נקודת המוצא המנחה את מערכת המשפט בהיבט יחסי עובד - מעביד, הינה כי עסקינן במערכת יחסים בלתי שיוויונית, כך שכף הזכויות נוטה לטובתו של המעסיק כגורם החזק בהתקשרות בין הצדדים.
אשר על כן חוקק הרגולטור את חוקי המגן וחוקים נוספים, כאשר הרציונל העיקרי הטמון בהם הינו שמירה והגנה על העובד במתן תוקף חוקי לשורה של זכויות עובדים בסיסיות.
אחד החוקים אשר מדגימים את התערבות המחוקק במערכת היחסים שבין עובד למעסיקו, הינו חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, אשר מטיל על כל מעסיק חובה להודיע לעובד אשר מועסק תמורת שכר או משכורת, כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963, כי יש בדעתו להורות על פיטוריו.
לא זו אף זו, החוק דורש כי הודעת פיטורים תינתן בכתב, תוך המצאת מכתב פיטורין במסגרתו חלה על המעסיק חובה לציין את המועד בו נמסר המכתב לעובד וכן את היום שבו ייכנסו הפיטורים לתוקף.
עוד קובע החוק, כי הפרת חובת הודעת הפיטורים המוקדמת על ידי המעסיק תצמיח לעובד עילת תביעה, במסגרתה יוכל לתבוע פיצוי בסך השווה לשכר שהיה מקבל בעבור התקופה שבגינה לא נמסרה לו ההודעה המוקדמת, כמפורט בחוק.
לחץ כאן לקריאה בנושא פיצויי פיטורין
בד בבד, חשוב לציין, כי חוק הודעה מוקדמת חל באופן הדדי גם על העובד, כך שבמידה והוא זה שחפץ להתפטר ממקום עבודתו, עליו לתת למעסיקו הודעה מוקדמת בגין התפטרות על כל הנובע מכך.
מן האמור לעיל דומה, כי חוק הודעה מוקדמת חל באופן זהה על מעסיקים ועל עובדים כאחד.
לפיכך, עולה השאלה כיצד, למעשה, פותר חוק זה את חוסר השיוויניות הטבוע במערכת היחסים בין הצדדים.
התשובה לשאלה זו טמונה בהשלמות שניתנו לחוק על ידי בית הדין לעבודה, אשר לאורך השנים הרחיב בפסיקתו ובפרשנותו את חובת ההודעה המוקדמת החלה על המעסיק, באופן השומר על זכויותיו של העובד באורח דווקני.
לחץ כאן לקריאה בנושא ביטוח לאומי לעובדים
מכוח מגמת ההגנה על העובד שמעניק בית הדין לעבודה במתן פרשנות לחוק, נוצרה בפסיקה דוקטרינת השימוע.
בהתאם לדוקטרינה זו, לאחר קבלת הודעת הפיטורין על ידי המעסיק זכאי כל עובד כי ייערך שימוע בעניינו, במסגרתו תינתן לו במה להשמיע את שעל ליבו ולנסות לתת מענה לכל התלונות המועלות כנגדו מצד המעביד, במידה ואלה קיימות.
בתי הדין לעבודה עומדים על קיומה של זכות השימוע ובהליך ע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שלומי תורג'מן פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי אי קיום זכות זו מהווה פגם מהותי במעשה הפיטורין.
הנה כי כן, התערבותו האקטיבית של המחוקק והפרשנות שמעניקה לה מערכת המשפט מהוות נדבכים משלימים ומסייעות בהגנה על זכויותיו של העובד וביצור מעמדן.
קרא עוד בנושא הצעה לתיקון חוק דמי מחלה
לקבלת סיוע משפטי מעורך דין מומחה לדיני עבודה, לחץ:
ייעוץ משפטי - דיני עבודה
