פנסיה הינה אחת הזכויות המרכזיות, הניתנות לעובדים במדינת רווחה. תכליתה להבטיח, שעם פרישה לגימלאות יוכל העובד ליהנות מכספי החיסכון הפנסיוני אשר צבר במהלך שנות עבודתו, בהפרשה משותפת שלו ושל מעסיקו.
כיום קיימים בשוק הפנסיה גופים רבים, המציעים שירותי ייעוץ פנסיוני והתאמת אפיק החיסכון האופטימלי עבור כל עובד, בהם: סוכני ביטוח, חברות ביטוח, מנהלות הסדרים פנסיונים, סוכנויות המציעות ייעוץ בלתי תלוי בתחום וכן ייעוץ פנסיוני הניתן על ידי הבנקים.
בכדי לוודא החלטה של זכות הפנסיה על כלל העובדים בענפי המשק השונים, הונהגה בישראל רפורמה בתחום הפנסיה ובראשית שנת 2008 נכנס לתוקפו הסכם פנסיה חובה (להלן: "ההסכם"), אשר חל על כלל העובדים השכירים במגזר הפרטי מכוח צו הרחבה.
ההסכם קובע את חובתם של מעסיקים פרטיים במשק לערוך הסדר פנסיוני לעובדיהם, מקום שהעובדים אינם נהנים מהסדר פנסיוני המיטיב על הוראות ההסכם, מכוח הסכם קיבוצי או אישי, נוהג במקום העבודה, צו הרחבה וכד'.
במסגרת ההסכם נדרש העובד לבחור באחד ממסלולי הפנסיה האפשריים - קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל לקצבה, ולעדכן את מעבידו בתוך חודשיים. בחלוף פרק זמן זה תחול על העובד ברירת מחדל של ביטוח בקרן פנסיה מקיפה חדשה, לשיקול דעתו של המעסיק, במסלול קיצבה, הכולל גם כיסויים עבור סעיפי נכות ומוות.
במידה והעובד נהנה מהסדר מיטיב במקום עבודתו, אשר תנאיו פחותים מאלה המנויים בהסכם, יהיה על המעביד להשלים עבורו את הזכויות המעוגנות בהסכם.
במסגרת ההסכם חלה על המעביד חובת הפרשות עבור חיסכון פנסיוני לעובדיו, בשיעור העולה באופן הדרגתי - מ 2.5% מהשכר הממוצע בשנה הראשונה ועד 15% מהשכר הממוצע בתום חמש שנים (עליה בשיעור של כ- 2.5% בשנה).
ההסכם תקף לגבי גברים מגיל 21 ונשים מגיל 20, אשר צברו ותק של מספר חודשים במקום עבודתם - עם כניסת ההסכם לתוקף עמדה תקופה זו על תשעה חודשים ומתחילת 2009 קוצרה תקופת ההמתנה וכיום היא עומדת על חצי שנה בלבד. עוד נקבע, כי עובד במקום עבודה חדש, הנהנה מהסדר פנסיה קודם, יהיה זכאי להפרשות מתחילת עבודתו, אשר יבוצעו באופן רטרואקטיבי שלושה חודשים ממועד הצטרפותו לעבודה.
החידוש המרכזי במסגרת ההסכם הינו חובת ההפרשה לרכיב הפיצויים, לבד מההפרשה לקופות תגמולים. מדובר בחובה אשר אין להתנות עליה, כלומר - העובד אינו יכול להגיע עם מעסיקו להסכם פרטני לפיו לא יופרשו עבורו כספים לרכיב הפיצויים ועם סיום העבודה יקבל סכום כסף במזומן.
בסיום העבודה, מסיבות שונות, ינכה המעביד מסך הפיצויים המשולמים לעובד את הסכומים שהופרשו עבור רכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני.
השוק מציע כיום מגוון רחב של אפשרויות, מוצרים ומסלולים לחיסכון פנסיוני, כאשר הבולטים והותיקים בהם הינם קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. במסגרת ההסכם נתונה בידי העובד זכות הבחירה באפיק החיסכון הפנסיוני המתאים לו, כאשר לכל חלופה מעלותיה וחסרונותיה:
קרן פנסיה - מבוססת על עקרון של הדדיות ויחסיות, כאשר זכויות העמית תלויות בעמיתים האחרים בקרן. הדור הישן בתחום הינו הקרנות הותיקות מטעם הסתדרות העובדים כמו "מבטחים" ו "מקפת", לצידן נוסדו עם השנים קרנות פנסיה חדשות ומקיפות.
קרן פנסיה מקיפה כוללת מרכיבים של: פנסיית זיקנה, הניתנת בדרך של קצבה חודשית למבוטח עם הגעה לגיל פרישה, לכל החיים; קיצבת נכות במקרה של אובדן כושר עבודה וגימלת שאירים, הניתנת לבן או בת הזוג. גובה הפנסיה נקבע בהתאם לוותק החברות, כאשר נדרש סף מינימלי של עשר שנות חברות בקרן.
עוד בנושא: קצבת זיקנה
החסרון העיקרי של קרנות הפנסיה הינו, שאינן מאפשרות פדיון הכספים שהצטברו בהן כסכום חד פעמי והעובדה שהחסכון במסגרתן נתון לשינויים במדיניות הקרן.
ביטוח מנהלים - חוזה אישי בין חברת הביטוח למבוטח, אשר אינו תלוי במבוטחים אחרים. תנאי החוזה קבועים ואינם נתונים לשינוי. ביטוח מנהלים כולל מרכיבים של ביטוח חיים ריסק למקרה מוות וחיסכון לגיל פרישה - אותו ניתן למשוך כסכום חד פעמי או במסגרת קצבה חודשית.
הצטרפות למסלול ביטוח המנהלים מאפשרת שילוב בין מספר תוכניות ואופני משיכה, בהתאם לצורכי המבוטח.
קופת גמל - בנקאית וחוץ בנקאית, מהווה למעשה קופת חיסכון, אליה מבוצעות הפרשות חודשיות משותפות של המעביד והעובד, בשיעור מסויים משכר העובד.
בעזיבת מקום העבודה או עם הגעה לגיל פרישה יהיה העובד זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה בתוספת הפרשי ריבית ורווחים.
לבד מההבדלים באופן החסכון ובאפשרויות משיכת הכספים שהצטברו בו עם הגעת העובד לגיל פרישה, קיימים הבדלים נוספים בין שלושת אפיקי החיסכון הפנסיוני בהיבטים של עלויות (ניהול דמי צבירה ודמי ניהול מהפרמיה החודשית), וכן במקדמי קצבה, הטבות מס ותשואה.
הבחירה בין מסלולי הביטוח הפנסיוני השונים מתבצעת בהתאם לצרכיו הפרטניים של כל עובד ולעיתים נבחר שילוב של מספר תוכניות.
כיום פעילים בשוק הפנסיה גורמי ייעוץ רבים: סוכנויות הסדרים פנסיוניים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח פרטיים ובנקים, אשר מתחרים ביניהם על הצעת שירותי ייעוץ פנסיוני עבור העובדים במשק.
לעובד המבקש לבחור באפיק חיסכון פנסיוני המותאם לצרכיו מומלץ להסתייע ביועץ פנסיוני אובייקטיבי.
שירותי ייעוץ מסוג זה ניתנים על ידי מרבית המעסיקים ובמסגרתם מקבל העובד ייעוץ פנסיוני בלתי תלוי, כאשר ליועץ אין זיקה עסקית או אחרת כלפי גופי הביטוח הפנסיוני והמוצרים הפנסיוניים השונים.
הייעוץ מתבצע תוך הקפדה על אובייקטיביות וחשיפת העובד לכלל האפשרויות הקיימות במשק והרלוונטיות עבורו, כאשר ההמלצה ניתנת על בסיס שקלול צרכיו האישיים של המבוטח, מצבו המשפחתי, הכנסותיו וכד'.
לאחר בחירת מסלול הביטוח הפנסיוני יוסיף היועץ הפנסיוני לעמוד בקשר מתמשך עם המבוטח ולהתעדכן בשינויים במצבו האישי, התעסוקתי והסטטוס הבריאותי שלו, לצד מודעות לשינויים בתחום חקיקת הפנסיה ורפורמות מס, לצורך עריכת שינויים מתאימים באפיק החסכון הפנסיוני של העובד.
ההסכם החדש מאפשר לעובד לעזוב בכל עת את המסלול המקורי בו בחר ולהצטרף לתוכנית ביטוח פנסיוני אחר.
לצד יועצים פנסיוניים בלתי תלויים פועלים בתחום גם סוכני ביטוח וחברות הביטוח הגדולות, שהינם שחקנים ותיקים בזירה הפנסיונית, מנהלות הסדרים פנסיוניים ובהדרגה נכנסים גם הבנקים לתמונה, עליהם נמתחת ביקורת מצד היועצים האובייקטיביים, על פועלם הלכה למעשה בכובע של משווקים פנסיוניים ולא של יועצים.
