פיצויי פיטורין מגיעים לעובד שעבד שנה אחת ברציפות, או יותר. עם סיום העסקתו, בשל פיטוריו, או התפטרותו בנסיבות מיוחדות, יכול עובד לתבוע ממעסיקיו פיצויי פיטורין. שנת עבודה רציפה, תיחשב גם במקרים בהם הופסקה בשל שירות מילואים, שביתה והשבתה, מחלה, ימי אבל ועוד. ככלל, הפסקת העבודה מכל סיבה, למשך תקופה שאינה עולה על 3 חודשים, אינה נחשבת לפי חוק פיצויי פיטורין כפגיעה ברציפות העבודה.
שיעור הפיצויים, בהתאם לזכויות עובדים, הוא שכר של חודש, עבור כל שנת עבודה רציפה. אולם, קיימים מודלים רבים של יחסי עובד – מעביד וחישוב הפיצויים משתנה ממקרה למקרה:
|
תנאי ההעסקה קודם לפיטורין |
אופן חישוב פיצויי הפיטורין להם זכאי העובד |
|
עובדים המועסקים לפי שכר חודשי |
לפי המשכורת החודשית האחרונה |
|
עובדים ששכרם מחושב לפי שעה, או ימי עבודה |
ממוצע ימי, או שעות העבודה לחודש, במהלך השנה האחרונה, כפול הסכום בו השתכרו לשעה קודם לפיטורין |
|
עובדים בשכר קבלני |
ממוצע השתכרותם במהלך השנה שקדמה לסיום עבודתו |
|
עובד עם שכר בסיס, אליו מתווספות עמלות |
לפי השכר האחרון, אליו יתווסף ממוצע העמלות החודשיות במהלך השנה האחרונה לעבודתו |
|
עובד ששכרו הופחת במהלך השנה שקדמה לפיטורין |
החישוב יתחלק לשניים, התקופה שלפני ההפחתה וזו שאחרי. כל חלק יחושב ביחס לשכר באותה תקופה |
|
עובד שהיקפי משרתו השתנו, מחלקית למלאה, או להיפך |
החישוב יתבצע בהתאם להיקף המשרה בכל תקופת עבודה, לפי השכר האחרון |
קיימים שני מקרים בהם עובדים לרוב אינם מודעים לזכויותיהם לקבל פיצוי כספי, המקרה הראשון, הוא פיטורין בסמוך לסיומה של שנת העבודה הרציפה הראשונה. מהצד של המעסיק, עלול להיווצר אינטרס לפטר עובד בסמוך לסיומה של שנת העבודה הראשונה, בכדי להימנע מחובת הפיצוי.
בית המשפט ער לאינטרס זה ולכן, אם עובד מפוטר בסמוך לסיום השנה הראשונה לעבודתו, מחייב בית המשפט את המעסיק בפיצוי, אלא אם כן יוכיח המעסיק כי הסיבה לפיטוריו אינה כרוכה באינטרס להימנע מחובת הפיצוי.
בנוסף, קיימת קשת רחבה יחסית, של מצבים בהם גם עובד שמתפטר מיוזמתו זכאי לקבל פיצויי פיטורין. על מצבים אלו ניתן למנות בין השאר מצב בריאותי לקוי שגרם לסיום העבודה, התפטרות בכדי לטפל בתינוק, התפטרות בשל מעבר דירה, בשל שירות סדיר בצה"ל, או שירות לאומי, בשל התגייסות למשטרה או לשב"ס, בשל היבחרות למשרה ציבורית, או הגעה לגיל פרישה.
