סמכות מקומית של בית הדין לעבודה - איפה בדיוק מגישים תביעה בענייני עבודה?
סמכות מקומית של בית הדין לעבודה - איפה בדיוק מגישים תביעה?
x

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

סמכות מקומית של בית הדין לעבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (35) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 35 reviews
Hebrew

בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בתביעות שעניינן יחסי עובד מעביד וכל מה שמשתמע מעצם קיומה של מערכת זו.

כך למשל, זה מתחיל מכריתת הסכם שכר ותנאיו הנלווים, הפרת ההסכם על ידי המעסיק שעובר עבירות על חוק הגנת השכר, תביעות לתשלומי פיצויים, דמי הבראה ומחלה, שכר מינימום והפרשות לזכויות סוציאליות, הטרדות מיניות וחוק הזדמנויות בעבודה.

לבתי הדין שמורה הסמכות לדון להכריע בסוגיות הנוגעות ליחסי עבודה בתוך מקומות עבודה, שביתות, הקמת ועדים וייצוגם, הסכמים קיבוציים, הפרתם והחלתם לפי צווי הרחבה. 

ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה יוגש לבית הדין הארצי. לבית דין זה הסמכות הייחודית לדון בתחולתם, הפרתם ופרשנותם של הסכמים קיבוציים, תובענות הין ארגוני עובדים למעסיקים, שביתות ויחסי עבודה במשק.

מקום השיפוט והסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה

בערכאה הדיונית יש חמישה בתי דין אזוריים: בירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע. מקום מושבו של בית הדין הארצי בעיר הבירה שלנו - ירושלים.

מקום השיפוט והסמכות נגזרים מכתובת מגוריו של העובד וכתובת העסק של המעביד. בתובענות כנגד קופות גמל, ארגון עובדים והמוסד לביטוח לאומי, סמכות השיפוט נקבעת לפי מקום מגוריו של העובד.

לפי חוק בתי הדין לעבודה ותקנותיו מקום השיפוט
והסמכות של בתי הדין לעבודה מתחלקים כך:

  • תובענה שבין עובד ומעביד לרבות עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד תידון בבית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או במקום מגוריו של העובד או במקום שבו תבוצע העבודה העתידית.
     
  • תובענה נגד קופת גמל תידון באזור השיפוט של בית הדין בו נמצא גם מקום מגוריו או מרכז מפעלו ועיסוקו של התובע.
     
  • תובענה של קופת גמל נגד מעביד תידון בבית הדין האזורי שבתחום שיפוטו נמצא מרכז מפעלו ועיסוקיו של המעסיק.
     
  • תובענה של קופת גמל נגד חבריה תידון בבית הדין שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה.
     
  • תובענה שבין עובד לארגון עובדים תידון בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון.
     
  • תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו תידון בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע.
     
  • בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו - בית הדין האזורי לעבודה אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד מיקום משרדו הרשום.
     
  • תביעה הנוגעת גם לחוק שירות התעסוקה, תידון בבית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע.
     
  • בכל הליך אחר שלא נמנה על אלו לעיל, הדיון יתברר בבית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום.
     
  • בתובענות הקשורות ליחסי עובד מעביד, שירות תעסוקה וכל הליך אחר יש לפעול כך:

    •  אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור השיפוט של בית הדין, אזי, בית הדין שידון בתביעה הוא זה אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל.
    •  אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד ידון בתביעה.
    •  אם המעביד הוא תאגיד - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו, ידון בתביעה.
     
  • תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
     
  • תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי התקנות או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
     
  • אם הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי דין אחדים, יקבע נשיא בית הדין הארצי למי מבתי דין אלה סמכות השיפוט, ולאותו בית דין יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות בשאר בתי הדין יועברו לבית הדין שנקבע כאמור ויידונו בו במאוחד.
     
  • בתובענה שמעורבים בה כמה נתבעים, ניתן להגישה לכל בית דין שבסמכותו לדון בתביעה כנגד אחד מהם.

קיראו בהרחבה על: בית הדין לעבודה

סמכות מקומית במבחן

לשון החוק עומדת למבחן הפרשנות של בתי הדין לעבודה. יש מי שיערער על סמכות השיפוט ומיקומה, מטעמים ומניעים שונים.

בתי הדין יידרשו לברר ולהכריע. זה מה שהם עושים. כך עובדת המערכת.

דוגמא להכרעה בעניין הסמכות המקומית - סוגיית פיטורים בזמן הריון

שרית מברוכה פוטרה מעבודתה בגין אי שביעות רצון של מעסיקתה.

לטענתה, הפיטורין היו על רקע העובדה שנעדרה ימים רבים בעקבות טיפולי פוריות ותחילת הריון.

להגנתה פנתה לממונה במשרד התעשייה והמסחר כדי למנוע את פיטוריה בזמן הריון וטיפולי פוריות בניגוד לחוק עבודת נשים. הממונה אישרה את הפיטורים של המעסיק.

על רקע זה הגישה העובדת המפוטרת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (תע"א 3412/09).

בית הדין דחה את הערעור ופסק כי אין בית הדין אמור לבחון מחדש את החלטת הממונה במשרד התמ"ת ואין זה מסמכותו לבחון את שיקול דעתו בעת הפעלת סמכותו החוקית אלא אם כן נפלו פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולה, בשל חוסר סבירות קיצוני או אם היא התקבלה בשל שיקולים זרים או תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי וכיוצ"ב.

העובדה שסעיף 13ד לחוק עבודת נשים נתן זכות ערעור מפורשת על החלטת הממונה, מאפשרת לבית הדין לעבודה לדון בערעור מעין זה בהליך שבין העובדת או המעביד לבין הממונה, וכבר אין צורך לדון בשאלת כשרות הפיטורים בדרך אגבית בהליך שבין העובדת לבין המעביד.

אך אין בכך כדי להפוך את בית הדין לעבודה למי שאמור להפעיל את שיקול דעתו בעניין עצם ההיתר לפטר עובדת בהריון.

עוד נפסק כי סמכותו של בית הדין לעבודה בערעור מכח סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, אמורה להיות סמכות "ערעורית" בלבד. הדיון בערעור בבית הדין, ככלל, אינו אמור להביא לבחינה מחודשת של העובדות שנפרשו בפני הממונה בעת הדיון בפניה.

התערבות בית הדין בשיקול דעתה של הממונה, אמורה להיות מוגבלת להיבט של בחינת ההחלטה בתחום הביקורת של המשפט המנהלי.

סמכות מקומית בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי

ביום 14/09/92 נפגע זעזע ג'מאל בתאונת דרכים. הוא קיבל פיצוי מחברת הביטוח בגין נזקים גופניים.

הביטוח הלאומי קבע את אחוזי נכותו ושילם קצבה. לאחר קבלת הפיצוי נוכה סכום הקצבה. המוסד קבע שאין לשלם לנפגע קצבת נכות כללית.

הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה וזה דחה את תביעתו. משם המשיך אל בית הדין הארצי לעבודה (תיק 588/09 עב"ל) כדי שזה יקבע אם בסמכות בית הדין האזורי לדון ולהכריע בהחלטות של המוסד לביטוח לאומי בדבר שלילת זכאות לקצבת נכות כללית לפי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי ביטל את פסק הדין של האזורי שניתן ללא סמכות.

לפי העולה מפסק הדין, סמכות בתי הדין לעבודה לדון בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי הוגדרה בסעיף 391(א) לחוק הביטוח הלאומי. תביעת המערער כנגד החלטת המוסד לשלול את זכאותו לגמלה מכוח סעיף 329, אינה בסמכות בתי הדין לעבודה, כפי שהיא מוגדרת בסעיפים 391(א)(1) ו-(3) לחוק.

סעיף 329 לחוק עוסק במערכת היחסים המשולשת בין הזכאי לגמלה (המבוטח) המוסד והצד השלישי. לפי פסק הדין, אין לראות בתביעת המערער כתביעה שעניינה במערכת היחסים בין המבוטח למוסד הנוגעת לזכויות המבוטח מהמוסד מתוקף מעמדו של המערער כמבוטח לפי חוק.

ההחלטה נובעת ממערכת היחסים הנזיקית המשולשת שבין המבוטח, המוסד והצד השלישי (חברת הביטוח), ומהעובדה ששולמו למערער פיצויים מחברת הביטוח.

לאור כל האמור, אין לראות בתביעת המערער כבאה בגדר סמכותו של ביה"ד לעבודה. ביה"ד הוסיף כי אין לפרש את סעיפים 391(א)(1) ו-(3) לחוק באופן המקנה לביה"ד האזורי סמכות לדון בכל תביעה של מבוטח כנגד החלטות המוסד לעניין תשלום או אי תשלום גמלאות.

בקשה למחיקת תביעה בגין היעדר סמכות שיפוט

ביום 22.1.2002, התקשרה שרון דקל, דיאטנית קלינית במקצועה, עם חברת איזי ליין בע"מ. שעסקה בייצור מזון רפואי במסגרת חוזה עבודה.

בחוזה נקבע כי בחלוף חצי שנה מיום תחילת העבודה תעביר לה החברה 10% ממניותיה, עוד נקבע כי לאחר 12 חודשים מיום סיום העבודה וככל שהתובעת לא תתחרה בנתבעת יועברו המניות חזרה כנגד תשלום שווים.

בחודש יוני 2010 הודיעה שרון על רצונה להפסיק ההתקשרות. הערכת השווי שהוכנה על ידי החברה לצורך המרת המניות לתשלום כספי הייתה שגויה לטענת העובדת ולכן פנתה לבית הדין האזורי. החברה הנתבעת בתיק סע 6807/10/11 הגישה בתגובה בקשה לסילוק התביעה בטענה כי בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

בית הדין חשב אחרת ופסק כי הסמכות העניינית של בית הדין נקבעת לפי עילת התביעה ולפי מהות הסכסוך. כאשר עילת התביעה מעוגנת באירועים שהתרחשו במקום עבודה, במערכת יחסים שנרקמה בין עובד למעבידו או בזכויות וחובות שנקבעו בחוזה עבודה הרי שהיא שייכת לתחום משפט העבודה ולבית הדין הסמכות לדון בה.

במקרה הנדון, הצדדים חתמו על הסכם עבודה המסדיר את יחסי העבודה וזכויותיה של התובעת. מקריאת סעיפי החוזה עולה, כי החזקת המניות בידי התובעת היא חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה.

הסכם העבודה הוא שהקנה לתובעת את הזכות לקבל את המניות והוא שהגביל את התובעת וקבע כי היא אינה יכולה להעביר את חזקתם ללא אישור הנתבעת. העילות הנטענות בכתב התביעה מעוגנות ונובעות מהסכם העבודה, ותלויות בפרשנות שתינתן להסכם ולמערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת ולא מעצם החזקת המניות.

במצב דברים זה, עילות התביעה שייכות לתחום משפט העבודה ויש לבית הדין סמכות לדון בהם.

יש לכם שאלות בנושא סמכות מקומית של בית הדין לעבודה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות עובדים!

עדכון אחרון: 02/09/2013 17:16   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    פסקי דין   
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
מספר הפניות משנת 2007 מספר העובדים והמעסיקים שקיבלו סיוע שיחות טלפון ב-12 החודשים האחרונים