עובדות משק בית, המכונות עוזרות או מנקות, סובלות לעתים קרובות מקיפוח זכויותיהן הכספיות והסוציאליות, על-אף שלפי החוק הן זכאיות למלוא הזכויות להן זכאי כל עובד שכיר אחר.
מאחר שהמעסיקים, במרבית המקרים, הם אנשים פרטיים ולא ארגונים ומוסדות, קיים חוסר ידע נרחב לגבי חובות המעסיק כלפי העובדת (או העובד), וגם העובדות עצמן לא מודעות לזכויותיהן במקרים רבים.
למעשה, כל עובדת במשק בית – קרי, המועסקת בעבודות הקשורות לתחזוקת הבית ולטיפול במשפחה – זכאית לתנאים סוציאליים, ואין זה משנה אם מדובר באזרחית ישראלית או עובדת זרה, גבר או אשה, בכל גיל ומעמד משפטי.
גם מי שאינם מחזיקים בהיתר עבודה זכאים להיות מועסקים כחוק ויכולים לתבוע את המעסיק אם לא קיבלו תנאים סוציאליים המגיעים להם. במלים אחרות: עבודה לא חוקית של העובד/ת אינה מכשירה העסקה לא חוקית מצד המעביד.
ביטוח לאומי ופנסיוני
כל אדם המעסיק עובדת בביתו אחראי לשלומה ולבריאותה כל עוד היא נמצאת בבית. משום כך חשוב לשלם דמי ביטוח לאומי עבור העובדת, המשמשים מעין ביטוח במקרה של תאונה או מחלה.
לפיכך, מיד עם תחילת ההעסקה יש לדווח על כך למוסד לביטוח לאומי ולהפריש דמי ביטוח כחוק, גם במקרה שהעובדת עצמה אינה מעוניינת למסור את פרטיה. בכל מקרה, חובת הדיווח חלה על המעסיק ולא על העובדת עצמה.
חובה זו שרירה וקיימת גם אם מדובר בשעות ספורות בשבוע וגם כאשר מדובר במהגרי עבודה. את הרישום הראשוני יש לבצע בתוך שבועיים מיום תחילת ההעסקה, כאשר התשלום מתבצע פעמיים בשנה: ב-10 בינואר וב-10 ביולי.
הסכום יהיה בגובה של 7.25% מהמשכורת, ו- 2% במקרה של עובדת זרה. החוק מתיר לנכות 2% מהשכר לצורך ההפרשה לביטוח לאומי, כאשר את היתרה משלם המעסיק. ניתן לדווח על פתיחת תיק עבור עובדת משק בית דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, כל מעסיק מחויב בהפרשת תשלומים עבור קרן פנסיה עבור כל עובד, כולל עובדים ועובדות במשק בית. חובה זו היא חלק מהסכם פנסיית החובה בישראל והיא חלה על כל המעסיקים בלי יוצא מן הכלל.
שעות נוספות והחזרי נסיעות
עוזרת בית אינה זכאית לתשלום עבור שעות נוספות, מעבר למה שסוכם מראש עם המעסיק. עם זאת, בית משפט קבע כי מאחר שלא ניתן לחשב את השעות הנוספות לעוזרת המתגוררת בבית המעסיק, היא זכאית לקבל שכר מינימום הגבוה ב- 30% משכר המינימום במשק (3,850 שקלים לחודש).
מכאן שמדובר בסכום מינימום של 5,005 שקלים בחודש. בנוסף, זכאית עובדת במשק בית להחזרי נסיעות אם היא נזקקת לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה ולשוב ממנה.
דמי הבראה וימי מחלה
ככל עובדת, גם עובדת משק בית זכאית לקבל דמי הבראה, שתעריפם מתעדכן ומתפרסם באתר משרד התמ"ת.
כדי לדעת מה גובה דמי ההבראה המגיעים לעובדת, יש לחלק את מספר שעות העבודה השבועיות ב- 43. כמו כן, יש להכפיל את התעריף היומי (המעודכן) במספר ימי הזכאות של העובדת (5 ימים לשנת העבודה הראשונה, 6 ימי זכאות לשנה השנייה והשלישית, 7 ל 4-10 שנות עבודה, 8 ל 11-15 שנים, 9 ל שנים 16-19, ו- 10 ימי זכאות ל 20-25 שנות עבודה).
את שני המספרים שהתקבלו יש להכפיל זה בזה – וזהו גובה דמי ההבראה.
עובדת במשק בית זכאית גם לקבל שכר מופחת במקרה של היעדרות מהעבודה בשל מחלה, כאשר יש ברשותה אישור רפואי.
בגין היעדרות של יום אחד לא משולמים דמי מחלה, ואולם היעדרות של יומיים עד שלושה מזכה את העובדת בתשלום בשיעור של 37.5% משכרה היומי, ומהיום הרביעי ואילך היא זכאית לתשלום בשיעור של 75% משכרה היומי.
ימי חופשה ופיצויי פיטורין
ימי החופשה של עובדת במשק בית מחושבים לפי משך ההעסקה ומספר ימי העבודה השבועיים. עובדת המועסקת 6 ימים בשבוע זכאית ל-12 ימי חופשה שנתיים, בעוד עובדת המועסקת 5 ימים בשבוע זכאית ל- 10. ניתן לצבור את ימי החופשה ולנצלם בומועד שמתאים לעובדת, בתיאום עם המעסיק.
פיצויי פיטורין מגיעים לעובדת שפוטרה על-ידי המעסיק. עובדת שהתפטרה אינה זכאית לפיצוי, אלא אם כן הדבר נעשה מחמת בעיות רפואיות, גירושין, טיפול בילד או הרעה בתנאי ההעסקה.
שיעור פיצויי הפיטורין הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק במשך 12 חודשים לפחות. עוזרת שעבדה במקום עבודתה פחות מ- 12 חודשים אינה זכאית לפיצויי פיטורין.
נעמה 04/09/2011 10:58