האם המעסיק רשאי לשלם לעובד שכר בשחור, ללא תלוש שכר, ולפי בקשתו של העובד?
האם מעסיק רשאי להיעתר לבקשת עובד לקבל שכר במזומן ללא תלוש שכר
x

בעיות שכר? פנה/י לשיחה עם עו"ד 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

מותר לשלם לעובד במזומן בלי תלוש שכר?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (11) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 11 reviews
Hebrew

תלוש השכר הינו מסמך המפרט את פרטי השכר המשולם לעובד, ובכך מאפשר לו לבדוק ולוודא את אופן מימוש זכויותיו מול המעסיק שלו.

בשל חשיבותו הרבה של מסמך זה, ולאור העובדה שמעסיקים רבים נהגו להתחמק מלמסור אותו לעובדיהם, קבע המחוקק במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, כי מחובתו של המעסיק למסור לעובד תלוש שכר מפורט בכתב מדי חודש בחודשו, כאמור בסעיף 24 לחוק זה.

המדובר בחובה כפולה: הן למסור את תלוש השכר במועד והן למסור אותו כשהוא ערוך ומלא כדין.

כלומר, חובתו של המעסיק למסור לעובד את תלוש השכר שלו, מעגנת למעשה את זכותו של העובד לקבל תלוש זה.

חשיבותה הרבה של זכות זו באה לידי ביטוי גם בכך שהפרת החובה למסור את התלוש מהווה הן עוולה אזרחית והן עבירה פלילית.

בשל ביצוע העוולה האזרחית, העובד רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק כנגד המעסיק, בסך של עד 5,000 ₪ בגין כל מקרה שבו בוצעה העבירה בנפרד, וזאת כאמור בסעיף 26א(ב)(1) לחוק.

בשל ביצוע העבירה הפלילית, המדינה רשאית להגיש תביעה פלילית כנגד המעסיק, וזאת כאמור בסעיף 25ב(א) לחוק הגנת השכר. העונש על ביצוע עבירה זו הינו תשלום קנס בגין כל מקרה שבו בוצעה העבירה בנפרד, וזאת בסכום שהינו עד למחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

נכון לחודש אוקטובר 2015, המדובר בסך של 14,600 ₪, כלומר, המדובר בקנס בסך של 14,600 ₪ בגין כל מקרה בו לא נמסר תלוש שכר כלל או במקרה והוא נמסר כשהוא לא ערוך כדין.

ואם לא די בכך, אזי המדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה. כלומר, המדובר בעבירה שדי להוכיח לגביה כי התקיים היסוד העובדתי בלבד, ואין צורך להוכיח גם את קיום היסוד הנפשי של מחשבה פלילית או רשלנות.

במקרה שלנו פירוש הדבר הוא שדי בכך שהמעסיק לא מסר לעובד את תלושי השכר או שהוא מסר את התלושים כשהם לא ערוכים כדין, כדי להוכיח לכאורה את קרות העבירה.

על רקע האמור לעיל, נשאלת השאלה כיצד על המעסיק לנהוג בשעה שהעובד בכבודו ובעצמו דורש ממנו שלא למסור לו תלוש שכר. בלשון עממית נהוג לכנות תשלום זה כסף שחור או תשלום מתחת לשולחן.

האם בנסיבות כאלה, רשאי המעסיק להיעתר לבקשה ולא למסור לעובד את תלושי השכר?

בדרך כלל, כאשר השכר לעובד משולם בשחור, ללא תלוש משכורת, הדבר נעשה מיוזמת המעסיק. בכך מבקש המעסיק מבקש להשתמט ולחמוק מחובת התשלומים המוטלים עליו על פי החוק, כגון הפרשות לביטוח לאומי, תשלום זכויות סוציאליות לעובד וכדומה.

אולם, לעתים גם העובד עצמו מבקש מהמעסיק לשלם לו את שכר עבודתו ללא תלוש משכורת.

דבר זה יכול להיעשות באמצעות שתי דרכים חילופיות: האחת, כאשר כל שכרו של העובד משולם לא ללא תלוש משכורת. השניה, כאשר חלק משכרו משולם לו כשהוא מדווח במסגרת תלוש המשכורת, וחלק אחר משולם לו מחוצה לו.

הסיבה לכך נובעת בדרך כלל מרצונו של העובד להעלים הכנסות במידה והוא מסובך בחובות כלשהם.

לדוגמא, כאשר המדובר בעובד שנקלע להליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל, עליו לעבור הליכים שונים במסגרתם עליו לחשוף את כל מקורות הכנסתו, וזאת על מנת לבחון את זכאותו לקבלת זכויות מסויימות כגון: צו לתשלומים, צו כינוס, הפטר חובות וכדומה.

עקרונית, ככל שמקורות הכנסתו דלים יותר לכאורה, כך גם גדלים סיכוייו לקבלת זכויות אלו.

לפיכך, קבלת השכר במזומן ללא תלוש משכורת, וממילא ללא דיווח לרשויות המס, מאפשרת לו לקבל הכנסות אלו תוך העלמתן לא רק מרשויות המס אלא גם מנושיו.

עמדת בית הדין לעבודה לגבי תשלום במזומן ללא תלוש

סוגיה זו נדונה בהרחבה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרת הליך ת"פ 11423-06-13 מדינת ישראל נ' משה סידי.

בנסיבות אותו תיק, הפעיל המעסיק / הנאשם מסעדה כשרה, במסגרתה העסיק עובד מסויים בתפקיד של משגיח כשרות. מאחר שהמשגיח נמצא באותה עת בהליך פשיטת רגל, הוא דרש מהמעסיק ששכרו ישולם לו במזומן ללא תלוש או חשבונית, וזאת במשך ששה חודשים רצופים.

המעסיק נעתר לדרישה זו. להגנתו, טען המעסיק בין היתר, כי הוא נאלץ לקבל דרישה זו, מאחר והוא לא ידע באותה עת שהוא נחשב על פי החוק כמעסיקו של המשגיח, וכן מאחר שהוא סבר שהתשלום למשגיח הוא מעין תשלום כופר לרבנות לצורך קבלת תעודת הכשרות.

במסגרתו של פסק הדין אשר ניתן ביום 16.10.2015, קבע בית הדין כי המעסיק הפר את החוק, וכי הוא לא היה רשאי להיעתר לדרישת המשגיח שלא למסור לו את תלושי השכר.

חוק הגנת השכר הינו חוק מגן אשר הפרתו מהווה באופן עקרוני פגיעה בשכר העובד ובתנאיו הסוציאליים. המדובר בכלי מרכזי בידי העובד למימוש זכויותיו, להכרת מרכיבי שכרו ואופן חישובם, ולהלנה על חוסר או אי דיוק במידת הצורך.

כלומר, המדובר למעשה בחוק קוגנטי שלא ניתן לעבור עליו, גם אם העובד עצמו מבקש זאת.

עוד נקבע כי רק ענישה כלכלית משמעותית המתייחסת לכל עבירה בנפרד, תהווה ענישה הולמת בהתאם לעקרון ההלימות, שאחרת נייצר תמריץ לביצוע עבירות חוזרות על ידי מעסיקים, אשר עונשם יגזר לפי עבירתם הראשונה בלבד.

יחד עם זאת, בבואו לקבוע את מתחם הענישה ההולם, בית הדין התחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בהתאם להוראות סעיף 40ט לחוק העונשין, הכוללות בין היתר, את הנזק הנגרם מביצוע העבירה.

בית הדין קבע כי אין מדובר באי תשלום שכר כלל ואף כי לא קיימת טענה לאי תשלום זכויות, כך שהנזק הנגרם מביצוע העבירה אינו מהותי.

מדובר בשורת מעשים כרוכים זה בזה, בתקופה קצרה יחסית שבה פעל העסק, כלפי עובד אחד בלבד, אשר לא קיבל תלושי שכר. זאת, משום שהמעסיק סבר בטעות כנה כי לא מדובר בעובד מן המניין כיתר עובדיו, וכן נוכח העובדה שאביו הוא שהתנהל מול הרבנות.

לאחר בחינת הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה, והנסיבות הרלוונטיות הקשורות בביצוע העבירה ובנזק הנגרם, קבע בית הדין כי מתחם הענישה ההולם בתיק זה הינו 15% מהקנס המקסימלי, דהיינו סך של 13,140 ₪.

אגב, בהקשר זה יצויין כי עובד שקיבל את שכרו בשחור ללא תלוש משכורת, ובפרט כשהדבר נעשה בהסכמתו, יחוייב בתשלום מס הכנסה, כך שיש לחייב אותו בתשלום המס ולא את המעסיק. כך נקבע במסגרת הליך בע"מ 20085-09-11 לייב בלניצקי נ' פקיד שומה ירושלים 3.

באותו הליך נדון מקרה בו חלק משכרו של העובד שולם על פי המדווח בתלוש השכר שלו, ואילו חלק אחר שולם לו בשחור, מבלי שדווח במסגרת תלוש השכר שלו.

בית המשפט קבע כי העובד השכיר הוא החייב הראשוני לשלם את המס בגין הכנסתו ממשכורת.

שיתוף הפעולה של העובד השכיר עם המעסיק לקבל חלק מהשכר ללא דיווח למס, מטיל גם על העובד אחריות נוספת לתשלום המס, במקום על המעסיק, וזאת למרות הוראות הניכוי במקור החלות על המעסיק.

עוד נקבע כי אכן, בהתאם להוראות סעיפים 164 ו-166 לפקודת מס הכנסה, על המעביד חלה החובה לנכות מס משכר עובדיו ולהעבירו לרשויות המס. ואולם אין בחובתו של המעביד, שעליו הטיל המחוקק את מלאכת גביית המס, כדי לבטל כלל את חיובו של העובד עצמו כלפי רשות המס.

במעשה הניכוי ובהעברת הכספים אל קופת האוצר משמש המעביד כמתווך בין העובד לבין רשויות המס, בשליחות שנכפתה עליו על ידי המחוקק, אך החבות המהותית במס היא של העובד שהוא הנישום האמיתי אל מול הרשויות בכל הנוגע לתשלום המס.

כלומר, יש להבדיל בין שני מצבים:

האחד, במידה ושולם מלוא שכרו של העובד אשר דווח בתלוש השכר, והמעסיק ניכה בפועל את סכום המס משכרו של העובד, אך לא העביר אותו לרשויות המס. במקרה כזה, על פקיד השומה לשום את המעסיק ולדרוש ממנו להעביר את אותם כספים שניכה בפועל מעובדיו.

השני, במידה ומלוא שכרו של העובד אינו בא לידי ביטוי בתלוש השכר שלו, כך שסכום המס המגיע ממלוא שכרו אינו מדווח, וממילא איננו מועבר לרשויות המס. במקרה כזה על פקיד השומה לשום את העובד, ולדרוש ממנו לשלם את מס ההכנסה המוטל עליו בגין כך.

שאלות? פני/ה לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-2000

האם הכתבה עזרה לך להבין יותר לגבי הנושא? כן בהחלט. כתבה מעניינת ומשכילה. כן, אבל נשארו לי עוד כמה שאלות. לא ממש, הכתבה לא ברורה ומעורפלת.
עדכון אחרון: 23/11/2015 17:44   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!