חופשה ללא תשלום היא מצב עניינים בו עובד מפסיק לעבוד ולקבל שכר לתקופה מסוימת. במאמר זה, נבחן את ההוראות העיקריות הנוגעות לחופשה ללא תשלום ונעמוד על הסוגיות שעמדו בפני המחוקק ובתי המשפט בבואם לתת קווים מנחים למצבים משפטיים המתייחסים לחופשה ללא תשלום.
הכלל הגדול קובע כי חופשה ללא תשלום תעשה רק באישור הן העובד והן המעביד – דהיינו מעביד אינו חייב להסכים לאפשר לעובד חופשה כאמור ולהפך.
עם זאת לכלל זה מספר חריגים:
להתקיימותם של יחסי עובד מעביד חשיבות רבה בדיני העבודה והם מהווים תנאי סף לחלות של חקיקת מגן סוציאלית על עובדים ושל חובות של אותם העובדים כלפי המעביד.
במקרה של חופשה ללא תשלום המסגרת של יחסי עובד – מעביד נשארת בעיניה.
מכך, על אף שהעובד אינו עובד בפועל, ועל אף שהמעסיק לא משלם לו כל שכר, ממשיכה לחול חובת הגינות בין הצדדים והעובד יפר חובה זו לדוגמא אם יעבוד בעסק מתחרה לעסקי מעבידו או יחשוף סוד מסחרי של מעבידו למתחריו.
ככלל, אין המעביד חייב להפריש כספים לפנסיה / קרן השתלמות במהלך החופשה.
עם זאת כמובן שכאשר ישנה הוראה מפורשת בחוזה העבודה המחייבת אותו לעשות כן ימשיך המעביד להפריש את הסכומים כאמור.
יש לשים לב, כי במקרה של הפרשות לטובת קרן השתלמות בדרך כלל לא נדרשת שמירה על רציפות בהפקדות לקרן ועל כן, עם חזרתו של העובד לעבודה סדירה תמשכנה ההפקדות מהיכן שהופסקו.
בניגוד לכך קרנות פנסיה לעיתים דורשות רציפות בהפקדות ועל כן במקום בו המעביד מפסיק הפרשותיו לקרנות פנסיה לעיתים כדאי לעובד להמשיך ולהפריש לקרן מכספיו עד חזרתו לעבודה.
המחוקק בחר בהסדר המיטיב עם העובד לעניין פיצויי פיטורין.
בתקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורין (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורין) נקבע כי ימי חופשה ללא תשלום יספרו כימי עבודה לטובת חישוב פיצויי פיטורין - אלא אם כן זמן החופשה חורג מ- 14 ימים לכל שנת עבודה.
לדוגמא : אהרון עבד במשך 5 שנים, כעת לקח הוא 100 ימי חופשה ללא תשלום בהסכמת מעבידו.
כעת מתוך 100 ימי החופשה שנלקחו 70 (14X5) יחשבו במניין ימי העבודה לטובת חישוב פיצויי הפיטורין ו- 30 ימים שהם כל היתר לא יספרו במניין ימי העבודה לטובת פיצויי הפיטורין.
בתי המשפט קבעו כי בגון דא, הדבר מהווה הרעת תנאים מוחשית והעובד יוכל להתפטר בדין מפוטר במקום בו אינו מסכים ליציאה לחופשה כאמור.
בית המשפט דן בסוגיה במספר מקרים (ראה למשל בדב"ע נד/197-02) ופסק כי הזכאות לדמי אבטלה תקבע בהתאם לנסיבות.
לעניין זה קבע בית המשפט כי תינתן חשיבות לזהות הצד שביקש את החופשה - כך שסביר יותר שדמי אבטלה ישתלמו לעובד שיצא לחל"ת מאונס.
קריטריונים נוספים שהעמיד בית המשפט כמכריעים לעניין זכאות עובד לקבלת דמי אבטלה במהלך חופשה ללא תשלום הם אורך החופשה, והכנסות העובד ממקורות חלופיים במהלכה.
האם על המעביד להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעובד?
בעקרון על המעביד חלה החובה לשלם ביטוח לאומי עד לכדי חודשיים מתחילת החל"ת, והוא יכול לנכות סכום זה מזכויות העובד.
לאחר חודשיים תחול חובת התשלומים ישירות על העובד, לפי גובה התשלום הנדרש לעובד המשתכר שכר מינימום.
לכלל זה חריג, אישה נשואה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי כאמור בתקופת החל"ת.
לגבי תשלום דמי ביטוח בריאות – תשלומים אלו יחולו על העובד.
האם בסוף החל"ת חוזר העובד לאותו התפקיד אותו ביצע לפני יציאתו לחופשה?
כפי שציינו יחסי עובד ומעביד ממשיכים לחול במהלך החופשה ועל כן עובד זכאי לחזור באותם התנאים בהם עזב, עם זאת אותם התנאים לאו דווקא מתפרשים כאותה המשרה בדיוק, והמעביד בהחלט רשאי לבצע שינויים בתפקוד העובד במהלך חופשתו כחלק מזכותו הניהולית בעסק.
רןצויינת 11/09/2011 07:58
איה פחימה 08/09/2011 17:50
ורד 04/09/2011 09:41