{if 0} {/if}

גניבת סוד מסחרי על ידי עובד - מה קובע החוק ומהי עמדת בית הדין לעבודה בנושא?
גניבת סוד מסחרי על ידי עובד - מה קובע החוק ומהי עמדת בית הדין?
x

נגנב לך סוד מסחרי? פנה לעורך דין: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

גניבת סוד מסחרי על ידי עובד

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (13) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 13 reviews
Hebrew

אחד החששות הגדולים ביותר של מעסיקים הוא שהסודות העסקיים, הקרויים בשפה המשפטית סודות מסחריים, אשר אותם רכשו בעמל רב לאחר שנים של השקעת משאבים, יודלפו למתחרים אשר עשויים לעשות בהם שימוש ללא אישור ובסופו של דבר אף עלולים להקנות יתרונות מסחריים וכלכליים למתחרים.

המחוקק הישראלי הגדיר מהו סוד מסחרי ומהו גזל סוד מסחרי, בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט 1999.

החוק קובע: "סוד מסחרי, סוד - מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

בית משפט העליון הוסיף והרחיב בפרשנותו את המושג סוד מסחרי בהליך ע"ע 1142/92 ורגוס בע"מ ואחרים נגד כרומקס בע"מ ואחרים:

"סוד מקצועי עשוי להיות נוסחה, תוכנית, המצאה או צירוף של מידע, אשר אדם עושה בו שימוש בעסקיו והנותנים לו את ההזדמנות להשיג עדיפות על פני מתחריו החסרים את אותו סוד. סוד מסחרי יכול להיות נוסחה לתרכובת כימית, תהליך ייצור, סוד הטיפול או השימור של מוצרים, תרשים או תוכנית של מכונה או כל המצאה אחרת".

מטבע הדברים, כאשר מדובר בסודות מסחריים של חברות מסחריות, נקודת התורפה העיקרית הינה כוח האדם המועסק בשורותיהם.

גניבת סוד מסחרי על ידי עובד גניבת סוד מסחרי על ידי עובד גניבת סוד מסחרי על ידי עובד

מכורך תפקידם, עובדי חברה חשופים באופן שוטף לסודותיו המסחריים של המעסיק, כמו גם למאגרי המידע שלו ולרשימת לקוחותיו ולעיתים עובדים עלולים לעשות בסודות אלו שימוש לרעה, במטרה להיטיב את מצבם הכלכלי.

האיסור הכללי על גזל סודות מסחריים, קבוע בסעיף 6א לחוק עוולות מסחריות, קובע חד משמעית ובפשטות: לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.

סעיף קטן ב, מגדיר כי כגזל סוד מסחרי יחשב עצם נטילת הסוד המסחרי ללא הסכמת בעליו וכמו כן גם השימוש בסוד המסחרי אשר נגזל ביודעין ובמיוחד אם הוא מנוגד לחיוב חוזי כגון הסכם העסקה או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.

חשוב לציין כי בפסיקה נקבע זה מכבר, כי עובדים חייבים כלפי מעסיקיהם בחובות אמון ותום לב.

מכוח חובות אלו עליהם לשמור על נאמנות למעסיק גם אם לא עשו שימוש בסודותיו המסחריים.

כך נקבע במפורש במסגרת הליך ע"ע ארצי 189/03 גירית בע"מ נגד מרדכי אביב, וגם בהליך ע"ע ארצי 1828-10/11 ורד זפרן גני נגד האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל.

מהאמור בפסקי הדין נובע כי גם אם מעסיק לא יצליח להוכיח גניבת סוד מסחרי של ממש, הוא עדיין יוכל לטעון לעילות תביעה נזיקיות רגילות, הנובעות מהתנהלות בחוסר תום לב של העובד והפרת חוזה העסקתו.

ניתן לסכם מבחינה משפטית כי האיסור על גזל סודות מסחריים חל על עובדים כלפי מעסיקיהם, כמו גם על צד שלישי העשוי להעסיק את אותם עובדים ובכך להשתמש שלא כדין בסוד המסחרי שנגזל, הן מכוח חוק עוולות מסחריות והן מכוח דיני החוזים הכלליים וחובת תום הלב של עובדים כלפי מעסיקיהם.

ברוב המקרים מעסיקים אינם לוקחים סיכון ומחתימים את עובדיהם על הסכמי סודיות גורפים, האוסרים על העובדים לגלות כל מידע אליו נחשפו בתקופת עבודתם אצל המעסיק.

למרות זאת, לבתי המשפט מגיעים חדשות לבקרים, סכסוכים בין מעסיקים לעובדים על רקע גזילה לכאורה של העובד, את סודותיו המסחריים של המעסיק.

הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בסכסוכים בין עובדים למעסיקיהם בהקשר לחוק עוולות מסחריות, הינה בית הדין לעבודה וזאת על פי סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות.

רובם המכריע של הסכסוכים המתגלעים בין עובדים למעסיקים בנושא גזל סוד מסחרי, מתמקדים בשתי סיטואציות עיקריות.

האחת היא כאשר העובד עובר לחברה מתחרה, טרם הסתיימה תקופת הצינון שלו, אשר נקבעה בחוזה שחתם עם מעסיקו לשעבר והשניה היא כשעובד עוזב ומקים חברה, המתחרה בזו של מעסיקו לשעבר.

יש לציין כי במידה והמעסיק מגלה מראש את כוונת העובד לקחת את סודותיו המסחריים ולעזוב, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית הדין ולבקש צו מניעה כנגד העובד במעמד צד אחד, זאת בהתאם לסעיף 17 לחוק עוולות מסחריות ולנהל הליך נפרד למניעת הנזק הצפוי.

המדיניות הציבורית של עידוד תחרות עסקית הוגנת, באה לידי ביטוי בפיצוי הגבוה בסך 100,000 ₪ וללא הוכחת נזק, אשר קבע המחוקק בסעיף 13א לחוק עוולות מסחריות, אותו מוסמכים בתי הדין לפסוק, באם הוכח בפניהם שסוד מסחרי של התובע אכן נגזל על ידי הנתבע.

לשם השוואה, חוק איסור לשון הרע מקנה רק את מחצית הפיצוי לעיל כ-50,000 ₪ בלבד, וזאת במקרה והוכח שהנתבע אכן פגע בשמו הטוב של התובע.

ניכר אם כן כי המחוקק מקנה חשיבות כפולה, לשמירה על אינטרס התחרות ההוגנת לעומת שמירה על האינטרס להגן על השם הטוב והדבר ניכר היטב גם בפסיקת הפיצויים הגבוהה של בתי המשפט האזרחיים במקרים כגון אלו.

הדרך להוכחת גניבת סוד מסחרי בבית הדין

חשוב לזכור ולדעת כי על המעסיק המעוניין לתבוע עובד על פי חוק עוולות מסחריות, לעבור משוכות משפטיות רבות עד שבתי הדין לעבודה יכריעו לטובתו, משום שאל מול זכותו של המעסיק לתחרות הוגנת ולהגנה על קניינו הרוחני, מצויה זכותו של העובד לחופש העיסוק, שהיא זכות כבדת משקל בהיותה זכות חוקתית על חוקית המעוגנת בחוק יסוד חופש העיסוק.

המשוכה הראשונה שעל המעסיק לעבור על מנת לזכות בפיצוי הנה הוכחת עצם קיומו של סוד מסחרי.

פסק דין מרכזי בעניין זה, נתן בית הדין הארצי לעבודה לאחר חקיקת חוק עוולות מסחריות ב-1999 אך טרם כניסתו לתוקף, במסגרת ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נגד רדגארד בע"מ.

באותו מקרה, 15 יום בלבד לאחר שעזב מנהל פיתוח אבטחת נתונים של חברת רדגארד את עבודתו, החל לעבוד בחברת צ'ק פוינט שהיא החברה המתחרה העיקרית, כמפתח תוכנת אבטחת הנתונים פיירוול.

חברת רדגארד ביקשה וקיבלה בבית הדין האזורי לעבודה, צו מניעה כנגד העסקת העובד בחברת צ'ק פוינט, בטענה שבאמתחתו של העובד הבכיר סודות מסחריים, בהם הוא עלול לעשות שימוש במסגרת עבודתו החדשה ובטענה כי הוא חתום על הסכם העסקה, המחייב תקופת צינון של 22 חודשים, בטרם יחל לעבוד בחברות מתחרות.

העובד וחברת צ'ק פוינט הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וערעורם התקבל בדעת הרוב, לאחר שכבוד נשיא בית המשפט קבע כי סוד מסחרי אינו מילת קסם.

על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו ופסק שחברת רדגארד לא הצליחה להוכיח את קיומו של סוד מסחרי רלבנטי או שהעובד נטל בפועל סוד מסחרי כלשהו. ככלל נקבע כי בהעדר סוד מסחרי, גובר עקרון חופש העיסוק של העובד על עקרון חופש ההתקשרות.

משוכה משפטית נוספת אותה צריך מעסיק לעבור, הינה ההגנה על עובד אשר הטמיע את הסוד המסחרי שלמד אצל המעסיק, במכלול כישוריו המקצועיים הכלליים.

במקרה כזה נקבע בסעיף 7 לחוק עוולות מסחריות כי לא יהא העובד אחראי לגזל הסוד המסחרי, כך למשל, נקבע בהליך תע"א תל אביב 6809/09 אזגורי אברהם נגד רזי הפירזול בע"מ.

בפסק הדין בהליך הנ"ל נדחתה תביעתה של חברת פירזול כנגד סוכן מכירות שלה, אשר החל לעבוד כסוכן מכירות בחברה לפורמייקה והמשיך לעשות עסקים עם אותם לקוחות אשר מולם עבד גם כאשר יצג את חברת הפירזול.

חברת הפירזול טענה שהסוכן עשה שימוש שלא כדין ברשימת לקוחותיה, אך השופט קבע כי מאחר וניתן להגיע ללקוחות גם דרך דפי זהב, הרי שהתנהלותו של הסוכן מול הלקוחות הפכה לחלק מכישוריו המקצועיים ולכן התביעה נדחתה.

קיימים לא מעט מקרים בהם עובד מתגונן מפני תביעת מעסיק לגזל סוד מסחרי בטענה כי עשה שימוש מוצדק בסוד המסחרי.

כך אירע למשל בהליך ע"ב 001766/00 עמיצור ביצוע משימות בע"מ נגד יוסף לוי ומור הנגב כוח אדם ותחזוקה בע"מ.

בהליך זה דחה השופט את בקשתה של חברת כוח אדם למנוע ממנהלה לשעבר, שהחל לעבוד בחברה המתחרה מור נגב, מלעשות שימוש ברשימת עובדים זרים, אותה העסיקה המבקשת בתנאים קשים הגובלים בפלילים.

נקבע כי גם לו היה נקבע שהרשימה הינה בגדר סוד מסחרי, עדיין תקנת הציבור מצדיקה גילוי ושימוש ברשימה בנסיבות הנוכחיות.

משוכה משפטית שלישית אותה צריך לעבור, היא להוכיח שהמעסיק נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי לו הוא טוען, על פי פסק דין ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נגד רדגארד בע"מ, כגון שמירתו במקום מוגן או חשיפתו רק בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם.

אי שמירת הסוד המסחרי הנטען, היווה את הסיבה בגינה נדחתה בקשה לצו מניעה של חברת אנרגיה והתפלה, כנגד שימוש בסודות מסחריים שעלולה לעשות מנהלת שיווק הבינלאומי שלה לאחר שזו הקימה חברה מתחרה המשתמשת בטכנולוגיה דומה - הליך ס"ע תל אביב 40545-03/12 אס.די.אי. אנרגיה והתפלה בע"מ נגד אינה ברוורמן.

השופטת קבעה שהמידע הטכנולוגי היה נחלת הרבים ולא נתן כל יתרון למבקשת והאחרונה אף פרסמה את הקונספט באתר האינטרנט ובעיתונות הכתובה ואף הזניחה את ההליך של הוצאת פטנט, אשר נמחק לאחר שלא שולמה עבורו האגרה.

במידה ומעסיק צלח את כל המשוכות המשפטיות והצליח להוכיח שהעובד גזל ממנו סוד מסחרי בניגוד לחוק, זכאי המעסיק לפיצוי של עד כ-100,000 ₪ ללא הוכחת נזק כאמור לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות ובמידה ויצליח המעסיק להוכיח גם נזק ממוני, יוכל אף לתבוע פיצויים בסכום גדול משמעותית.

יצוין שסעיף 13ב לחוק, מגדיר עוולות המתבצעות במסגרת אחת של מעשים כעוולה אחת והמשמעות היא, שאם נניח עובד לקח עימו ללא רשות רשימת לקוחות של המעסיק בעת שעזב את העבודה, לא יחשב כל שם של לקוח ברשימה כעוולה נפרדת אלא כל הרשימה תיחשב כעוולה אחת.

כך למשל נדרש עובד לשעבר של חברת אלביט לשלם לה 180,000 ₪ לאחר שנפסק בבית הדין האזורי בחיפה, כי גנב מהחברה סוד מסחרי וקידם בסתר מיזם פרטי המתחרה בה בהליך ע"ב חיפה 3127/05 בר טל מאיר נגד אלביט מערכות בע"מ.

מקרה נוסף של פיצוי גבוה אשר עובד לשעבר נדרש לשלם למעסיקתו, היה בפסק דין ע"ב נצרת 2986/03 א.מ. חטיפי העמק בע"מ נגד מ.י. חטיפים בע"מ, שם הטילה השופטת על עובד אשר פרש והקים חברה מתחרה לייצור חטיפים יחד עם שני אחיו, תוך שימוש בסודות מסחריים של מעסיקתו, פיצויים בסך של 760,000 ₪.

לסיכום, בסוגיה של גזל סודות מסחריים על ידי עובדים, קיים איזון עדין בין זכויות עקרוניות וחשובות כמו הזכות הקניינית של המעסיק בסודותיו המסחריים מחד, מול חופש העיסוק של העובד מאידך.

העקרון העובר כחוט השני בחקיקה ובפסיקת בתי הדין לעבודה בעניין זה, הינו השאיפה לתחרות הוגנת, בתום לב, של כוחות המסחריים והכלכליים בשוק, בכפוף לשמירה קפדנית על זכותו של העובד להגשים, לפתח ולקדם את עצמו במקצועו.

במקרה של חשש מפני גניבת סוד מסחרי על ידי עובד,
פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-2000

עדכון אחרון: 28/08/2014 13:04   
תגיות בעמוד:   מידע למעסיקים    חברות ותאגידים   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc