{if 0} {/if}

כיצד מתמודדים מול איחורים לעבודה ואילו כלים עומדים לרשות המעסיק במקרה של איחורים כרוניים של עובד/ת...
העובד/ת מאחר/ת לעבודה: מה קובע החוק לגבי איחורים לעבודה?
x

בעיות במקום עבודה? פנה/י לעו"ד 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

איחורים לעבודה - מה קובע החוק ומה עושים?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (12) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 12 reviews
Hebrew

אחד מתנאי העבודה העיקריים במסגרת כל הסכם עבודה עוסק בהגדרת שעות העבודה של העובד במקום עבודתו.

רוב הסכמי העבודה בארץ מגדירים מסגרת שעות עבודה קבועה וקשיחה, ולפיה על העובד להתייצב לעבודתו בשעה מסויימת ולצאת ממנה בשעה מסויימת.

עם זאת קיימים גם הסכמי עבודה בהם הסדר העבודה הנו גמיש, ולפיו העובד יכול להגיע למקום עבודתו בכל עת עד לשעה מסויימת, ובלבד שהוא ישלים לאחר מכן מספר מסויים של שעות עבודה בטרם יצא ממנה.

מטבע המציאות האנושית לא כל העובדים מגיעים בזמן למקום עבודתם. יש שמאחרים באופן חד פעמי ויש שמאחרים באופן כרוני.

יש שמאחרים פרק זמן קצר יחסית של כ-10 דקות, ויש שמאחרים פרקי זמן ממושכים יותר. כמו כן יש להבדיל כמובן בין איחור חד פעמי, ובמיוחד אם מתלווה לו סיבה מוצדקת ניתנת להבנה, לבין מצב של איחורים חוזרים ונשנים בהיקף כזה או אחר.

מסקר שנערך בארץ בנושא איחורים לעבודה בשנת 2015 עלה כי ממוצע האיחורים בפרק זמן של עד חמש דקות עומד על 40.45%, ואיחור של 15 דקות ומעלה עומד רק על 9.6% בממוצע.

עוד עלה כי קיים הבדל בנושא זה בין גברים לנשים. 37% מכלל הנסקרים הגברים לא מאחרים כלל לעבודה ואילו 31.2% מקרב הנשים אינן מאחרות כלל לעבודה.

מבחינת הנזק הכלכלי שנגרם למעסיק עקב האיחורים, אם ניקח ארגון שמעסיק 200 עובדים, מתוכם 10% מאחרים מדי יום במשך רבע שעה, אזי לפי בחישוב של 22 ימי עבודה ועלות מעביד של 35 ₪ לשעה, האיחורים האלה גורמים למעסיק להפסד כספי שנתי של 46,200 ₪.

מנגד, גם יחסם של המעסיקים לתופעת האיחורים הנו מגוון. רובם רואים זאת בחומרה אך יש גם מי שמעלים עין, אם מאחר שהוא איננו רוצה לאבד את העובד, ואם מאחר שהאיחורים אינם פוגעים למעשה בתפוקת עבודתו של העובד וכן אינם פוגעים בסדרי העבודה במקום.

איך מתייחסים לאיחורים של העובד/ת?

עקרונית, איחור של העובד נחשב להפרת משמעת וזאת במיוחד כאשר מדובר באיחורים חוזרים ונשנים. הסנקציה המוטלת על העובד בגין עבירת משמעת זו קבועה במסגרת הסכמי העבודה האישים שבין הצדדים או במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים בענפים שונים במשק.

המדובר בסנקציות בעלות דרגות חומרה שונות, בהתאם לנסיבות האיחורים, החל מניכוי זמן האיחור משכר העבודה, קנסות כספיים, ביטול משמרת ואף עד לכדי פיטורים.

כך, לדוגמא, הוראות ההסכם הקיבוצי בענף המוסכים מיום 13.9.1993 קובעות את ההוראות הבאות לגבי סוגית האיחורים לעבודה:

  • אין לאחר לעבודה.
  • עובד אינו זכאי לתשלום עבור זמן האיחור לעבודה.
  • על איחור העולה על 10 דקות או חלק מהן, ינוכה לעובד שכר של רבע שעה.
  • במקרה של איחורים חוזרים, אף בגבולות 10 הדקות הראשונות, יוטל על המאחר קנס.
  • במקרה והאיחור הוא למעלה משעה אחת, ובלי סיבה מספקת, הרשות בידי הנהלת המוסך ובא כוחה, לא לתת למאחר לגשת לעבודה באותו יום.

הוראות הסכם זה הורחבו על כל המוסכים במשק, לרבות מוסכים שאינם חברים באיגוד המוסכים, וזאת מכח צו ההרחבה בענף המוסכים מיום 29.11.1995.

גם תקנון העבודה הכללי, אשר נחשב להסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במשק, עוסק בסוגיית האיחורים לעבודה. תקנון העבודה הכללי הנו הסכם קיבוצי כללי אשר נחתם בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית ביום 19.9.1962 ותוקן ביום 18.6.1978.

סעיף 12 לתקנון העבודה קובע כי על כל עובד לדייק ולבוא בזמן לעבודה. במקרה בו איחר עובד לעבודה יותר מפעמיים תוך תקופה של שלושה חודשים, יתקיים, לפי דרישת ההנהלה, בירור בקשר אליו בין ההנהלה ונציגות העובדים וידונו באמצעים משמעתיים נגד העובד המאחר.

עובד אינו זכאי לתשלום בעבור זמן האיחור לעבודה.

סעיף 13 לתקנון העבודה קובע כי במקרה והאיחור הוא למעלה משעה ונעשה סידור ע"י ההנהלה המונע את גישתו של המאחר לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, רשאית ההנהלה לא לסדרו בעבודה באותו יום.

סבורה נציגות העובדים שהסידור שנעשה מאפשר סידורו בעבודה באותו יום, יתקיים בירור בעניין בין נציגות העובדים וההנהלה בו במקום.

סעיף 16 לתקנון העבודה קובע כי במקרה של איחור ואי רישום בזמן, על העובד לדאוג לרישומו עם התחלת עבודתו בציון סיבת איחורו.

סעיף 51(ד) לתקנון העבודה קובע כי עובד אשר איחר לעבודה יהיה צפוי לסנקציות הבאות:

(א) התראה בכתב עם או בלי הודעה בלוח המודעות.
(ב) קנס כספי עד לשיעור שכר יום עבודה.
(ג) הפסקת עבודה ללא תשלום עד לשלושה ימים.

סעיף 55א לתקנון העבודה קובע כי הישנות עבירה על התקנון תגרום להחמרת האחריות בגינה על פי התקנון.

סעיף 53(א) לתקנון העבודה קובע כי עובד אשר הפר משמעת באופן חמור, יהיה צפוי לסנקציות הבאות:

(א) הפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום.
(ב) פיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פיצויי פיטורים.
(ג) פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.

לגבי הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים במקרה של פיטורים עקב איחורים חוזרים ונשנים, יש לזכור את הוראות סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, אשר קובעות כי ניתן לשלול פיצויי פיטורים, באופן מלא או חלקי, רק מכח הסכם קיבוצי או מכח פסק דין של בית הדין לעבודה בענף שבו אין הסכם קיבוצי.

כאשר בית הדין לעבודה בא ליישם את הוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, עליו להנחות את עצמו בהתאם לכללים הקבועים בהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במשק, דהיינו, בהתאם לתקנון העבודה הנזכר לעיל.

במסגרת הליך תע"א 3075-10 מהטם סינקה נ' סער בטחון בע"מ נדון מקרה בו עובדת שהועסקה כבודקת בטחונית בתחנה המרכזית בתל אביב, פוטרה מעבודתה כעבור כשנה ושבועיים, עקב איחורים חוזרים ונשנים למקום עבודתה, וזאת תוך שלילת פיצויי הפיטורים שלה.

בית הדין לעבודה דן בעיקר בשאלה האם בנסיבות של פיטורים בשל איחורים לעבודה, המעסיק זכאי גם לשלול את פיצויי הפיטורים של העובד, וזאת לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים. במילים אחרות, האם איחורים חוזרים ונשנים נחשבים לעבירת משמעת חמורה, המצדיקה את שלילת פיצויי הפיטורים של העובד.

כאמור, על פי סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, כאשר ישנו הסכם קיבוצי החל על הצדדים, ניתן לשלול פיצויי פיטורים לעובד, באופן מלא או חלקי, על פי הוראות הסכם זה. על הצדדים במקרה דנן חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה, אשר קובע כי ניתן לשלול פיצויי פיטורים רק במסגרת בירור עם ארגון העובדים.

מכיוון שדבר זה לא נעשה לגבי העובדת במקרה דנן, קבע בית הדין כי למעסיק שלה לא היתה סמכות לשלול את פיצויי הפיטורים שלה לפי סעיף 16 לחוק.

מאחר שהצדדים התעלמו לחלוטין מהוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה שחל עליהם, בית הדין בחן את הסוגיה גם לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים.

כאמור, סעיף 17 לחוק קובע כי במקום בו לא חל על הצדדים הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לשלול את פיצויי הפיטורים ובעשותו זאת, הוא יונחה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים, דהיינו תקנון העבודה.

סעיף 51 לתקנון העבודה קבוע כי עובד אשר מאחר לעבודה צפוי להתראה, קנס או השעייה בת שלושה ימים. סעיף 55א לתקנון העבודה קובע כי הישנות העבירה תביא להחמרת הסנקציה. הסעיף המאפשר שלילת פיצויי פיטורים הינו סעיף 53 לתקנון העבודה, המתייחס למצב של הפרת משמעת חמורה.

מסעיפים אלו הסיק בית הדין כי על פי תקנון העבודה, לא כל מקרה של איחורים לעבודה מצדיק פיטורים ללא קבלת פיצויי פיטורים אלא ההיפך. מהתקנון עולה כי איחורים בעבודה נחשבים להפרת משמעת שאינה חמורה, ובהתאם גם העונש שנקבע בגינה.

על פי הפסיקה הפיטורים כשלעצמם, גם תוך תשלום פיצויי הפיטורים, מהווים עונש בפני עצמו. לפיכך קבע בית הדין כי מאחר והעובדת פוטרה עקב איחוריה, לא היה מקום גם לשלול את פיצויי הפיטורים שלה.

בית הדין קבע כי האיחורים החוזרים ונשנים של העובדת והתחצפות לממונים עליה, בגינם היא פוטרה, נחשבים להתנהגות שהיא ברף הנמוך של עבירות המשמעת, ואין לראות בהם עבירת משמעת חמורה.

גם אם מדובר במקרים חוזרים ונשנים, בהתחשב באיחורים המיוחסים לעובדת, אין מדובר בנסיבות המצדיקות שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים.

מסקנה זו נתמכת בהוראות התקנון מהם עולה כי גם במקרה של הפרת משמעת חמורה, הסנקציה הינה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים, ולא שלילה מלאה שלהם. בהתאם לכך הורה בית הדין כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצויי פיטורים.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000

האם הבנת את הוראות החוק והפסיקה לגבי איחורים לעבודה? כן בהחלט. הכתבה בנושא ברורה ומפורטת מאד. כן אבל נשארו לי עוד כמה שאלות חשובות בנושא. לא ממש, חסר בכתבה הרבה מידע חשוב מאד.
עדכון אחרון: 06/11/2016 12:03   
תגיות בעמוד:   מידע למעסיקים    חוקי העסקה    מידע לשכירים   
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc