חופש העיסוק הינו חוק יסוד במדינת ישראל ולכן לא פשוט להגביל אדם מביצוע עבודה כלשהי. האמנם?
חופש העיסוק - חוק יסוד במדינת ישראל
x

חופש העיסוק נפגע? פנה לעורך דין: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

חופש העיסוק - חוק יסוד במדינת ישראל

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (54) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 54 reviews
Hebrew

הדרישה הבסיסית והקיומית: "לחם עבודה" הפכה מאז ומתמיד לסמל האולטימטיבי במאבקם של העובדים שחרב הפיטורים נחתה עליהם והחריבה את עולמם הפרטי והמשפחתי.

מה הם ביקשו? עבודה. לא יותר. העיקר שיהיה להם על מה לקום בבוקר לעוד יום של עשייה ופרנסה בכבוד. ברוב המקרים, תחינתם לא נענית. היא באה באיחור.

המפעל פשט את הרגל מסיבות רבות ומגוונות, שלא אמורות לכאורה, לעניין את המובטל החדש. המושגים: חופש העיסוק, חוק יסוד, מגילת זכויות וכבוד האדם זרים לו. הם לא חלק ממנו ומתודעתו ואינם שגורים על פיו. הוא מכיר מילה אחת עליה יחזור כמנטרה בכל הזדמנות וצורך: עבודה.

אפשר להבין אותו ואת שורשי גישתו הקיומית. הוא עלה לישראל, ערירי, בודד וחסר השכלה ומקצוע. מלחמת הקיום שלו החלה כבר אז. הוא לא דחה שום הצעת עבודה.

הוא האמין בתום לב שכל עבודה מכבדת את בעליה. הצליח לחסוך מעט כסף. התחתן. הקים משפחה. השקיע בחינוך ילדיו. התקדם בסולם הדרגות המקצועי במפעל לייצור זכוכית. תיעל את ילדיו לבחירת מסלול לימודים שיקנה להם מקצוע מכובד. שיחסך מהם מסלול יסוריו.

שלא ידברו במושגים של "לחם עבודה" אלא במושגים שיותר אקטואליים עבורם כמו: חופש העיסוק, הזכות לבחור במקצוע שיתרום להגשמתם העצמית, שימצב אותם גבוה, מבחינה חברתית וקהילתית, שיאפשר להם ניידות ממקום עבודה אחד למשנהו מבלי שיוגבל חופש עיסוקם.

שלא יחתימו אותם על סעיף אי תחרות בחוזה האישי, ובקיצור, שתישמר להם זכות הבחירה האישית לעשות עם החיים שלהם ככל העולה על רוחם, כל עוד שאין הם עוברים על החוק ובוחרים בעיסוק פלילי כמשלח ידם.

לדור השני ניתנה ההזדמנות, שלא ניתנה להוריהם המייסדים ליהנות מעיגון זכויותיו באמצעות חקיקת חוקי יסוד. הרלבנטי ביותר לגביהם הוא חוק יסוד חופש העיסוק שנחקק בשנת 1992במטרה להגן על חופש העיסוק.

החוק קבע כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חוק יסוד חופש העיסוק חוק יסוד חופש העיסוק חוק יסוד חופש העיסוק

חופש העיסוק והגבלתו במסגרת חוקית

מה זה אומר בפועל? שכל אחד זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד שנראה לו.

זה בדיוק מימוש האוטונומיה של הפרט במדינה דמוקרטית וליבראלית. רק כך יכול הוא לבטא את אישיותו, מאווייו ותכונותיו האינדיבידואליות.

במקרים בהם החוק דורש קבלת רישיון כתנאי סף לעיסוק במקצוע, כמו: עורך דין, רופא, חוקר פרטי או פסיכולוג, ידרש המעוניין לעמוד במבחני הסמכה לקבלת הרישיון שבלעדיו, לא יורשה לעסוק בו. זהו סוג של הגבלה מכוח חוק.

ככלל, בחירתו של האדם בעיסוק כלשהו לא תוגבל ולא תיפגע אלא אם כן היא עומדת בסתירה להוראות חוק אחר שחוקק לתכלית ראויה ולהגנה על ערכיה של המדינה כמדינה.

אם לדוגמה, אזרח החליט שזכותו להתפרנס מעיסוק בשוד בנקים, או בשירות ארגון טרור שפועל לחיסול המדינה, חוק יסוד חופש העיסוק לא התכוון אליו. חוק העונשין שנועד להגן על הציבור והמדינה, הוא הכתובת הרלבנטית עבור אחד כזה.

ההגנה על חופש העיסוק לא נקבעה סתם בחוק יסוד.

הכנסת שחוקקה את החוק היתה מודעת לחשיבותו ולקשיים ביישומו ולכן העניקה לו מעמד של חוק יסוד. בתור שכזה מוסמכים בתי המשפט לבטל כל חוק אחר העומד בסתירה לחוק זה.

אם הממשלה תחליט מתי שהוא לחוקק חוק המגביל את חופש העיסוק, עליה לעשות זאת בחוק יסוד וברוב מיוחס של 61 חברי כנסת, בכפוף לפסקת ההגבלה, סעיף 4 לחוק, שמגנה על חוק היסוד.

הגנה על חוק יסוד חופש העיסוק - עמדת בית המשפט בישראל

המערכת המשפטית נדרשת תדיר להתמודד עם סוגיות משפטיות הנוגעות לחופש העיסוק והגבלתו, המובאות בפניה לבירור והכרעה.

בחודש פברואר 2012 נדרש למשל בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב לדון ולפסוק בעתירה שהגישו 25 חנויות מכולת בתל אביב נגד עיריית תל אביב בדרישה לכפות על הרשות AM:PM וטיב טעם, לסגור את החנויות שלהם בשבת.

השופטת אסתר קובו דחתה את העתירה וקבעה כי בבסיס חוק רישוי עסקים, עומד עקרון העל של חופש העיסוק של מי שפותח את בית העסק שלו בשבת. בעת מתן רשיון העסק, העירייה אינה רשאית לשקול את השפעת פתיחת העסק בשבת על התחרות בשוק או על הכנסתו של אלמוני, אלא להיפך.

ההתחשבות באלה, כך נקבע, תרוקן את החוק מתוכן אשר נועד בראש ובראשונה להבטיח כי עסקים העומדים במטרותיו, יהיו זכאים לקבל רישיון עסק. פתיחת החנויות של המשיבות נותרה על כנה.

דן פרומר, הועסק כעובד שכיר בחברת "רדגארד" כמהנדס תוכנה. החברה עסקה בפיתוח מוצרי אבטחה ותקשורת מחשבים ורשתות. באוגוסט 1998 הודיע להנהלת החברה על התפטרותו עקב חילוקי דעות. כחודשיים לאחר מכן הוצעה לו משרה בחברה המתחרה "צ'ק פוינט".

פרומר נענה להצעה וקיבל משרה כמנהל פיתוח בדומה לזו של מעסיקתו הקודמת. "רדגארד" לא ויתרה והגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לאסור על מר פרומר לעבוד אצל המתחרה בגין סעיף אי תחרות בחוזה שלו במשך 22 חודשים. 

ניתן צו מניעה כנגד המהנדס למשך 18 חודשים. "צ'ק פוינט" והמהנדס הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הנשיא לשעבר, ישב בדין וקבע הלכה שזכתה לכינוי הלכת צ'ק פוינט: "הגבלת עיסוקו של עובד נוגדת את תקנת הציבור וכן את המדיניות הדוגלת במשק תחרותי וחופשי". 

בהמשך לפסיקתו קבע עוד: חופש העיסוק הוא עיקרון חוקתי המעוגן הן בחוק יסוד חופש העיסוק המעניק לעובד זכות לעבוד בכל עיסוק והן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרואה בכישוריו של העובד כקניינו הפרטי..."

בואו לדבר ולהתייעץ עם מומחים בנושא חופש העיסוק:
הפורום הגדול בישראל לדיני עבודה וזכויות העובד

עדכון אחרון: 05/12/2012 14:14   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה   
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
החתמת עובד על הסכם אי תחרות - באילו מקרים יכול המעסיק להחתים עובד על הסכם אי תחרות, ומהם הכללים שקבע בית המשפט העליון לצורך הגבלת חופש העיסוק של עובד?
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
כתבות והודעות בפורום
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
מספר הפניות משנת 2007 מספר העובדים והמעסיקים שקיבלו סיוע שיחות טלפון ב-12 החודשים האחרונים