פסיקת פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה - מהי עוגמת נפש ומתי נקבל פיצוי...
פסיקת פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה - אימתי?
x

עוגמת נפש? פנה/י לעורך דין: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

פסיקת פיצויים על עוגמת נפש בענייני עבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (14) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 14 reviews
Hebrew

אם החלטת להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, עליך לבחון את האפשרות לכלול בתביעה גם דרישת פיצויים על עוגמת נפש שנגרמה לך - אם נגרמה...

לפני שנדון בהרחבה בשאלת הפיצויים נשאלת השאלה מהי "עוגמת נפש" על פי הגדרת בית משפט בכלל ובית הדין לעבודה בפרט. בבחינת עשרות ומאות פסקי דין שונים, ניתן להגיד כי המונח נותר בתחום העמום ככל שהעניין נוגע לערכאות משפטיות השונות.

מאחר ומדובר בתחושה סובייקטיבית, עולה קושי משמעותי באומדן הנזק הנגרם בגין עוגמת נפש. הגישה המקובלת כיום היא כי לא פשוט להוכיח תביעה בעילה של עוגמת נפש בפני בית הדין, אך יחד עם זאת אין המדובר על משימה בלתי אפשרית.

זה קורה מדי יום ביומו, בכל ערכאה משפטית ולעיתים קצת יותר רחוקות, גם בתביעות המוגשות לבית הדין לעבודה.

ההגדרה החוקית לעוגמת נפש הנה "נזק שאינו של ממון" והחוק מרחיב: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

ההגיון העומד מאחורי תביעת פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה לקוח מהשאיפה הטבעית לעשיית צדק, עליה מבוסס קיומו של בית הדין לעבודה. מאחר והגדרת המושג עוגמת נפש ואמידת ערכו באופן מעשי שונים בתכלית בין מקרה למשנהו, נבחנת כל תביעה לגופה.

המחוקק הותיר טווח רחב לשיקול דעתם של השופטים במקרים השונים, בנוגע לגובה הפיצוי הניתן עבור נזק שאינו נזק של ממון.

כיום גובה הפיצויים יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים, אולם מאחר וכל מקרה נבחן לגופו וכל תביעה לפי נסיבותיה, בהחלט לא ניתן להבטיח לעובד או למעסיק כי יתקבל פיצוי כלשהו בגין ראש נזק זה.

פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה פיצויים על עוגמת נפש בבית הדין לעבודה

מתי ניתן לדרוש ולתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש?

בית הדין לעבודה מפרש את המושג עוגמת נפש באופן דומה לנהוג בבית המשפט האזרחיים ובפסיקה בכלל.

יחסי עבודה הינם מורכבים לא פחות מבכל תחום אחר, וכוללים אלמנטים שונים ההופכים את היחסים לרגישים עוד יותר במקרים רבים.

פיטורים פתאומיים או שלא כצדק, יחס לא הולם מצד המעביד, אפליה וכל נזק אחר הנגרם לעובד על ידי המעביד, מהווים עילה לתביעת פיצויים בגין עוגמת נפש בבית הדין לעבודה.

הכל בכפוף לתנאים ולנסיבות שהובילו להפרת זכויות העובד - כאשר כל מקרה נבחן לגופו בלבד.

מומלץ לכל עובד או מעסיק שרוצים להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בין אם באופן עצמאי ובין אם בייצוג עורך דין המתמחה בענייני עבודה, לשקול עילה זאת ולהחליט האם הנסיבות אכן מתאימות לתביעה בגין ראש נזק זה.

למרות שהתובע חש כמעט בכל מקרה כי נגרמה לו עוגמת נפש, בתי הדין אינם ממהרים לפסוק פיצויי בעילה זאת.

לעומת זאת, רבים יותר הם המקרים שבית הדין החליט שלא לפסוק הוצאות משפט כלל, לאור דחייתן של חלק ניכר מהעילות שבכתב התביעה שהוגש. שווה לחשוב פעמיים!

אם וכאשר החלטת, בעצה אחת עם עורך דינך, לכלול ראש נזק בתביעה כדאי לדעת: הרציונל שבפסיקת פיצויים במקרים שבהם ימצא בית הדין כי התובע אכן סבל מעוגמת נפש כפול.

מצד אחד וברור, פיצויי עבור הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע, ובנוסף לכך כגורם הרתעתי בפני מעסיקים בכלל.

כדאי להגיש תביעה לעוגמת נפש כעילה יחידה?

למרות שמבחינה חוקית פרוצדורלית בהחלט ניתן להגיש תביעה רק בגלל עוגמת נפש, בפועל אין מקרים כאלה בבית הדין לעבודה, וסביר כי תתקשו למצוא עורך דין שימליץ לפעול בדרך זאת.

עילה זאת הנה עילת תביעה מצטרפת לעילות אחרות, בגינן ניתן להוכיח כי נגרמו לתובע/ת נזקים מוחשיים בגלל הפגיעה בזכויותיו.

החלטתי להגיש תביעה - איך עושים את זה נכון?

בהגשת תביעה בבית הדין לעבודה רצוי לפרוט ולהמחיש את עוגמת הנפש שנגרמה לך לנזקים מוחשיים - ככל שהדבר ניתן.

מעיון בפסיקה ניתן לקבוע כי ככל שהנזק יומחש לבית הדין באופן ברור יותר כך יגדל הסיכוי שלך לזכות בפיצוי.

על התובע להציג הוכחות ולהמציא עדים שיציגו ויסבירו לשופטים על נזקים כלכליים עקיפים, ירידת ערך או אובדן רכוש ונכסים כולל נכסי קניין רוחני, בזבוז זמן קיצוני, טרטור, טרחה, מאמץ מופרז וכדומה.

ככל שפגיעות מסוג אלה יוכחו בבית הדין באופן שאינו משתמע לשתי פנים - הסיכויים לזכות בפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לך גדלים.

גובה הפיצוי הנדרש בתביעה צריך להיות פרופורציונאלי ולא להראות כניסיון להכביד על הנתבע שלא לצורך ומעביר לסביר. בתי הדין לעבודה בערכאות השונות נותנים משמעות לא מעטה לפרופורציות של כל תביעה ותביעה הנדונה בפניהם.

כתב תביעה המנוסח בצורה מקצועית, על ידי עורך דין מיומן יוכל להגדיל באופן משמעותי את סיכוייך לזכות בתביעה ולקבל פיצוי בגין נזקיה של עוגמת הנפש שננרמה לך.

באילו מקרים יכיר בית הדין בעוגמת הנפש של התובע?

יש לזכור כי כל תביעה המוגשת לבית הדין נדונה לנסיבותיה היא, ואין זה אומר כי אם מצאת פסק דין שקבע פיצוי על עוגמת נפש במקרה דומה בעבר, גם לך יפסקו פיצויים כאמור במקה הספציפי שלך.

באופן כללי ניתן לציין כי עוגמת נפש עשויה להיות ברת פיצויי, לתפיסת בית הדין לעבודה, במקרים בהם נהג המעביד בחוסר תום לב כלפי העובד. כך לדוגמא במקרים של השפלה, אפליה או יחס לא שוויוני מצד המעסיק.

דוגמא בולטת נוספת להכרה בזכותו של התובע לפיצוי בעילה זאת הנה במקרים של פיטורים לא חוקיים שנעשו בנסיבות מובהקות, שאז, במקרים אלה ואם העילה תוכח כאמור בפני בית הדין - קיים סיכוי סביר כי יפסק לטובתו של הנתבע.

ניסיון העבר מלמד כי בית הדין נוהג לפרוט ולבדוק את השתלשלות האירועים שהובילו לתביעה, בכל הנוגע להתנהלותם של העובד והמעביד, בטרם הכרעה ופסיקת פיצוי כאמור.

רבים הם המקרים שבהם הנתבע אכן גרם לעוגמת נפש אך התובע לא היה "שה תמים" בהתנהלותו ולכן לא נפסק לזכותו פיצוי.

נדגיש כי לא קיימת רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לתבוע ולזכות בפיצויים על עוגמת נפש, ולכן מומלץ להתייעץ עורך דין בנסיבות כל מקרה ומקרה.

מתוך פסיקת בית הדין לעבודה בשנים האחרונות...

מעיון בארכיון המשפטי הבאנו לדוגמא סוגיה אליה נדרש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במקרה בו מורה במתנ"ס תבעה פיצויים בשל פיטורין שלא כדין.

לטענת המורה, פיטוריה התקיימו באופן בלתי ראוי במהלך ועדת השימוע שנערכה לה, זאת לאחר 16 שנות עבודה רציפות בהן לא נשמעה כלפיה כל טרוניה, ובמהלכן אף קודמה וזכתה להערכה רבה בשל עבודתה.

פיטוריה של המורה נקבעו לאחר ועדת שימוע שנערכה לה ובעקבות ויכוח עם מנהל המתנ"ס. בוועדת השימוע נקבע כי המורה לא תפוטר, אך יהא עליה להתנצל.

לאחר שסרבה והתנגדה בכל תוקף לרישום הערת אזהרה בתיקה, פוטרה מעבודתה. בית הדין לעבודה קבע במקרה זה כי החלטתה על פיטורי התובעת הייתה חד צדדית ובלתי סבירה לחלוטין.

בפסק הדין נקבע כי פיצויים בגין עוגמת נפש מבוססים על עצמת הפגם שעלה במהלך הפיטורים, בהתייחס לנורמות הנהוגות במקום העבודה הספציפי.

במקרה חריג זה קבעו השופטים כי אין להגביל את גובה הפיצויים לסכום הנמוך בתביעה, היינו 30,000 שקלים, וקבעו לתובעת פיצוי בסך של 50,000 שקלים.

פסק הדין קבע כי "מדובר במקרה של התנהלות חמורה שיש ליתן לה ביטוי הולם בפסיקתם של פיצויים בגין נזק שאינו ממוני, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בשים לב לתקופת העבודה הממושכת של התובעת, שהועסקה בנתבעת תקופה של 16 שנה, בלא שהועלתה כל טענה או טרוניה ביחס לנועם הליכותיה".

נציין עוד כי בהליך ערעור בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עב 002522/04, קיבל בית הדין את ערעורה של העובדת ופסק לה סכום של 200,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, שנגרמה עקב פעולות בוטות של המעסיקה (חברת בזק).

למתעניינים, מומלץ בהחלט לקרוא ולעיין בפסק הדין המלא.

יש לך שאלות על פסיקת פיצויים במקרה של עוגמת נפש בענייני עבודה?
פנה/י לשיחה עם עורך דין במוקד הייעוץ הטלפוני שלנו: 072-334-2000

עדכון אחרון: 11/12/2014 11:34   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים    מידע לשכירים    פסקי דין   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
כתבות והודעות בפורום
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
מספר הפניות משנת 2007 מספר העובדים והמעסיקים שקיבלו סיוע שיחות טלפון ב-12 החודשים האחרונים