ככלל, הלנת שכר היא עבירה אזרחית ולא פלילית, מעסיק שלא משלם שכר לעובדיו, כפי שדורש החוק, עושה זאת בניגוד לחוק הגנת השכר, אולם האכיפה היא במישור האזרחי, בבית הדין לעבודה. לפי חוק הגנת השכר, חייב המעסיק לשלם את שכרו של העובד בתום כל חודש עבודה.
תשלום מאוחר יותר, יחשב כהלנת שכר, אך החוק קובע סנקציות רק במקרים בהם הולן השכר בלמעלה מעשרה ימים, כלומר – עד אחרי היום העשירי לחודש. זו הסיבה לכך שברוב מקומום העבודה, מקובל לשלם משכורות לעובדים ב – 9 לחודש.
זכויות עובדים, מעניקות לנפגעי הלנת שכר אפשרות לתבוע בבית הדין לעבודה את שכרם וכן פיצוי כספי עבור ההלנה. במקרים בהם תלונתם תימצא כמוצדקת, יזכו לקבל את מלוא שכרם, פיצוי נוסף של 5% מהשכר ו – 10% נוספים עבור כל שבוע, החל מה – 8 לחודש, ששכרם הולן.
בנוסף, יחויב המעסיק בהפרשי ההצמדה על הזמן שחלף בין היום בו אמור היה לשלם (היום הראשון לחודש), לבין יום התשלום ו – 20% נוספים מהסכום הכולל, עבור כל חודש שבמהלכו הולן שכר העובד.
הצמיחה במשק מעידה על כך שאין קשר מחייב בין מצבו הכלכלי של המעסיק, לבין הלנת שכר עובדים. אם היה קשר בין השניים, הגיוני היה לצפות כי מספר מקרי הלנת השכר יצטמצם בעקבות הצמיחה במשק, אך הוא גדל מידי שנה.
עובדים רבים נמנעים מלדרוש את שכרם בתוקף ולתבוע פיצוי על הלנת שכר מסיבות שונות, אחת מהן, היא התחשבות במצבו הכלכלי של המעסיק. אחרים, חוששים לאבד את מקום עבודתם, או לסבול מהרעה מבחינת תנאי העסקה, או יחסיהם עם הממונים עליהם.
אך בעלי עסקים, מבצעים "תרגילים" שונים, מבלי לשקול לרגע את טובתו וזכויותיו של העובד. לא אחת, עובדים שמפוטרים, או עוזבים את מקום עבודתם, נאלצים לרדוף זמן רב אחר מעסיקיהם, בכדי לקבל את משכורתם האחרונה.
ישנם מעסיקים שאף מפטרים עובדים לאחר תקופה קצרה ומסרבים לשלם להם, בטענה שאלו בצעו עבודה לא טובה. מקומות עבודה שונים מטילים על עובדים "קנסות" וגוזלים משכרם, או דורשים התלמדות ללא שכר.
מקרה שכיח נוסף של הלנת שכר, אינו נוגע לשכר הנטו של העובד, אלא לכספים שאמור המעסיק להעביר לקופות גמל. בין אם בשל טעות תמימה ובין אם בשל ניצול יזום של העובדה שעובדים לא נוטים לבדוק אם הכספים הועברו, מעסיקים רבים מאחרים להעבירם בפועל.
חשוב לדעת, שכל סכום שהמעסיק אמור להעביר שלא בדרך ניכוי לקופות גמל, אך לא הועבר בפועל במשך 21 יום מתחילת החודש, יחשב גם הוא כשכר מולן.
האותיות הקטנות בתלוש המשכורת שלכם לא ברורות לכם? קצת סדר, חשוב להבין בדיוק אילו כספים מנוכים משכרכם. לפניכם רשימת הניכויים שמותר למעסיק לנכות:
קיימים שני מקרים וההתיישנות שונה בשניהם. המקרה הראשון הוא מקרה בו עובד לא קיבל את שכרו ואז ניתן לתבוע במהלך שנה, החל מהיום בו אמור היה השכר להיות משולם. המקרה השני, הוא מקרה בו עובד קיבל את שכרו מאוחר מכפי שמחייב החוק ואז ההתיישנות תחול לאחר 60 יום, מיום תשלום השכר.
תקופה זו, יכולה להיות מוארכת לכדי 90 יום, על פי החלטה של בית הדין לעבודה.
רוצה ללמוד על זכאות לקבלת שכר במועד גם בנסיבות של מצב חירום? קרא על זכויות עובדים בעקבות השריפה בכרמל
