שלום רב, אני בת 42, עובדת כמנהלת חשבונות בעבודתי מזה כ-4 שנים. יש לי שני בנים בני 5 ו-9. אני עובדת במשרה מלאה בין השעות 8:00-16:30. כשהתחלתי לעבוד ילדיי היו בגנים. כעת בני זקוק ליומיים בשבוע תגבור בבית - שעורים, חוגים וכו'. בעלי איננו יכול להתפנות לכך. ביקשתי מהמעסיק שלי לשנות ביומיים אלו את שעות העבודה ל-6 עד 14:30. המעסיק מסרב לכך. אני מרוצה ממקום העבודה שלי והמעסיק שלי באופן כללי מרוצה ממני. אך אינו מגלה גמישות. יש לציין שהמעסיק שלי אינו במשרד בשעות הבוקר ומגיע תמיד רק בשעות הצהריים. אינני מעוניינת להתפטר ולאבד את זכויותי(לא חתמתי על סעיף 14). המעביד אינו מוכן לשנות את שעות העבודה על אף שהצעתי לא תפגע בעבודתי. הוא מבקש לשוחח איתי בשעת הצורך כאשר הוא מגיע (מה שבפועל קורה מעט מאוד). אינני צעירה, ואינני רואה את עצמי כעובדת משרה מלאה לאורך כל ימי חיי. מה עליי לעשות. האם שינוי בשעות העבודה על אף אי הסכמתו הינו עילה לפיטורין מבלי לשלם פיצויים? האם החוק מחייב אותי לעבוד אצל אותו מעביד באותם תנאים ואינו מאפשר לי "חלון פרישה?".אודה לתשובתכם בהקדם. תודה, צו;