בתאריך 14/5/12 התחלתי לעבוד בחברת פרומו עבודי. העבודה הינה בסניפי שופרסל ו/או יש ומטרתה היא לגייס לקוחות לכרטיסי האשראי של הרשת.
כבר בתחילת עבודתי הודיעה לי מנהלת העבודה שכמה מהנהלים שהודיעו לנו במרכז הערכה ברמת גן בטלים ועלי לציית להוראות שלה. יש לי מספר דוגמאות שאף הורתה להתנהג בצורה
פלילית כדי להגביר מכירות.
הפירוט יינתן בעת הצורך. בסביבות חנוכה הודיעה לי מנהלת האזור כי היא נותנת לי הודעה מראש על
פיטורין מאחר שלא עמדתי בזמני הסידור שהיא נתנה לי. אך לאחר ימי ההודעה שתמו - היא חזרה בה ונתנה לי סידור חדש וכך בוטלו הפיטורין. אחד משדות הטופס שחברת פרומו עבודי משננת לנציגי הקד"מ לא להשאיר אותם ריקים זה שדה הדואר האלקטרוני של הלקוח.
אם אין ללקוח או אם הוא לא זוכר את הכתובת - הם דורשים להתקשר אליהם מאוחר יותר ולקחת את הדוא"ל של הבעל / האישה / ילדים / שכנים וכו'. במהלך החודשים הראשונים לעבודתי בחברה, ביקשה ממני כמה פעמים מנהלת האזור לבוא למשרדי החברה הממוקמים ברמת גן ולהתקשר לכל הלקוחות שלא לקחו מהם
דוא"ל ולנסות להשלים את זה.
פעם אחת נעתרתי לבקשתה והקדשתי יום שלם לכך. הפעם השנייה שנעתרתי לבקשתה הייתה לי לרועץ: בתאריך 18 במרץ 2013 שלחה אלי מנהלת האזור הודעה שבה היא שואלת אותי אם אני מעונין לעבוד שוב בגיוס המיילים האובדים. מאחר שבאותה תקופה הרביתי לאחר למשמרות - רציתי לפצות אותה על כך ונעניתי לה בחיוב על-אף שהייתי מודע לכל החסרונות שבדבר.
היא ביקשה ממני להגיע למחרת ב-10 בבוקר. אמרתי לה שאיני יכול להגיע בשעה כה מוקדמת עבורי מאחר שיש לי מחויבויות אחרות שאני צריך לעשות בבוקר למחרת ועוד שאני תלוי בתחבורה ציבורית. היא אמרה לי שאשתדל יחד עם זה להגיע מוקדם ככל הניתן. למחרת, בסביבות השעה 9.30 בבוקר שלחתי אליה הודעה שלא אוכל לצאת לפני השעה 11.30 והאם זה יהיה עדיין רלוונטי. היא ענתה לי בחיוב.
עליתי אכן על הרכבת שיצאה מלב המפרץ בשעה 11.30 וראיתי שהרכבת נוסעת מאוד לאט ועוצרת הרבה זמן בתחנות. שלחתי לה הודעה שאגיע באיחור משמעותי ואני מוכן לחזור מחר כדי שאוכל לצבור יותר שעות עבודה ושאלתי אותה אם היא עדיין רוצה שאגיע באותו יום. היא לא ענתה לי גם אחרי 3 הודעות במשך כ-20 דקות.
כשראיתי שאין תגובה בזמן ארוך שכזה - החלטתי ליטול יוזמה כדי לא לצאת קרח מכאן ומכאן וירדתי בתחנה שבבנימינה כדי לחזור והודעתי לה על כך. לאחר שירדתי מהרכבת הי א השיבה לי בהודעה זועמת שעלי להגיע למשרדים דחוף, שאם לא כן - לא אמשיך לעבוד. הודעתי לה שכבר ירדתי מהרכבת ואם היא עדיין רוצה שאמשיך בנסיעה לרמת-גן, שתדע שאני אמור להגיע בסביבות 13.45 לתחנת הרכבת בת"א - זמן משוער של הרכבת הבאה שאמורה להגיע לבנימינה.
לאחר שעליתי על הרכבת בבנימינה - מאחר שהייתי מודע לנחיצות הענין - שאלתי אותה אם היא רוצה שאקח מונית כשארד בתחנה ושכמובן היא תשלם עליה. היא שאלה אותי אם אני כבר בדרך לת"א וכשמסרתי לה את הזמן המשוער שאני אמור להגיע לת"א שוב פעם - ענתה לי בשעה 13.33 (12 דקות לפני שירדתי בתחנת סבידור-מרכז) "אל תגיע כבר".
לאחר כחצי דקה שלחה עוד הודעה שבה נאמר: מבחינתי זנחת את עבודתך בחברה, הברזת היום, ואתה לא מפסיק לאחר למשמרות. ניסיתי לצנן את התלהבותה מלזרוק את האחריות עלי ועניתי לה בהודעה שסיכמה את מהלך היום: קיצור ההתרחשויות שארעו מהבוקר: הודעתי לך בבוקר שלא אצא לפני 11.30 ושאלתי אותך אם עדיין להגיע. השבת לי בחיוב. תוך כדי נסיעה כשאני רואה שכבר מאוחר והרכבת מזדחלת, אני שוב שואל אותך אם זה רלוונטי להמשיך או לוותר היום ולצאת מחר. את לא ענית לי גם אחרי כמה סמסים מצדי. לא רציתי להמשיך לחינם ולכן ירדתי ממנה.
אחרי שירדתי ממנה את מודיעה לי שאמשיך... לא כדאי שאחזור על האיומים שלך ושל עומר.. (הסגן שלה. הוא ניסה כמה פעמים להשיג אותי ולא הייתי זמין ושלח לי איום שאם לא אחזור אליו בדקות הסמוכות - אפוטר) מה עכשיו?.. על כך היא חזרה והשיבה לי: החלטת על דעת עצמך לוותר, שאלת, עניתי שתגיע גם באיחור ועדיין החלטת לוותר ולחזור לצפון.
תקבל מכתב בהמשך השבוע שיסביר לך הכל.. לא וויתרתי לה על זריקת האחריות עלי ועניתי לה:
א. אל תשכחי שהעבודה שלי לא כוללת
בחוזה את העיר רמת גן. יצאתי לכאן במחווה של רצון טוב לעזור לך.
ב. המחווה שלי כללה ספיגה של מספר שעות לא מבוטל "מתות". לא קיבלתי פעם קודמת שהייתי בשבילך בר"ג על זמני הנסיעות וגם היום לא היית משלמת עליהם.
ג. הבעתי נכונות להמשיך במחווה כשנוכחתי לראות שלא נצבור שעות עבודה היום, לספוג את כסף הנסיעות של היום ולחזור מחר. למעלה מ-20 דקות חיכיתי לתגובה ממך וכשהיא לא הגיעה פעלתי לפי שיקול דעתי וירדתי מהרכבת בנקודה ריאלית לחזרה.
ד. לאחר מכן החלטת לנקוט בשיטת איומים.
ה. הבלגתי גם על זה והמשכתי בנסיעה לאחר שהודעתי לך זמן הגעה משוער.
ו. רגע לפני שאני יורד בתחנה את פתאום מחליטה שזה מאוחר!
ז. תעשי מה שאת רוצה אבל תדעי לך שגם אני אעשה מהסיפור הזה מה שאני רוצה כולל ליידע את כל הגורמים הרלוונטיים.
בקיצור, לאחר עוד מספר הודעות הדדיות היא נשארה בשלה שהיא תפטר אותי למרות הכל ונתנה לי 10 ימי
הודעה מוקדמת - מאחר שעבדתי 10 חודשים בחברה.
נזכרתי באותו זמן שבסדנת המכירות היתה אחת מהבכירים שאמרה לנו שבכל בעיה שתצוץ עם מנהל/ת האזור - ניתן לפנות אליה והביאה לנו את מספר הטלפון שלה.
החלטתי להתקשר אליה וענתה לי במספר הזה מישהי אחרת שאמרה לי שהקודמת כבר לא עובדת והיא מחליפה אותה. אמרתי לה שיש לי קונפליקט עם מנהלת האזור ואני רוצה לשוחח איתה על זה. היא אמרה לי לחזור אליה למחרת כי היא בנסיעה.
ניסיתי למחרת מספר פעמים אך היא לא ענתה ואף לא הגיבה גם להודעת טקסט. משם המשכתי בניסיונותיי לבכיר אחר בשם אסף ותימצתתי בפניו את הסיפור האחרון שבשלו מנהלת האזור מעוניינת לפטר אותי.
הוא אמר לי שאת כל הטענות שלי אוכל לשטוח במהלך
שימוע שייערך לי, וכן הדגיש בפניי שאסור למנהלת לפטר אותי בצורה שכזו אלא עליה לזמן אותי לשימוע. במשך כל הזמן מאז שמנהלת האזור הודיעה לי שבכוונתה לפטר אותי המשכתי לקבל הודעות טקסט מחברת פרומו עבודי וכן מהסגן שלה על מה להתמקד כשננסה לגייס את הלקוחות (ההודעה האחרונה שקיבלתי מהם היה בתאריך 25 לאפריל 2013).
בתאריך 14 לאפריל קיבלתי בדואר מחברת פרומו עבודי 2 מכתבים:
תלוש משכורת אחרון ומכתב החתום בידי היועצת המשפטית של החברה בו היא נותנת לי אישור שעבדתי בתווך התאריכים 14/5/12 עד 28/2/13 - חודש לפני הפיטורים (מכאן לכאורה ניתן להוכיח שהם פיטרו אותי כדי לחסוך בדמי הפיצויים).
יש לציין עוד:
1. על יום החפיפה (שנערך ב-16/5/12) בו עבדתי כ-6 שעות - לא קיבלתי תשלום גם לאחר שהזכרתי למנהלת האזור כמה וכמה פעמים.
2. בתאריך 12 למרץ הגעתי למשמרת כמתוכנן בשעה 16.00 בסניף שופרסל שלי ברמות ספיר - חיפה. כשרציתי להחתים כניסה במערכת לביא (מערכת טלפונית שמחתימים כניסה, יציאה, כמות גיוס לקוחות וכמות
מיילים שנרשמו) - המערכת היתה מנותקת. כך ניסיתי למעלה מ-45 דקות להחתים נוכחות כשבסופם התייאשתי ופניתי בהודעה למנהלת האזור ודיווחתי לה על כך. היא הודיעה לי שירשמו לי כניסה אך ורק משעה 17.00
3. על הנסיעות לת"א וחזרה (73 ש"ח) לא קיבלתי החזר מלא כפי שמחייב החוק.
4. על חודש פברואר לא קיבלתי את המשכורת המלאה שמגיעה לי. המשכורת היא על בסיס
שכר מינימום ועל כך נוסף
בונוס המבוסס על ממוצע גיוס של לקוחות
לשעה. בתלוש משכורת של פברואר נרשם שעבדתי 111.2 שעות וכמות גיוס הלקוחות שעשיתי באותו חודש עמד על 143.
מנהלת האזור אמרה לי באותו זמן שהיו לי 7 טפסים תקולים שביחד זה עומד על 136 טפסים תקינים. בממוצע זה 1.22 טפסים לשעה ואילו
במשכורת קיבלתי שווה ערך של 1 לשעה - הפרש של 778.4 ש"ח.
הודעתי למנהלת האזור מספר פעמים את הטעות והיא הבטיחה שהיא תבדוק את זה ובתלוש משכורת הבא (של מרץ) זה יושלם. זה לא קרה.
5. לפני שבועיים קיימתי עם משרדי החברה מספר רב של שיחות כדי שיתקנו את הטעות וישלחו לי מכתב מדויק יותר. אמרו לי שיתקנו זאת וישלחו לי. בתאריך 23/5 קיבלתי בדואר מכתב על תקופת העסקה צילום של המכתב הקודם בו מצויין שוב שסיום עבודתי ב-28/2.
נלווה אליו מכתב מעו"ד של החברה שבו "הוסבר" על סיום העסקה:
1. במהלך חודש פברואר 2013 התקיימו מספר
משמרות עבודה האחרונות שלך בחברה. קודם לכך, אינך שיתפת פעולה עם החברה, לא הופעת למשמרות עבודה, אחרת למשמרות באופן קיצוני (איחורים של 3 שעות ויותר) ואף לא ענית לטלפונים שנעשו ממנהלתך הישירה וממשרדי החברה, וזאת לצורך ברור אי שיתוף הפעולה מצידך.
2. מנהלתך האישית ניהלה עימך מספר שיחות אישיות בנושא, ואתה הגבת בצורה תוקפנית ומאיימת על כל המשתמע מכך.
3. נוכח התנהגותך זו, אין החברה יכולה להמשיך ולהעסיק עובד שמבצע עבירות משמעת חמורות, ובכלל זה, לא עונה לטלפונים של החברה במתכוון, כאשר מעשים אלו כשלעצמם מעידים על רצונך הכנה והאמיתי
להתפטר מן העבודה.
4. יצוין, כי התנהגותך הסבה נזקים לחברה ובכללם אי איוש עמדות המכירה בתקופות של מקסימום מכירות ואיוש הסניפים בלקוחות.
5. משכך, סיום העסקתך יכנס לתוקפו ביום 28.2.13 סיום ימי ההודעה המוקדמת.
בכבוד רב, מורן פטאל,
עו"ד יועצת משפטית פרומו-עבודי
מיותר לציין כי סעיפים 1-2 אינם מדויקים בלשון המעטה. נמצאים עמי כל ההודעות שמנהלת האזור שלחה לי וכן כל ההודעות שאני שלחתי אליה (ואף מצוטטים כאן). עד לרגע כתיבת שורות אלו אני מובטל. אודה לכם מקרב לב אם תואילו נא לבחון סוגייה משפטית זו ולראות אם אכן נעשה לי במקרה זה עוול משווע שאוכל להוכיח זאת בבית משפט.
הטלפון שלי 052.341.7687