{if 0} {/if}

תופעת השיימינג ברשת האינטרנט עולה לכותרות חדשות לבקרים, ולעיתים גם בגלל מקרים הנוגעים ליחסי עבודה מעביד...
שיימינג באינטרנט בין עובד למעסיק ובכלל - על גבולות חופש הביטוי המקוון
x

הסתבכת עם שיימינג? פנה/י לעו"ד 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

תופעת השיימינג באינטרנט בראי משפט העבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (6) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 6 reviews
Hebrew

המונח שיימינג באינטרנט מוכר לכולנו, בין אם באופן אישי ובין אם נתקלנו באחת מן הרשתות החברתיות בפוסט שיימינג, שנכתב במטרה להשמיץ אדם פרטי, מעסיק או חברה גדולה.

לשימוש בכלי השיימינג, כמו לכל דבר בחיים ובפרט במציאות הווירטואלית, יש יתרונות וחסרונות וסביר מאוד להניח שגם אתה, כמו יתר הגולשים שחשופים לשיימינג, ישירות או בעקיפין, עדיין לא גיבשת הכרעה ברורה בנוגע לעמדתך בנושא.

בפרקטיקה, אנשים מנצלים את כוחו של הכלי כדי להביע את דעתם ברבים במקרים שבהם נעשה אי צדק מסוים, לראייתו של האדם שבחר לכתוב את פוסט השיימינג.

העניין הוא, שלא כולם באמת מודעים לעוצמה שיש למילים באינטרנט בעידן המודרני והעובדה שבכל רגע נתון ומכל מקום בעולם, כל אחד יכול לכתוב מה שעולה על רוחו, ללא כל הגבלה או ביקורת, מטילה בסימן שאלה גדול את אמינות המידע שמופץ.

קולות רבים נשמעים לכאן ולכאן בנוגע לזכות (אם בכלל) של אנשים להעביר את הסמכות השיפוטית מידי החוק ל"בתי המשפט לצדק חברתי", הרי הן הרשתות החברתיות. כך או כך, כל עוד הידיים של הגולשים יהיו קלות על ההדק, סביר להניח שהשיימינג ימשיך להוות אמצעי קביל.

כל עוד זה המצב, כדאי מאוד שגם אתה תבין לעומק את המשמעויות של הפעולות שלך ותשקול טוב טוב את צעדיך לפני שאתה ממהר ללחוץ לייק, להגיב ולשתף.

כלי חיובי בידי ההמון - האמנם?

הפירוש המקצועי של המונח שיימינג הוא הטחת ביקורת שלילית באופן המבייש אדם או מוסד כלשהו במסגרת רשת האינטרנט. מקור המונח שיימינג הינו במילה האנגלית SHAME, בושה ולמרות שמדובר במונח חדש יחסית, הוא כבר זכה למינוח מקביל בעברית, ביוש, וזאת לאור השימוש ההולך וגובר בו.

לא תמיד השימוש בכלי השיימינג הינו למטרות שליליות בהכרח. כאשר הדבר נעשה על מנת להעביר ביקורת על התנהלות קלוקלת וחסרת מקצועיות של גורם בעל כוח כלשהו, כגון עובד ציבור אשר עושה שימוש לרעה בתפקידו, או חברה גדולה שמתנהגת בזלזול כלפי לקוחותיה, הדבר עשוי להביא להפסקת התנהלותו של מושא הביקורת ועל כן הנו מבורך ורצוי.

כלומר, כאשר השיימינג נעשה על מנת לעורר מודעות ציבורית / חברתית ולהתריע מפני התנהגות קלוקלת כלשהי, כגון מתן שירות לקוי או רשלני, טיפוסים נוכלים / מתחזים, בתי עסק שעושים מעשי עוקץ וכדומה, אז מקובל להתייחס אליו ככלי חיובי שביכולתו לסייע לאזרחים ובמיוחד לאלו שחשים חסרי אונים מול מי שמתייחס אליהם באופן בלתי הוגן, תוך שהוא מנצל לרעה את מאזן הכוחות ביניהם.

הבעיה היא שלעיתים מדובר בביקורת בלתי מוצדקת שנובעת ממניעים של נקמה וביוש בלבד, אשר עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים לקורבן השיימינג, על לא עוול בכפו. מטבע הדברים, ככל שהשיימינג זכה לפרסום רחב יותר, כך גם הנזק שנגרם בגללו גדול יותר וכך גם היכולת לתקן או אף למזער את הנזק, הולכת וקטנה.

למרבה הצער, כבר קרו מספר מקרים בגינם קורבנות שיימינג בחרו להתאבד, מאחר והם לא יכלו לשאת את הבושה עמה נאלצו להתמודד, כמו לדוגמא בני נוער שנפלו קורבן להתעללות חברתית מצד בני כיתתם.

מטבע הדברים, ישנם גם לא מעט עובדים, או עובדים לשעבר, אשר משתמשים באינטרנט על מנת לעשות שיימינג למעסיקיהם. יכולות להיות לכך מספר סיבות: ניסיון להפעיל לחץ על מנת לקבל את מה שלדעת העובד מגיע לו לקבל מהמעסיק, רצון להזהיר מראש מועמדים לעבודה אצל אותם מעסיקים, רצון לחסל חשבונות עם המעסיק אחרי פיטורים וכדומה.

נעים להכיר: חוק איסור לשון הרע

תהא אשר תהא הסיבה לשיימינג, חשוב מאוד לדעת שהדבר כרוך לעתים בהפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, על כל המשתמע מכך. חוק זה מגדיר את לשון הרע כפרסום דברים הנוגעים במעשים או בתכונות של אדם או חברה, העלולים לגרום להשפלתם בעיני הציבור ולהפכם ליעד לבוז, לעג או שנאה.

בגין פרסום כזה עלול המפרסם לשלם לנפגע פיצוי כספי, לרבות פיצוי ללא הוכחת נזק אשר סכומו המינימלי עומד כיום על סך של 50,000 ₪ ואם הסכום הזה לא נשמע מרתיע מספיק, כדאי שתדע שבגין שיימינג ברשת, או בשפה המשפטית בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, ניתן אף להגיש תביעה פלילית כנגד מפרסם השיימינג.

יחד עם זאת, החוק גם מגדיר מספר הגנות עיקריות אשר יפטרו את המפרסם מלשאת באחריות לפרסום שמהווה לשון הרע וזאת מאחר שהמחוקק מעדיף את האינטרס הציבורי הגלום בפרסומו.

הגנות אלו כוללות, בין היתר, את הגנת אמת בפרסום / אמת דיברתי, אשר ניתנת למי שפרסם פרסום שהינו אמת בעיקרו וכאשר היה עניין ציבורי בפרסומו. הגנה נוספת הינה הגנת תום הלב, אשר ניתנת למי שעשה את הפרסום בתום לב, כלומר האמין באמיתות הפרסום ופרסם אותו שלא מתוך כוונה לפגוע.
 
דוגמא לתביעה בגין שיימינג ניתן לראות במסגרת הליך סע"ש 23983-05-12 לוי נ' פורטר, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. תביעה זו הוגשה בגין פרסום לשון הרע ברשת הפייסבוק על ידי בעלים של מספרה ומועדון לילה באילת, כנגד שני יחצ"נים שעבדו עם המועדון.

הנתבעים פרסמו פוסט בפייסבוק להחרמת המספרה וכן כינויים משמיצים כלפי התובעים, כגון "צמד נוכלים", "סמרטוטי רצפה" ו"גנבים" ואף פתחו קבוצה בפייסבוק שקראה להחרים את המספרה. הנתבעים טענו כי פרסומיהם נבעו מחוב שכר עבודה שלא שולם להם על ידי התובעים, חוב לו התכחשו התובעים, בטענה שכלל לא שימשו כמעסיקיהם.

בית הדין קבע כי בנסיבות העניין יש לראות בפרסומי הנתבעים לשון הרע ובמקרה זה לא התקיימו ההגנות המפורטות בחוק: לא הגנת אמת דיברתי - מאחר והם לא הוכיחו שהתובעים היו מעסיקיהם ואם כך אז ממילא אין מקום לבחון אם היה בפרסום עניין ציבורי ולא הגנת תום הלב - מאחר והנתבעים ידעו שהדבר שהם מפרסמים אינו אמת והם אינם עובדי התובעים.

בהתאם לכך נפסק כי הנתבע הראשון מבין היחצ"נים ישלם לכל אחד מהתובעים 5,000 ₪ והנתבע השני ישלם לכל אחד מהנתבעים 3,000 ₪. אמנם, אל לך לטעות ולחשוב שהפיצוי הזה מספיק כדי לתקן את הנזק שנגרם.

הכסף שהיו צריכים לשלם שני היחצ"נים לבעל המספרה הוא הבל הבלים ביחס לפגיעה הקשה בשמו של אותו אדם, פגיעה שסביר מאוד להניח באה לידי ביטוי גם ברמה האישית וגרוע מכך, ברמה הכלכלית.

גם לאחר שהוכח משפטית שההשמצות בפייסבוק היו שקריות, מסה גדולה מהגולשים שנחשפו לפוסט ולא היו עדים לתוצאות המשפט, עדיין נותרו עם התחושה שאותם שקרים שפורסמו ברשת הם האמת. זה מן הסתם גרם להם לא להגיע למספרה של אותו נפגע שיימינג בטווח המיידי ואין לדעת, אם השלכות החרם לא ימשכו שבועות ואף חודשים רבים לאחר סיום המקרה.

לחשוב פעמיים לפני שיורים מילים למקלדת!

המקרה לעיל הוא רק דוגמא מיני רבות לתביעות שהוגשו בגין שיימינג ברשתות חברתיות כאלו ואחרות וההשלכות של פרסומים מבזים כלפי גופים עסקיים ואנשים פרטיים, רחבות ומורכבות.

רבים מנפגעי השיימינג בוחרים שלא להגיש תביעה ולהמשיך את הדיון הציבורי במסגרות החברתיות, דבר שפעמים רבות מחמיר את הסיטואציה יותר והופך את כלי השיימינג, שאמינותו מלכתחילה מוטלת בספק, לבעייתי ולעיתים גם הרסני מאוד.

העובדה שלא רק בעלי עסקים וחברות גדולות נפגעים משיימינג ברשת, אלא גם ילדים קטנים, בחורות צעירות וכיוצא בזה, שמה את אותו כלי שרבים מכנים כשופר ההמון לאמת, באור לא נוצץ במיוחד ונדמה שמקרי השיימינג הרבים שהוכחו כשקריים, עדיין לא מספיקים כדי לגרום לתופעה להפסיק או לפחות להביא לכדי שינוי תפיסתי בנושא.

לסיכומו של עניין, ברמה המשפטית מומלץ מאוד להיזהר ולהימנע מנטילת סיכון מיותר באמצעות פרסומים באינטרנט אשר עלולים להיכנס לגדר לשון הרע, בפרט כאשר מדובר בפרסומים שאינם חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק. תמיד מומלץ לשוחח ולהתייעץ עם עורך דין לפני שמקבלים החלטה ובדרך אליה.

מעבר לשיקול הדעת שרצוי להפעיל בשל ה"הפחדה" שיוצר החוק, כדאי מאוד שכל אחד ואחת מאיתנו יחשוב פעמיים לפני שהוא ממהר לבצע אינטראקציה חברתית ברשת ולירות מילים בהקשרים שהוא לא בהכרח מבין לעומקם, מהסיבה הפשוטה, ששיימינג הוא נושא כלל לא פשוט.

תשאל את עצמך בכנות, האם אתה מוכן לקחת חלק במעגל ששופט את האחר מחוץ לגבולות בית המשפט וללא הוכחות ויתרה מכך, נסה לשים על מאזניים את יתרונותיו של השיימינג למול חסרונו המאוד בולט לעין.

השיפוטיות ברשת נוטלת סמכות יקרה מפז מבית המשפט, הגוף החוקי שממונה על השיפוט. טשטוש הגבולות המשפטיים והעובדה שאנשים לוקחים לידיים את החוק (גם אם זה רק ברמה המילולית) עלולים להוביל אותנו כחברה למקום מאוד לא יציב, שבו גווני האפור משתלטים על הלבן ומותירים בערפל גדול את המושג אמת.

רוצה לשוחח עם עורך דין? חייג/י: 072-334-2000

האם יצא לך להתקל במקרים של שיימינג נגד מעסיק? כן בהחלט. זה מאד נפוץ בפייסבוק בפרט. יצא לי לקרוא ולשמוע אבל לא ממקור ראשון. לא יצא להתקל בתופעה הזאת עדיין.
עדכון אחרון: 23/05/2017 10:59   
תגיות בעמוד:   טיפים לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc