פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

לא מבינה את החוקים במדינה הזאת! פשוט לא מבינה! זועמת! כועסת! מתוסכלת!
מגיל 14 אני עובדת! עם מודעות עצמית גבוהה, רצון לבגרות ועצמאות, הבנה לחיים האמיתיים, חשיבה לעתיד. פספסתי ימי עבודה רק אם זה היה מוצדק וסופר קריטי. שעות נוספות, לילות כימים, מועדפת, נוספת, פנסיה, הפרשים, תגמולים, מיסים, מלצרות, מכירה, עמלות, חיוך. בכל יום, בכל מזג אוויר.

ואז... מגיע ה"אז" הגדול. את מחליטה להיכנס להריון. את מקבלת 3 חודשים.... נגיד והצלחת לשרוד 6 חודשים בבית. ואז את מחליטה להתפטר, להישאר עם הילד ולחתום אבטלה. למה לא? מגיע לי! כל הזמן עבדתי... הפעם אני רוצה לנצל את ההזדמנות בבית עם הילד שלי! ואז זה מתחיל....
אם את פחות מגיל 28 את מקבלת רק 67 ימי אבטלה ואחוז קטן יותר מהשכר היומי שלך
אז חיכיתי לגיל 28 כדי לקבל 100 ימי אבטלה וכדי שיעשו טובה וישלמו לי 130 שקלים ליום! מה שלא מתקרב למה שהרווחתי ביום!

ואזזזזז אני גם מגלה שפעם ב4 חודשים מורידים לי חמישה ימים! פאקינג חמישה ימים! למה?!
נשארו לי ימים אחרונים לנצל בחודש ינואר.... 8 ימים ליתר דיוק. אבל החליטו להוריד לי מהם 5 ימים! ואז בפברואר יש לי עוד 3 ימים!

באמת ממשלה יקרה, איך אני אמורה להתקיים מ3 ימי משכורת עלובים בחודש?! למה אני לא יכולהלקבל את מה שמגיע לי... את מה שעבדתי עליו כל כך קשה! כל כך מכעיס! לבחור לגדל ילד במדינה הזאת פשוט הופך להיות הדבר הכי קשה ומתסכל בעולם!