בפריון העבודה ואיננה מעודדת הצטיינות של העובדים.

כך או אחרת, אין ספק שזכות הקביעות מעניקה לעובדים שאוחזים בה בטחון תעסוקתי ושקט נפשי לטווח ארוך, אשר לא ניתן לכמתם ולתמחרם בסכום כספי כלשהו, הואיל וערכם בפועל הנו הרבה מעבר לכך.

זכויות בסיום יחסי עבודה בשל פיטורים או התפטרות

פדיון ימי חופשה: במגזר הפרטי, העובד רשאי בסיום העסקתו לפדות רק את ימי החופשה שצבר ולא ניצל בשנת עבודתו האחרונה ובשלוש השנים שקדמו לה, ואף זאת עד למכסה של מספר ימי החופשה שמותר לו לצבור, קרי, מחובתו לנצל לפחות 7 ימים במהלך השנה, וכן לנצל את היתרה שלא נוצלה בשנתיים הבאות.

לעומת זאת, במגזר הציבורי העובד רשאי לצבור ולפדות עד 55 ימי חופשה.

פדיון דמי הבראה: עובד שלא קיבל את מלוא דמי ההבראה המגיעים לו במהלך תקופת עבודתו, זכאי לקבלם בתום עבודתו וזאת הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

במידה והוא עדיין מועסק, הוא יוכל לתבוע את פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו לשנת עבודתו הנוכחית, וכן את דמי ההבראה המגיעים לו בשנה השוטפת.

במידה והוא כבר סיים את העסקתו אזי:

  • אם מעסיקו משתייך לנשיאות ארגון המעסיקים, והוא סיים את העסקתו לפני 10.7.2016, הוא יכול לתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד. אם הוא סיים את העסקתו לאחר 10.7.2016, הוא יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים האחרונות.
  • אם מעסיקו לא משתייך לנשיאות ארגון המעסיקים, והוא סיים את העסקתו לפני 8.1.2017,  הוא יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד. אם הוא סיים את העסקתו לאחר מועד זה, יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים האחרונות.

קראו תשובות לשאלות נפוצות בנושא דמי הבראה

נוהל השימוע לפני פיטורים: זכות השימוע הנה זכות העובד להתגונן ולהשמיע את טענותיו כנגד כל כוונה של מעסיקו לפטרו או לפגוע בתנאיו.

זכות זו איננה מעוגנת בחוקי עבודה כלשהם, כי אם בשורה של פסקי דין שניתנו בעניין זה. אולם בעוד שבעבר הוטלה החובה לקיים את הליך השימוע בעיקר במגזר הציבורי, אזי לאחר מכן הורחבה חובה זו באופן שהיא הוטלה בתחילה גם על גופים דו-מהותיים, שהנם גופים בעלי אופי ציבורי המעניקים שירותים לציבור הרחב ולאחר מכן גם במגזר הפרטי.

פיצויי פיטורים: בנושא זה אין הבדל בין עובדי המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

השוואת הזכויות בעת פרישה לגמלאות בשני המגזרים

פנסיה: בהתאם לצו ההרחבה משנת 2008 עובדי המגזר הפרטי זכאים לפנסיה צוברת קרי, פנסיה רגילה, באופן לפיו הן העובדים והן המעסיק שלהם מפרישים אחוזים מסויימים משכרם לטובת קרן הפנסיה של העובדים.

לעומת זאת, במגזר הציבורי, עד לשנת 2002 נהנו העובדים מפנסיה תקציבית קרי, פנסיה המשולמת על ידי המעסיק בלבד, מבלי שהעובדים עצמם הפרישו דבר עבורה.

כלומר, משמעות הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי הינה פנסיה ששולמה כולה מתקציב המדינה. העובדים החדשים המצטרפים למגזר הציבורי החל משנת 2002 ואילך זכאים לפנסיה צוברת בלבד.

יחד עם זאת, עובדי המגזר הציבורי שבפנסיה הצוברת עדיין נהנים מהפרשות מעסיק גדולות יותר מאלו שבמגזר הפרטי. בנוסף, תשלום הקצבה במגזר הציבורי נגזר מהמשכורת האחרונה ששולמה לעובד טרם פרישתו והיא כוללת, שכר יסוד, תוספות קבועות ומיוחדות כגון גמול השתלמות, דמי הבראה, תוספת דמי ביגוד ומענקים כפי שהוסכם.

פדיון ימי מחלה: במגזר הפרטי לא ניתן כלל לפדות בתשלום ימי מחלה שלא נוצלו בפועל, אזי במגזר הציבורי ניתן לפדות ימי מחלה שלא נוצלו וזאת עם היציאה לגמלאות החל מגיל 50 ואילך, בכפוף לתנאים מסויימים. הפדיון נעשה לפי נוסחת חישוב מורכבת, אשר מגדילה את סכום הפדיון עם הגיל ואף עשויה להגיע לפדיון של עד 240 ימי עבודה!

הטיפול בעובד הפורש: במגזר הפרטי אין חוק שמעגן את אופן הטיפול בעובד הפורש. לעומת זאת, במגזר הציבורי קיים נוהל בדבר אופן הטיפול בעובד הפורש, אשר מפורט במדריך הפורש לגמלאות שפירסמה נציבות המדינה בשנת 2012.

בהתאם לנוהל זה הטיפול בעובד הפורש הטיפול מתחיל כבר שנה מראש, לפני מועד הפרישה לגמלאות.

העובד מוזמן לקורס הכנה לפרישה במסגרתו יקבל את כל המידע אודות זכויותיו. בנוסף, העובד הפורש ייפגש עם רפרנט לגמלאות לשיחה על זכויות לגמלאות וכל נושא אחר הקשור בפרישה, יקבל ממנו טפסים מיוחדים הקשורים לפרישה ותנאיה, ויחתום עליהם.

לייעוץ משפטי אישי חייג/י: 072-334-2000


עדכון אחרון: 03/10/2017 10:58   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים    מידע לשכירים   
פורטל זכויות העובדים:
פורום
פייסבוק
ייעוץ אישי
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין מנוסה!
ccccc