|
זכויות העובדים בענף הדפוס נגזרות מההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בחודש יולי 1977 בין התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל והאיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונג'.
בחודש ינואר 1986 ניתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי ובו נקבע כי הוראותיו יחולו על כל העובדים בישראל בתעשיית הדפוס על כל ענפיו ומקצועות הכריכה, הצינקוגרפיה, בלט, אופסט, משי, וכל שיטת דפוס אחרת לרבות המועסקים בפוטוליטו...
במהלך השנים בוצעו תיקונים והתאמות בהסכמים הקיבוציים בענף הדפוס ובצווי ההרחבה בעקבותיהם. התיקונים התבקשו גם לנוכח הפסיקות של בתי הדין לעבודה שאילצו את הצדדים להסכמים הקיבוציים לבצע התאמות ואת שר התעשייה והמסחר להוציא צווי הרחבה המותאמים להסכם הקיבוציים מכוח סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים.
כך למשל מצאנו בפסק הדין (סע (חי) 39184/12/09 סבטלנה סטפנוב נ' אנטרפרייז דיגיטל) כי ענף הדפוס עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש כאשר שיטות הדפוס התפתחו ונוספו שיטות חדשות בדמות ההדפסות הדיגיטליות – הדפסות בהן מכונת הדפוס משמשת היום בעיקר כמדפסת המקבלת את המידע על ידי קבצים שהוזנו תחילה למחשב ומדפיסה אותם על גבי חומרים שונים.
כך, הדפסים שנעשו בעבר בשיטת אופסט ניתן לבצע כיום בשיטה דיגיטלית, אך אין בכך כדי להוציא מענף הדפוס את שיטות ההדפסה הדיגיטליות החדשות. ומכיוון שכך סבור בית הדין כי הדפסות דיגיטליות נכנסות להגדרת התחולה הרחבה הקבועה בצו ההרחבה בענף הדפוס והחוסות תחת המונח "כל שיטת דפוס אחרת".
בחודש ספטמבר 2010 חתמו אותם הצדדים ליחסים הקיבוציים בענף הדפוס על הסכם קיבוצי כללי חדש בענף (מס' 7031/10, להלן – ההסכם הקיבוצי החדש) ובו נכללו במפורש כל ה"מקצועות החדשים בתעשיית הדפוס".
ההסכם הגדיר את היקף תעשיית הדפוס - אחד או כל המקצועות: קדם דפוס, דפוס הבלט, האופסט, פוטוליטו, כמו כן כל מפעל העובד בשיטת דפוס אחרת: נייר, קרטונז, שילוט, העתקת אור – מכונים לצילומים ממוחשבים ושירותי משרד, מוצרי נייר קרטון ואריזה, צילום מסמכים, לשכות שירות לבתי דפוס, שכפול ודפוס דיגיטלי, חותמות, תעשיית מבלטים, הטבעות והבלטות גימור וציפוי נייר, דפוס משי, מפיקי דפוס הכנה והבאה לדפוס, שיטות דפוס על חומרים ומוצרים שונים, עיטוף ודיוור ישיר מדבקות ותוויות, עריכה וכתיבה טכנית, כריכה, עיצוב גרפי, גרפיקה ממוחשבת, מוצרי פרסום, מפעלי יצור בתחום עיתונים יומיים ותקשורת לסוגיה, מעבדות צילום, צלמים.
הצדדים להסכם הצהירו כי יפעלו במשותף להוצאת צו הרחבה להסכם זה.
בכל הנוגע לתחולת ההסכם החדש על אלו הישנים קובע בית הדין (סע (חי) 39184/12/09) כי סיווג עיסוקו של המעסיק הנתבע הנו על רקע ההקשר התעשייתי בו נמצא אותו עיסוק, כאשר לפי האינדיקציות בהסכם הקיבוצי החדש יש לראות גם במקצועות החדשים שהתפתחו בענף הדפוס, לרבות הדפוס הדיגיטלי, כחוסים תחת הגדרת המונח תעשיית הדפוס.
זאת ועוד, נוכח ההגדרה הרחבה של ענף הדפוס בצו ההרחבה, אין משמעות לעובדה שהדפוס הדיגיטלי טרם הומצא בעת פרסומו של הצו, שכן כל תעשייה מטבעה הנה מתפתחת וכל עוד לא נקבע אחרת, הרי שכל תחום הכלול בגדר אותה תעשייה, נכנס בגדר הצו החל על אותו ענף, אף אם מדובר בתחום המהווה התפתחות של התעשייה הישנה בענף זה.
תקופת ניסיון
שעות עבודה ושעות נוספות
שכר עבודה
חופשות
ימי חג
כל עובד שעבד לפחות 3 חודשים רצופים באותו מקום עבודה, ועבד בימי העבודה החלים סמוך ליום חג ולאחריו, זכאי לתשלום בגין 9 ימי חג ועוד יום בחירה בהתאם לפירוט שלהלן (או בהתאם לנהוג בדתו של העובד):
קיראו בהרחבה על: דמי חגים
תשלום דמי הבראה
העובדים יהיו זכאים לתשלום בגין ימי הבראה בהתאם לפירוט שלהלן. התעריף ליום הבראה, יהיה בהתאם לתעריף המשולם בהסכמים שבין לשכת התאום וההסתדרות:
ביטוח פנסיוני
כל עובד, שאין לו הסדר פנסיוני מטיב, יהיה זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה לרבות קופת גמל לקצבה, זאת מתום 6 חודשי עבודה אצל אותו מעסיק.
שיעור ההפרשות לקרן פנסיה של עובדי ענף הדפוס הנו:
דמי מחלה
התשלום לפי חוק דמי מחלה בכפוף לשינויים הבאים: צבירת ימי מחלה עד 24 ימים בשנה ומקסימום 120 ימים במשך 5 שנים.
ניצול הימים לפי אישור רפואי. אישור מחלה רטרואקטיבי מעל 2 ימים לא יחשב כאישור אלא באישור מיוחד של הרופא.
פיטורים והתפטרות
עובד שפוטר והחליט להתמודד עם פיטוריו בבית הדין לעבודה חייב לבדוק קודם לכן ולהתייעץ עם עורכי דין המתמחים בדיני עבודה אם צווי הרחבה בענף הדפוס חלים על מקום עבודתו. במידה ולא הוא לא יקבל את הסעד המבוקש.
זה מה שקרה לעובד בועז יוסיפוב שהועסק כדפס במשך כשנה בחברת סהר תעשיות שלטים (1986) בע"מ.
בחודש נובמבר 2007 פוטר מר יוסיפוב. בתביעתו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ע"ב 2021/09) הוא ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו זכויות שונות מכוח צו ההרחבה בענף הדפוס, הכריכה והליטוגרפיה וכן פיצויי פיטורים.
הדיון נסב אודות השאלות הבאות: תחולת צו ההרחבה על הצדדים, זכאות התובע לזכויות השונות שנתבעו על ידו ושיעורן, זכאות התובע לפיצויי פיטורים.
בפסק הדין קבע בית הדין כי באשר לתחולת צו ההרחבה על הצדדים, שאלת תחולת צו הרחבה היא שאלה שבעובדה המשולבת בקביעה משפטית לגבי סיווג עסקו של המעביד.
בהקשר זה, תחולת צו ההרחבה נקבעת לפי עיסוקו העיקרי של המעסיק ולא לפי עיסוק העובד. לפיכך, העובדה שהתובע עבד כדפס אין די בה כדי להחיל את צו ההרחבה.
במסגרת השירות ללקוח אצל הנתבעת, הנלווה לעיסוק העיקרי, מסופקים שירותים שונים ובהם הדפסה דיגיטלית, אולם זאת במסגרת פעילותה העיקרית של ייצור מוצרי פרסום חוצות, שילוט וייצור מוצרי פרסום שונים.
אכן, לנתבעת מחלקת דפוס דיגיטלי, בבעלותה ציוד דפוס, היא מעסיקה עובדי דפוס ואף מפרסמת את עצמה כנותנת שירותי דפוס והיא מעניקה שירותי דפוס, אולם, עיסוק בדפוס אינו עיסוק עצמאי אלא עיסוק נלווה לפעילויותיה האחרות ומרכיב אחד מהן.
עוד נקבע כי רוב פעילויות הנתבעת הן בענף שירותי פרסום ויחסי ציבור ולא בענף הדפוס לפי הסיווג האחיד לענפי הכלכלה, ולכן אין לסווג אותה כמעסיק בענף הדפוס. הנתבעת אינה מפעל ב"תעשיית הדפוס" גם לפי ההגדרה בצו ההרחבה.
לאור האמור כל תביעות התובע לפי צו ההרחבה נדחו ובהן התביעה לגמול שעות נוספות. עם זאת, התובע זכאי לגמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה וצו ההרחבה הכללי, על יסוד דו"חות הנוכחות שלו.
אשר לפיצויי פיטורים, העובדה ששולם לתובע שכר העולה על השכר המפורט בטבלאות השכר בצו ההרחבה אינה רלוונטית, וככל שהיה חל על התובע צו ההרחבה הוא היה זכאי לכל הזכויות מכוחו.
תשלום שכר העולה על השכר המגיע לעובד לפי חוק שכר מינימום או צו ההרחבה, אינו עילה לאי תשלום הזכויות המגיעות לעובד מכוח חוקים אחרים או צו ההרחבה.
עובד בענף הדפוס? יש לך שאלות או בעיות בעבודה?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה בתחום!