{if 0} {/if}

מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה - מדריך והנחיות לעובדים בשירות הציבורי על פי חוק...
מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה - מדריך והנחיות לעובדי המדינה
x

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

כל מי שאי פעם חיפש עבודה בשירות המדינה, יודע היטב שעל מנת להתקבל לתפקיד, עליו לגשת למכרז לאיוש המשרה. במאמר זה נבהיר כל מה שצריך לדעת על מכרזים לקבלת משרה.

בשנת 1992 נחקק חוק חובת המכרזים שבסעיף 2(א) הטיל חובה גורפת על המגזר הציבורי, להתקשר בחוזים בדרך של מכרז פומבי ולאפשר לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.

בשנת 2002 הרחיב המחוקק והוסיף את סעיף 2(ב) בו נאסרה במפורש הפלייה מחמת מוגבלות, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה.

קיימות 2 מטרות עיקריות בעת עריכת מכרז לאיוש משרה בשירות הציבורי.

האחת היא להבטיח כי הטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא הקרובים ביותר (דב"ע נא/206-3 מדינת ישראל נ' מועצת פועלי ירושלים ואח', פד"ע כג' 507) והשניה היא לקיים שוויון הזדמנויות ולהעניק הזדמנות שווה לכל המעוניין לזכות במכרז (ע"ע 106/99 סלמאן סלאח סעב נ' משרד החינוך, ע"י כב' סגנית הנשיאה, השופטת אלישבע ברק (9.2.2000) וגם: ע"ע 1070/01 גילה שנער נ. נציב שירות המדינה, פד"ע ארצי לג (54)26).

המשמעות הפרקטית של חוק חובת המכרזים היא, כי בפעם הראשונה עוגנה בחוק חרות החובה לתת הזדמנות שווה לכלל ציבור מחפשי העבודה להתחרות על משרות במגזר הציבורי, הכולל את כל משרות עובדי המדינה, עובדי התאגידים הממשלתיים, כדוגמת חברת החשמל, עובדי המועצות הדתיות, עובדי קופות החולים ועובדי המוסדות להשכלה גבוהה.

זהו הישג לא מבוטל לציבור העובדים בהתחשב בכך שהמגזר הציבורי מונה לא פחות מכ-663,000 משרות על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012.

בכל מקרה צריך לקיים מכרז?

חוק חובת מכרזים הפך את החובה לקיים מכרז פומבי לאיוש משרה לברירת המחדל של המגזר הציבורי, אם כי במקרים מיוחדים וחריגים, יכול המעסיק הציבורי לקיים מכרז פנימי, בקרב עובדי כלל המוסד בו הוא עובד (עס"ק 400024/98, הסתדרות העובדים נ' צים, (28.6.2000)).

לחילופין, ניתן לקבל פטור מחובת המכרז, אשר ניתן אך ורק אם הממונה על המכרזים באותה רשות השתכנע כי הפטור מוצדק מסיבות ענייניות (בג"צ 8299/01 ועד העובדים של ההנדסאים, הטכנאים המהנדסים והאקדמאים ברשות שדות התעופה ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח' (ניתן ביום 15.9.05)).

פטור ממכרז לאיוש משרה, יוענק בדרך כלל עבור משרות בכירות מאוד או משרות אמון שהוגדרו בחוק אך רק לאחר שהממונה הרשמי האחראי על נושא המכרזים באותה רשות, השתכנע כי הפטור מוצדק והוציא על כך אישור כתוב ומפורט.

כמו כן יש לזכור, כי חוק חובת המכרזים לא מחיל חובה לקיים מכרזים על הסקטור הפרטי ואולם מרגע שיבחר מעסיק פרטי לקיים מכרז לאיוש משרה, יחולו עליו כל הוראות החוק והתקנות ולכן עליו לערוך את המכרז באופן ישר, הגון, שקוף ותם לב ולהעניק למתחרים הזדמנות שווה להציג את מועמדותם, כמו שאמור להיות במגזר הציבורי.

מטבע הדברים קיים הבדל מהותי בין מכרז לקנייה או מכירת טובין ושירותים לבין מכרזים לורך קבלה לעבודה.

ההבדל נובע מכך שבעוד שבמכרזים רגילים ניתן בדרך כלל להשוות את ההצעות באופן אובייקטיבי זו לזו על פי גובה המחיר המוצע, הרי שבמכרזי כוח אדם לא ניתן לערוך השוואה כמותית בין המועמדים ונדרשת השוואה איכותית באמצעות שיקול דעת, דבר הפותח פתח לביקורת, לטענות וכמובן לתביעות (אלישבע ברק - ייחודם של דיני מכרזים לקבלה בעבודה, שנתון משפט העבודה י', עמ' 145).

על מנת להקטין את שיקול הדעת של עורך המכרז ולהבטיח הזדמנות שווה ככל הניתן למציעים ולאפשר תחרות הוגנת בין המועמדים, התקין המחוקק את תקנות חובת המכרזים תשנ"ג-1993, שתוקנו מכוח חוק חובת המכרזים.

מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה מכרז לאיוש משרה בשירות המדינה

תקנות אלו מסדירות בפרטי פרטים את הפרוצדורה הסבוכה, הכרוכה בעריכת מכרזי איוש משרה וכוללות הוראות רבות ודקדקניות, באשר לאופן בו צריך לנהל את המכרז.

באופן זה הותיר המחוקק לעורך המכרז את שיקול הדעת רק בסינון המקצועי הטהור של בחירת הזוכה.

כך למשל התקנות ממפות את סוגי המכרזים וקובעות עבור כל אחד מהם, בין היתר, את אופן הפרסום, מועד פתיחת מעטפות המכרז, כמה אנשים צריכים להיות נוכחים במעמד הפתיחה, הוראות באשר למסמכי המכרז, דרך ניהול המשא ומתן ואפילו קובעות בתקנה 22(א)(2)-(5), את אמות המידה לבחירת המועמד הראוי.

תקנות חובת המכרזים קובעות בבירור כי יש להעדיף קיום מכרז פומבי, הפתוח לכל אדם העומד בדרישות הסף.

על פי התקנות, ידאג עורך המכרז לפרסום המכרז הפומבי בעברית ובערבית בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית ובאתר האינטרנט.

מכרזי איוש המשרה מפורסמים דרך קבע במדורי דרושים בעיתונות הכתובה ובעשרות אתרי האינטרנט שמפעילות רשויות המדינה, תאגידיה ומוסדותיה וזאת כמתחייב מתקנה 15 לתקנות חובת המכרזים.

כך למשל, ניתן למצוא באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה, ריכוז כל מכרזי איוש המשרות בשירות המדינה, כשהם מחולקים למכרזים פומביים – הפתוחים לכלל הציבור ולמכרזים בין משרדיים או מכרזים פנימיים שהם מכרזים שאינם מיועדים לכלל הציבור אלא רק לעובדי המערכת.

בפרסום המכרז יופיעו תיאור התפקיד נושא המכרז, תנאי הסף ודרישות התפקיד. הפרסום יכלול גם את רשימת המסמכים אותם יש להגיש על מנת להתקבל כמועמד למכרז.

בין המסמכים הנדרשים קורות חיים, דרישת אסמכתאות לביסוס האמור בקורות החיים כגון אישורי לימודים, אישורים על הכשרות מקצועיות וכן אסמכתאות על ניסיון רלוונטי.

על המועמד להקפיד על מילוי קפדני של כל תנאי הסף הקבועים במכרז, אחרת תיפסל מועמדותו.

על עורך המכרז מוטלת החובה לקיים בדבקות את החוק והתקנות, שכן בית המשפט לא יתפשר בכל הנוגע לניהול תקין והם הכרחיים על מנת לקיים את עקרונות היסוד של המכרז (ע"ע 106/99 סלמאן סאלח סעב נ' מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט, פד"ע (ארצי) ל"ג (21) (9.2.2000)).

בכל פרסום מכרז יכתב במפורש מהו המועד האחרון להגשת מועמדות ואם אין מדובר במכרז ממוכן, שהוא למעשה מכרז מקוון (online) אליו ניתן להגיש מועמדות דרך אתר האינטרנט, כדוגמת אתר נציבות שירות המדינה, יכיל פרסום המכרז הוראות מדויקות, היכן מצויה תיבת המכרזים הנעולה אליה יש לשלשל את מעטפת המכרז הסגורה.

רוצה לערער על מכרז?

לבתי הדין לעבודה מוגשות תביעות רבות על ידי מועמדים שהפסידו במכרזים, הן פומביים והן פנימיים, בטענה שהמכרז הוא מכרז פגום.

בתי הדין לעולם לא יתערבו בשיקול הדעת המקצועי של המעסיק בנוגע לכשירות המועמד, אולם הם בהחלט עשויים להתערב אם הוכח להם שהמכרז לא נוהל על פי החוק והתקנות וכי עקב התנהלות זו נפגע מתן שוויון הזדמנויות לכלל המתחרים (ע"ע (ארצי) 621/07 שמואל גונן נ' רות זוארץ בסע' 20 (21.9.2008), להלן: "פרשת גונן").

מכרז אף יכול להיפסל על ידי בתי המשפט בהיותו מכרז תפור.

הכוונה ב"תפור" למכרז שהתנאים שלו נקבעו כך שהוא יתאים אך ורק למועמד מועדף, אדם מסוים שלבטח יזכה במכרז (פרשת גונן הנ"ל, בסע' 20).

בתי המשפט קבעו כי תנאי הסף ודרישות המכרז צריכים להיות התנאים המינימליים הדרושים להשגתם של יעדי ההתקשרות והם צריכים להיות רלוונטיים לדרישות התפקיד (עע"מ 7736/10 הרקולס את סנפיר בע"מ נ' טייפון קבלנים בע"מ, (6.9.2011) פסקה 19 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).

המשמעות היא, שהצבת דרישות סף העולות על הנדרש על ידי עורך המכרז, מהווה פגיעה פוטנציאלית בזכות החוקתית של חופש העיסוק, המעוגנת בישראל בחוק יסוד החולש על יתר החוקים, כמו גם פגיעה בסיכוי להתקשרות יעילה מבחינה כלכלית ופגיעה בשוויון ההזדמנויות (עומר דקל, מכרזים, (תשס"ד), כרך א', בעמ' 462). 

מועמד כשיר שלא זכה או שנוכח שמשרה במגזר הציבורי אוישה ללא מכרז, יכול להגיש תביעה כנגד עורך המכרז בבית הדין לענייני עבודה.

לפני הגשת תביעה יש לזכור כי לא בנקל תתקבל תביעה כזו, שכן בתי המשפט אינם רשאים להתערב בפן המקצועי ובקביעת תנאי הסף של המכרז, הנחשב כזכות יסוד (פרוגטיבה) ניהולית מובהקת של הרשות המוסמכת (עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון (15.11.2009) פסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן).

המשמעות היא, שבתי הדין לעבודה לא יפסלו מכרז במהרה ויעשו זאת רק משיקולים כבדי משקל, לאחר שמצאו כי נפלו במכרז פגמים היורדים לשורשו של עניין (ע"ע 1070/01 שנער נ' נציב שירות המדינה ואח' (25.4.01)).

בית הדין יפסול מכרז גם במקרים חריגים בהם ההחלטה או ההתנהלות אינן סבירות או מידתיות או שהוכח לבית הדין שהיה מינוי פוליטי, ניגוד עניינים או העדפת קרובים (גבריאלה שלו, חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית, הוצאת דין, ירושלים, (1999), עמ' 196).

לפני הפסילה ישקלו בתי הדין היטב את מאזן הנוחות, מאחר ומצד אחד מונח הנזק הכספי שייגרם כתוצאה מפסילה ומצד שני, הנזק שייגרם למועמד התמים שכבר זכה בתפקיד.

כמו כן ישקלו בתי המשפט אם במקום לפסול את המכרז ניתן יהיה להסתפק בסעד חלופי של מתן פיצויי כספי למתחרה שניזוק, תוך הותרת המכרז על כנו (ע"ע 382/08 ד"ר נוגה בן מנחם – מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 9.7.09).

זוכה במכרז מקבל את ההודעה הרשמית מעורך המכרז, לאחר שוועדת המכרזים הכריזה על הזוכה.

אם הזוכה הודיע למעסיק כי אינו מעוניין במשרה או אם התברר לוועדת המכרזים כי יש לפסול את הזוכה מסיבה כלשהי, הרי שאם המכרז התקיים כדין, יכול עורך המכרז להפעיל שיקול דעת.

בין השאר, בסמכות עורך המכרז להחליט על ביטול המכרז ולקיים מכרז חדש או לבחור בחלופה המועדפת של קיום המכרז תוך ריפוי הפגם שנפל במכרז, על ידי מינוי המועמד הכשיר השני, מקרב המתחרים שהשתתפו במכרז (ע"ע (ארצי) 452/09 איימן זועבי נ' הרי נצרת – מפעלי מים וביוב בע"מ (4.3.2010), בסע' 20-21 לפסק דינה של כב' סגנית הנשיאה, השופטת נילי ארד). 

לסיכום, אדם הרוצה להגיש מועמדותו לתפקיד דרך מכרז, חייב להקפיד למלא בדקדקנות את כל הפרטים הנדרשים ולצרף את כל הטפסים הדרושים להשתתפות מכרז.

אם המועמד נוכח לגלות, כי המכרז נוהל באופן הנותן למתחרה אחר יתרון בלתי הוגן, פתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה, באמצעות עורך דין, לבית הדין לעבודה ולשטוח את טענותיו בפני שופט, שיקבע אם המכרז נוהל כדין, תוך שמירה על עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, שאחרת המכרז יפסל או שהתובע יקבל פיצויים.

ליחצו כאן לפניה לקבלת יעוץ משפטי אישי!

עדכון אחרון: 19/03/2014 16:49   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
ccccc