בית הדין הארצי לעבודה פסק בנושא תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי מדינה...
האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל גם על עובדי מדינה?
x

בעיות מול המעסיק? פנה/י לעורך דין 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדי מדינה?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews
Hebrew

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 מגדיר בעיקרו את היקף שעות העבודה שבהן ניתן להעסיק את העובד ואת היקף שעות וימי המנוחה שיש להעניק לו.

החוק מגדיר כמו כן מהן השעות הנוספות שבהן ניתן להעסיק עובד מעבר לשעות העבודה הרגילות, ואת אופן חישוב גמול השעות הנוספות שיש לשלם לו בגין העבודה בשעות אלו.

סעיף 31 לחוק קובע כי לענין חוק זה כי דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

כלומר, סעיף זה קובע חד משמעית כי שעות עבודה ומנוחה חל גם על עובדי מדינה לכל דבר ועניין. סעיף 30(א) לחוק מגדיר 6 חריגים שונים לתחולת החוק.

כלומר, 6 עובדים שונים שהחוק איננו חל עליהם ועל כן הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות במידה והם עובדים שעות נוספות.

הסעיפים הנפוצים יותר הנם סעיף 30(א)(5) לחוק, בדבר עובדים בתפקידי הנהלה או במגוון תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, וסעיף 30(א)(6) לחוק, בדבר עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

בנוסף, ישנו גם חריג אשר עוסק ספציפית בעובדי מדינה, במסגרת סעיף 30(א)(2) לחוק, אשר קובע כי החוק לא יחול על עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

כלומר, ניתן איפוא לומר כי חוק שעות עבודה חל גם על עובדי מדינה, וזאת הן לעניין הזכויות הניתנות מכוחו והן לעניין החריגים לתחולתו, ולרבות החריג הספציפי אשר קבוע בסעיף 30(א)(2) לחוק.

במסגרת הליך ע"ע 6249-01-14 יונה עברי נ' מדינת ישראל אשר התנהל בפני בית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת תחולת החוק על עובדי מדינה אשר עובדים כמפקחים במסגרת המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה.

המפקחים טענו כי החוק חל גם עליהם, ועל כן הם זכאים לגמול שעות נוספות. המדינה טענה כי החוק איננו חל עליהם, בשל החריגים הקבועים בסעיף 30(א)(2) לחוק, וכן בסעיפים 30(א)(5) ו-(6) לחוק.

פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, חל על העסקתם של המפקחים, ודחה את טענות המדינה בעניין זה, לגבי שלושת החריגים הקבועים בסעיפים 30(א)(2), (5) ו-(6) לחוק.

לעניין סעיף 30(א)(2) לחוק קבע בית הדין האזורי כי אין לפרש סעיף זה כפשוטו תוך החלתו על כל מקרה בו עובדי מדינה נדרשים דרך קבע לבצע שעות נוספות, שהרי במקרה כזה תופטר המדינה הלכה למעשה מתחולתו של החוק, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 31 אשר קובע כי לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר.

בית הדין האזורי הוסיף והבהיר כי אין בהסכמות הצדדים לאי תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה כדי לגבור על חוק קוגנטי, דוגמת חוק שעות עבודה ומנוחה, וכי אף אין בשתיקת המפקחים בנוגע לדרך העסקתם כדי להעיד על חוסר תום לב מצדם.

בהקשר לכך נקבע כי מעדותם של המפקחים, אשר לא נסתרה, עולה כי האפשרות היחידה שהוצעה להם עם קליטתם לתפקיד היתה עבודה בחוזה מיוחד ובשכר גלובלי, ולכן עניינם אינו נכלל במסגרת המקרים הנדירים בהם יגבר חוסר תום הלב על הקוגנטיות של חוקי המגן.

משקבע בית הדין האזורי כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקתם של המפקחים, הוא הוסיף וקבע כי לא ניתן היה לשלם להם שכר כולל כפי שנעשה עבור השעות הנוספות שהם ביצעו, וכי הם זכאים לגמול שעות נוספות על השעות הללו.

המדינה הגישה ערעור על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר בטענה לפיה תפקיד המפקחים הוא חריג אל מול רובם המכריע של העובדים המועסקים בשירות המדינה, וכי המקרה שלהם הוא מן המקרים החריגים שבהם יש להחיל את החריג לחוק הקבוע בסעיף 30(א)(2) לחוק.

לחילופין טענה המדינה כי גם אם החוק חל עליהם, הרי שיש לקבוע כי התשלום ששולם להם במסגרת השכר הכולל מכסה את השעות הנוספות שהם ביצעו בפועל, ואין כל צידוק בדין לשלם להם גמול שעות נוספות מעבר למה שכבר שולם להם.

אולם, בית הדין הארצי דחה את טענות המדינה בעניין זה ואימץ את קביעותיו של בית הדין האזורי לפיו בנסיבות המקרה דנן, המפקחים אינם באים בגדרי סעיף 30(א) על תת סעיפיו ועל כן הם לא הוצאו מתחולתו של החוק.

בית הדין הארצי הוסיף וציין כי ככלל, הפרשנות שיש לתת לסעיף 30(א)(2)לחוק הנה פרשנות מצמצמת וזאת לאור הפסיקה כי הסעיפים החריגים לחוק יפורשו בצמצום, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים יהנו מההגנות שהחוק מעניק וזאת לאור תכליותיו החברתיות-סוציאליות של החוק.

על פי לשונו של חריג זה, מדובר על עובדי מדינה אשר תפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

כלומר, המדינה נדרשת להראות כי התפקיד אכן מחייב עבודה בשעות נוספות בהיקף משמעותי וזאת להבדיל מדרישות של המעסיק לעבודה במתכונת זו שאינן מתחייבות בהכרח מן התפקיד.

כמו כן נדרשת הוכחה של המדינה כי השימוש בחריג לא נועד בעיקרו להביא לחיסכון בעלויות, בהשוואה למצב שבו היה העובד מזוכה במלוא הפיצוי בעבור הדרישה לעבוד שעות נוספות.

במקרה הנוכחי לא הוכח שהתפקיד של המפקחים אכן חייב עבודה בשעות לא שגרתיות, בהיקף משמעותי וכי מלוא היקף השעות הנוספות שבהן עבדו המפקחים בפועל אכן התחייב ממהות תפקידם וכן, כי לא נעשה שימוש בחריג על מנת לחסוך את עלות ההעסקה בשעות נוספות.

בהתאם לכך נקבע כי המפקחים באים בגדר תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה ועל כן הם זכאים לתשלום עבור עבודתם בשעות נוספות, על פי הקבוע בחוק.

בית הדין הארצי הוסיף ודחה גם את טענתה החילופית של המדינה לפיה אין לשלם לעובדים גמול שעות נוספות מאחר שהשכר הכולל ששולם להם מכסה את השעות הנוספות שהם ביצעו בפועל.

הכרעה זאת ניתנה לאור סעיף 5 לחוק הגנת השכר, אשר קובע כי עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, ונקבע לגביו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות, אזי רואים שכר זה כשכר רגיל בלבד, שאיננו כולל גמול שעות נוספות, אלא אם כן נקבע אחרת במסגרת הסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה.

בהתאם לכך נקבע כי המפקחים אכן זכאים לגמול שעות נוספות, אשר יחושב לפי ערך השכר הכולל במלואו.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-2000

עדכון אחרון: 18/12/2016 13:42   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    תשלומים לפי חוק   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!