{if 0} {/if}

הגיע הזמן להבין את משמעותו של סעיף גדרון בהסכם עבודה בין פרילנסר למעסיק...
משמעותו של סעיף גדרון בהסכם עבודה בין פרילנסר למעסיק
x

בעיות עם תניית גדרון? פנה אלינו: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

תניית גדרון בחוזה עבודה מול פרילנסר

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (14) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 14 reviews
Hebrew

בשוק העבודה הישראלי ניתן למצוא מעסיקים לא מעטים שבוחרים להעסיק פרילנסרים בביצוע עבודות שונות בעסק, במקום להעסיק עובדים שכירים.

השיקול העיקרי של אותם מעסיקים הנו שיקול כלכלי צר. עלות העסקתו של פרילנסר ברורה ועל פניו אין בינו לבין המעסיק יחסי עבודה, שמשמעותם הכלכלית הנה נגזרת של חוקי העבודה המחייבים את המעסיק בתשלומים קבועים בזמן העבודה ותשלום פיצויים במקרה של הפסקתה.

לאורך השנים, כפי שפירטנו לא אחת, בתי הדין לעבודה דנו במקרים לא מעטים שבהם פרילנסרים הגישו תביעות לבית הדין לעבודה, לצורך הכרה ביחסי עובד מעביד ולמרות שעל פניו לא זאת היתה כווונת המשורר המקורית.

מעסיקים רבים ניסו מנסים להגן על עצמם מפני תביעות אלה באמצעו ניסוח חוזה עבודה מול הפרילנסר הכולל את תניית גדרון.

סעיף זה קובע כי במקרה של תביעה עתידית מצד העובד העצמאי כנגד המעסיק בדרישה להכיר כעובד שכיר, התמורה שיהיה התובע זכאי לה תהא נמוכה משמעותית מהתמורה שקיבל העובד בתמורה לעבודתו עבור המעסיק כעצמאי.

בנוסף לכך, לפי תניית גדרון יהיה הפרילנסר מחוייב להחזיר למעסיק סכומים ששולמו לו בייתר בתקופת העסקתו.

מעסיקים שניסחו הסכמי עבודה מסודרים, באמצעות עורך דין מנוסה, מנעו באמצעות הכללת סעיף זה את האפשרות להיתבע על ידי אותו פרילנסר שהועסק כל ידם. מאידך, לאורך השנים האחרונות היו גם לא מעט תביעות של פרילנסרים למרות ועל אף הכללת סעיף גדרון.

יש לציין כי המקור לסעיף גדרון  אינו מכוח דיני העבודה, אלא מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, שתכליתם למנוע התעשרות שלא כדין על חשבון אדם אחר. 

מכוח אותה עילה מוגשות לעיתים תביעות השבה על ידי מעסיקים.

מי הוא גדרון המפורסם?

טענת הקיזוז בה אנו עוסקים מוכרת בתור תניית גדרון, שנדונה לראשונה בהליך דב"ע מו/3-128 גדרון נ' מדינת ישראל.

שם הוכר פרילנסר שעבד מכוח חוזה בשירות המדינה כעובד.

משכורתו כפרילנסר הייתה 15,000 לירות, אך כאשר הוא הוכר דווקא כעובד, משכורתו פחתה.

חוזה העסקה שלו בתור פרילנסר קבע את שיעור המשכורת שלו אם הוא יוכר בעתיד כעובד.

מר גדרון טען במסגרת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כי יש לשמור על משכורתו כפרילנסר.

בית הדין הארצי דחה את טענתו, וקבע כי הצדדים רשאים היו רשאים לקבוע את שקבעו בחוזה, ואין לבטל זאת.

נציין כי בפרשת גדרון המקורית נדונה הטענה ההפוכה בכל הנוגע לתנאים מסוג זה.

ככלל הטענות בנושא זה מתרכזות בטענות השבה של המעסיקים, ולא בטענות של העובדים לשכר נמוך יותר משהוכרו כעובדים.

ההלכה המשפטית בבתי הדין לעבודה

ההלכה המשפטית הנהוגה בימים אלה בכל הנוגע לתניות גדרון צומצמה באופן ניכר ונקבעה בהליך ע"ע (ארצי) 570/07 פיליפ טיברמן - מקורות חברת מים בע"מ.

שם נקבעה נקודת מוצא התומכת בזכויות העובד, בכל הנוגע לתביעות השבה של מעסיקים:

"בבוא בית הדין לעבודה להיזקק לשאלה בדבר חובת ההשבה עליו להיזקק בראש ובראשונה לתכליות, לעקרונות ולכללים העומדים בבסיס משפט העבודה המגן, כמגן על העובדים בתנאים מוּבנים של חוסר שוויון וכוחו העודף של המעביד".

באותה פרשה דובר על עובד שעבד במקום כפרילנסר במשך 9 שנים אך ביקש להכיר בו כעובד, בית הדין דחה את טענת המעסיק להשבה וקבע כי רק אם מעסיק יעמוד בשלושה תנאים, או אז הוא יכיר בית הדין בתביעת השבה.

התנאי הראשון הוא במקרה שקיים פער שכר משמעותי מאוד בין היותו של עובד פרילנסר, אל מול היותו עובד מן המניין.

בפסיקה שניתנה בהמשך נקבע כי הפער הרצוי עומד על 50%. התנאי השני הוא שבהסכם העסקה נקבעה בפירוש תניית גדרון. התנאי השלישי קובע כי על עובד לרצות להיות מועסק כפרילנסר כבר בראשית הדרך, ושאין מדובר בתנאי שהוצג לו.

בהמשך נקבעו תנאי נוסף, הנוגע למידת תום הלב של הצדדים: "סייג לכלל זה יתאפשר רק במקרים חריגים, בהם ישתכנע בית הדין בדבר חוסר תום לב קיצוני של המועסק".

רק ככל שבית הדין ישתכנע כאמור, על סמך מבחני העזר שנקבעו בפסיקה, יביא חוסר תום הלב לקביעה שיפוטית כי הסכומים שקיבל העובד לידיו משך תקופת עבודתו, ועולים על השכר החלופי שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כעובד – שולמו לו תוך הפרת חובת תום הלב מצדו ולכן עליו להשיבם, במלואם או בחלקם.

היינו, המקור המשפטי לביצוע הקיזוז הינו הפרת חובת תום הלב מצד המועסק, במקרים החריגים בהם תוכח הפרה כזו (ע"ע 10\110 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ).

אין ספק כי אלו תנאים מחמירים שנועדו לשמור על מעמדו של העובד ולאזן את זכותו מול כוחו הרב של המעסיק.

מתי נהוג לקבוע תניית גדרון בחוזה העסקה?

ככלל נהוג להכניס תניית גדרון בחוזי העסקה כאשר מדובר בבעלי מקצועות חופשיים, שמרצונם החופשי נוח להם ועדיף להם לעבוד כפרילנסרים, הן בשל העלות הכלכלית והן בשל תחומים מגוונים בהם הם עוסקים.

לדוגמא, עורכי דין רבים נוהגים לעשות שימוש בתנאי זה, משום שחלק גדול מהם מעדיפים לעבוד כעצמאיים מול כמה משרדים. בחוזי עבודה של חוקרים פרטיים וכן אדריכלים שעובדים מול כמה מעסיקים נוהגים לעשות שימוש בסעיף.

דוגמאות מפסיקת בית הדין לעבודה לגבי סעיף גדרון

בהליך תע"א (י-ם) 3829-09‏ ‏ שחר צרפתי נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ הוגשה תביעה על ידי פרילנסר שהועסק באמצעות הנתבעת בתור איש סאונד משנת 1996 עד לשנת 2009.

העסקתו הסתיימה והוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, להכרה בזכויותיו כעובד מן המניין. הנתבעת טענה כי יש לקזז מהסכומים בהתאם לתניית גדרון שהופיעה בחוזה העסקה ביניהם.

בית הדין דחה את הטענה בקבעו כי לא נמצא פער בין השכר לשכר החלופי הגבוה מ-50%. תביעת העובד התקבלה.

בהליך ס"ע (ת"א) 10799-01-12‏ פאבל סמירנוב נ' פירטיוי בע"מ הוגשה תביעה על ידי עובד שהועסק אצל הנתבעת בתור מהנדס תוכנה פרילנסר למשך שנה וחצי.

הוא ביקש להכיר בו כעובד. בית המשפט הכיר בתביעתו בתור עובד בשל התקיימות התנאים לקיומם של יחסי עבודה.

עם זאת המעסיק טען כי יש להפעיל את תניית גדרון בנסיבות. בית הדין דחה את הטענה בקבעו כי בנסיבות לא התגלה חוסר תום לב בהתנהגות העובד בדרישתו, וכן לא מדובר בפער משמעותי בשכר.

שאלות לגבי סעיף גדרון בחוזה העבודה שלך?
חייג/י למוקד הייעוץ הטלפוני: 072-334-2000

עדכון אחרון: 24/10/2017 12:06   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc