עבודת נשים women employment זכתה להתייחסות מיוחדת של המחוקק לאורך שנים, מסיבות שונות.
הצורך בהגנה על נשים בשוק העבודה משקף לא רק את קיומו של איזון כוחות בלתי שוויוני במערכת יחסי עובד - מעביד, אלא מלמד בנוסף על הנצחת המאפיינים המגדריים של האישה.
על רקע זה ובמסגרת עיגון זכויות עובדים בחוק, נעשו ניסיונות חקיקתיים שונים שתכליתם קידום מעמד האישה בעולם העבודה.
המסגרת הנורמטיבית העיקרית המסדירה את זכויותיה של האישה במקום העבודה, היא חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 אשר קובע את ההגנות הניתנות לאישה עובדת.
החוק מאפשר לאישה להשתלב במסגרת של עבודת לילה, תוך התחשבות בנסיבות המשפחתיות וקובע כי אסור לכפות על עובדת לעבוד בלילה ללא הסכמתה.
מלבד זאת, מתייחס החוק לנסיבות המיוחדות של הריון ולצרכים הייחודיים של האישה בתקופה זו. החוק מאפשר לאישה מכסת היעדרות מסוימת לצורך טיפולי פוריות וכן לביצוע מעקב היריון.
בנוסף, מעגן החוק את זכות האישה לקבל חופשת לידה maternity leave. משך חופשת הלידה עומד כיום על 14 שבועות, ובלידת תאומים קיימת אפשרות להאריך את החופשה בשבועיים נוספים.
במקביל, רשאית היולדת לפי סעיף 7(ד) לחוק לבקש חופשה ללא תשלום מעבר לחופשת הלידה. מלבד זאת זכאית האישה לקבל דמי לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי בגובה 100% מהשכר.
חשוב להדגיש, כי החוק קובע איסור פיטורי אישה בהיריון. במקרים מיוחדים ובאישור הגורם הממונה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ניתן לפטר עובדת שילדה, אם הנסיבות שנבחנו הצדיקו קבלת החלטה זו.
אפליה היא הבחנה בין קטגוריות שונות על רקע שאינו מוצדק. אפליה וקיפוח נשים בתחום העבודה מעוררות שאלות מתחום הסוציולוגיה, המשפט, הכלכלה ועוד.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 אוסר על אפליה בקבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, פיטורים ועוד, על רקע מין, גיל או הגשת תלונה על הטרדה מינית. החוק קובע הטלת קנס כספי על המפר את ההוראות הקבועות בו.
גיל פרישה לנשים משוק העבודה עומד היום על 62 לעומת 67 שנים לגברים, לאחר שניסיונות להעלותו כשלו. עיקר ההתנגדויות להעלאת גיל פרישה לנשים מתמקדות בכך שהמהלך יפגע בעצמאותן הכלכלית של הנשים, עקב החשש שיפוטרו לפני הגיל האמור ולכן זכויותיהן ייפגעו.
קראו עוד בנושא: גיל פרישה שונה לגברים ונשים - האם אפליה?
אחת הסוגיות החשובות בעניין השתלבות נשים במקום העבודה היא הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית, התשמ"ח - 1988 קובע מספר התנהגויות אסורות: סחיטה באיומים על רקע מיני, מעשים מגונים, התייחסות משפילה ומבזה לאדם על רקע מיניותו, מינו ונטייתו המינית, הצעות בעלות גוון מיני שהאדם הראה שאינו מעוניין בהן, ניצול יחסי תלות או יחסי מרות והתנכלות.
בחוק נקבעו המעשים האמורים כעבירות פליליות, אולם לצד זאת נקבע, כי הטרדה מינית מהווה עוולה אזרחית עליה יחולו הוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968 המזכה את הנפגע בסעד של פיצויים.
מכוח האמור ניתן לקבל כיום פיצויים בשל הטרדה מינית ובדומה, מטיל החוק חובה על המעסיק למנוע אפשרות להטרדה מסוג זה במקום העבודה.
נשים המבקשות להשתלב בשוק העבודה עשויות להיתקל בקשיים רבים על רקע מינן. פנייה אל עורך דין המתמחה בדיני עבודה תסייע בגיבוש האסטרטגיה המתאימה ושמירה על זכויות העובדת בכל אחד מהמקרים.
