הכירו את מהותו והיקף תכולתו של חוק חוזה קבלנות המסדיר את מערכת היחסים בין ספק לקבלן מבצע...
חוק חוזה קבלנות מסדיר את מערכת היחסים בין קבלן ללקוח
x

בעיות קבלן / לקוח? פנה/י אלינו 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

חוק חוזה קבלנות - הסדרת יחסי קבלן / לקוח

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

במסגרת שוק העבודה קיימים שני סוגים עיקריים של יחסים חוקיים: יחסי עובד-מעביד ויחסי קבלן-לקוח.

הקבלן מכונה גם קבלן עצמאי, ספק, פרילאנסר או משתתף חופשי, והלקוח מכונה גם מזמין אך המשמעות הנה זהה.

האבחנה בין שני סוגים אלו מעסיקה רבות את בתי הדין לעבודה בארץ, עת הם נדרשים להגדיר את סוג היחסים שהתקיימו בין הצדדים.

המדובר בדרך כלל בתביעה המוגשת על ידי מי שהוגדר לכאורה כקבלן עצמאי וזאת לקבלת צו אשר מצהיר כי למרות שהוא הנפיק חשבוניות לצורך קבלת שכרו, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד ועל כן מגיעות לו כל הזכויות הסוציאליות שניתנות לעובד שכיר לרבות פיצויי פיטורים וזכויות אחרות.

במידה והיחסים בין הצדדים מוגדרים כיחסי עובד מעביד יחולו עליהם דיני העבודה על כל המשתמע מכך וכמובן גם כל מערכות הדינים האחרות הרלוונטיות.

במידה והיחסים בין הצדדים יוגדרו כיחסי קבלן-לקוח לא יחולו עליהם דיני העבודה, כי אם יתר מערכות הדינים הרלוונטיות ולרבות מערכת דיני החוזים.

חשוב להכיר: חוק חוזה קבלנות

החוק העיקרי במסגרת דיני החוזים אשר מסדיר את יחסי הקבלן-לקוח הינו חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 אותו נסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

ראשית יש לשים לב לסעיף 8 (א) לחוק, אשר קובע כי: "הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים".

משמעות סעיף זה הינה שחוק חוזה קבלנות הנו חוק כללי ועל כן במידה וישנן הוראות ספציפיות בחוקים אחרים שסותרות אותו, אזי ההוראות הספציפיות הן שיגברו. בנוסף, המדובר בחוק שאיננו קוגנטי כי אם דיספוזיטיבי, ועל כן הצדדים יכולים להתנות עליו ולקבוע הוראות אחרות במסגרת ההסכם שייערך ביניהם.

כמו כן, יש לשים לב ולאבחן בין חוזה קבלנות, שהנו חוזה לאספקת מלאכה או שירות, עליו יחול חוק חוזה קבלנות, לבין חוזה מכר שהנו חוזה לאספקת נכס כלשהו ועליו יחול חוק המכר, תשכ"ח-1968.

כך קובע סעיף 8(ב) לחוק חוזה קבלנות:

"על חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו והקבלן קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים לכך, יחולו הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1968".

לאבחנה זו בין החוזים ישנה נפקות בכל מיני מישורים. לדוגמא, במקרה ונפל פגם אזי במידה ומדובר בחוזה קבלנות, על הלקוח להודיע על כך לקבלן "תוך זמן סביר" על מנת לקבל פיצוי, ואילו במידה ומדובר בחוזה מכר, על הלקוח לבדוק את הנכס מייד לאחר קבלתו ובמידה ונמצא פגם עליו להודיע על כך מייד למוכר, כאמור בסעיפים 13 ו-14 לחוק המכר.

אולם, לא תמיד קל לאבחן בין שני סוגי החוזים הללו. הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר החוזה כולל הן מרכיב של מתן שירות והן מרכיב של מכר נכס. לדוגמא כאשר אדם מכניס את רכבו למוסך לצורך התקנת חלפים חדשים ברכב.

בפסק הדין בהליך ע"א 368/77 זיקית מפעלי צביעה, הדפסה ואשפרה בע"מ נ. סריגי אלדיט בע"מ קבע בית המשפט העליון כי האבחנה בין שני החוזים תיעשה על פי מבחן עיקר החומרים.

כלומר, מי מהצדדים מספק את עיקר החומרים. במידה ועיקר החומרים מסופקים על ידי הלקוח המדובר בחוזה קבלנות, ואילו במידה ועיקר החומרים מסופקים על ידי הצד השני המדובר בחוזה מכר.

באותו תיק העבירה חברת אלדיט בדים לחברת זיקית, על מנת שזיקית תצבע אותם ותחזיר אותם לאלדיט. זיקית צבעה את הבדים בצבע שאינו עמיד ועל כן אלדיט תבעה אותה.

שני הצדדים סברו שהמדובר בחוזה מכר, אולם בית המשפט העליון קבע שהמדובר בחוזה קבלנות וזאת על פי מבחן עיקר החומרים. שכן, אלדיט היא שסיפקה את הבדים בעוד שזיקית סיפקה את הצבע.

אולם, ברור שעיקר החומרים לצורך הפקת הבדים הצבועים הנם הבדים עצמם שסיפקה אלדיט, מכאן שהמדובר על חוזה קבלנות, מה גם שעלות הבדים עולה בהרבה על עלות הצבע.

מאחר ואלדיט הודיעה לזיקית על הפגם לא באופן מיידי, אלא כעבור מספר שבועות, קבע בית המשפט כי המדובר היה בזמן סביר בנסיבות העניין, משום שזה היה פרק הזמן הדרוש כדי לבדוק את עמידות הצבע,  ועל כן היא פעלה כדין וכנדרש בחוק חוזה קבלנות.

מהו חוזה קבלנות?

סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות פותח ומגדיר מהו בעצם חוזה קבלנות: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".

סעיף זה מגדיר כי כל חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר, כאשר הקבלן, דהיינו, מי שעושה את המלאכה או נותן את השירות, איננו עובד שכיר של המזמין הנו למעשה חוזה קבלנות.

הגדרה זו חלה על סוגים רבים ושונים של חוזים שנערכים כיום בין אם מודעים לכך ובין אם לאו. למעשה, כל הסכם שנערך בין בעל עסק עצמאי ללקוחותיו לצורך מתן שירות עבורם, הינו חוזה קבלנות, ולאו דווקא רק חוזה שנערך עם קבלן בניה לדוגמא. המדובר למשל בשירותים שנותנים עורכי דין, בעלי מוסך, מעצבי שיער, חייטים, אדריכלים ועוד רבים אחרים.

בכל הקשור לאופן תשלום התמורה עבור השירות שמעניק הקבלן העצמאי ללקוח שלו, קיימים שלושה סוגים עיקריים של חוזי קבלנות:

  • הסכם פאושלי: הסכם הקובע מראש תשלום כולל וסופי שישולם לקבלן עבור כל העבודות שהוא מבצע עד להשלמתן.
  • הסכם לפי זמן עבודה: הסכם שבו התשלום לקבלן מחושב לפי שעות העבודה שהוא השקיע בפועל. 
  • הסכם למדידה: הסכם שבו התשלום לקבלן מחושב לפי כמויות החומרים והעבודה שהוא השקיע בפועל.

פגם שנפל במלאכה או בשירות שהקבלן התחייב לספק ללקוח

החיובים העיקריים של הצדדים במסגרת הסכם חוזה הקבלנות מוגדרים במסגרת סעיף 2 לחוק, אשר קובע בפשטות כי "הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים".

לפיכך, על הקבלן לספק את המלאכה או השירות כפי שהוא התחייב כלפי הלקוח ובהתאם למוסכם ביניהם. אולם, מה קורה והם סופקו שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים, והלקוח איננו מרוצה מכך?

מבחינת החוק, כאשר המלאכה או השירות סופקו ללקוח שלא בהתאם למוסכם, הדבר יוגדר כפגם, כאמור ברישא סעיף 3(א) לחוק. במקרה כזה על הלקוח להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, כאמור ברישא של סעיף 3(א) לחוק.

כלומר, בכל מקרה בו הלקוח איננו שבע רצון מהמלאכה או השירות שניתן לו, מאחר ולדעתו שהם נעשו שלא בהתאם למוסכם, עליו להודיע על כך לקבלן וזאת תוך זמן סביר.

במידה ונפל פגם כאמור, הטיפול החוקי בו יעשה בהתאם למספר אבחנות.

תחילה יש לבחון האם הפגם ניתן לתיקון או לאו. במידה והפגם לא ניתן לתיקון, הלקוח זכאי לנכות מהשכר את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם, וזאת כאמור בסעיף 4(ג) לחוק.

במידה והפגם כן ניתן לתיקון אזי יש להבחין בין מצב בו המדובר בפגם שתיקונו דחוף לבין פגם שתיקונו איננו דחוף:

אם המדובר בפגם שתיקונו דחוף עד כדי כך שאין לדרוש מהלקוח שימתין לתיקונו בידי הקבלן, אזי הלקוח רשאי לתקן את הפגם בעצמו וכן לדרוש מהקבלן את החזר הוצאותיו הסבירות, וזאת מבלי להודיע על כך לקבלן ו/או מבלי לתת לו הזדמנות נאותה לתקן את הפגם - כך קובע סעיף 4(ב) לחוק.

אם המדובר בפגם שתיקונו אינו דחוף, על הלקוח לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו, כאמור בסיפא של סעיף 3(א) לחוק.

במידה והלקוח לא נתן לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הפגם או אף לא טרח להודיע לקבלן תוך זמן סביר על קיומו של הפגם, והקבלן לא ידע על כך מעצמו, הוא לא יהיה זכאי להסתמך על הפגם.

בנוסף, הלקוח לא יהיה זכאי להסתמך על הפגם במידה והפגם נגרם מסיבה שהוא עצמו אחראי לה, כאמור בסעיף 3(ב) לחוק.

הודיע הלקוח לקבלן על קיומו של פגם שניתן לתיקון ונתן לו הזדמנות נאותה לתקן את הפגם, על הקבלן לתקן את הפגם תוך זמן סביר לאחר מכן, כאמור בסעיף 4(א) לחוק.

במידה והקבלן לא תיקן את הפגם תוך זמן סביר כאמור, אזי הלקוח יהיה רשאי לבחור בין שתי החלופות הבאות, כאמור בסעיף 4(א) לחוק: לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן את החזר הוצאותיו הסבירות, או לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם, את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם.

יחד עם זאת, יש לזכור כי סעיף 7 לחוק קובע כי: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתרופה אחרת בשל הפרת חוזה".

משמעות סעיף זה הנה כי התרופות שמופיעות בחוק בכל הקשור להפרת חוזה קבלנות, הינו תרופות שבאו להוסיף על התרופות האחרות הקיימות בדין הכללי בגין הפרת חוזה ולא במקומן.

המדובר למשל בתרופות הקיימות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, כגון הזכות לבטל את ההסכם ולתבוע פיצויים, לרבות פיצויים בגין עוגמת נפש ועוד.

זכות העיכבון של הקבלן

על פי סעיף 5 לחוק, במידה והלקוח מסר לקבלן נכס כלשהו על מנת שהקבלן יבצע מלאכה או שירות כלשהו לגביו, ועם זאת הלקוח איננו עומד בתשלומים המוטלים עליו על פי חוזה הקבלנות, אזי הקבלן יהיה רשאי לעכב תחת ידיו את אותו הנכס עד שהלקוח ישלם לו סכומים אלו. כך קובע סעיף 5 לחוק.

כך לדוגמא, במידה והלקוח מסר את רכבו לקבלן, בעל מוסך, על מנת שבעל המוסך יתקן את התקלה שאירעה ברכב, ועם זאת הלקוח איננו משלם לבעל המוסך את התמורה אותה הוא התחייב לשלם לו על פי המוסכם ביניהם, אזי בעל המוסך רשאי לעכב את הרכב תחת ידו, עד שבעל הרכב ישלם לו את התשלומים הללו.

קבלת הנכס בחזרה על ידי הלקוח

על פי סעיף 6 (א) לחוק, במידה והלקוח מסר לקבלן נכס כלשהו על מנת שהקבלן יבצע מלאכה או שירות כלשהו לגביו, והקבלן סיים לבצע זאת, על הלקוח לקחת את הנכס בחזרה.

במידה והצדדים הסכימו על מועד מסויים בו יקח הלקוח את הנכס בחזרה, על הלקוח לקחת את הנכס במועד זה. במידה והצדדים לא הסכימו על מועד כזה, על הלקוח לקחת את הנכס תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שהוא סיים לבצע את המלאכה או השירות.

נכס שאבד או ניזוק בהיותו בידי הקבלן

במקרה בו הנכס אבד או ניזוק בזמן שהוא היה עדיין בידי הקבלן, יחול סעיף 6(ב) לחוק, אשר מחלק את האחריות בין הצדדים כך: הקבלן יהיה אחראי לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

הלקוח יהיה פטור מתשלום השכר לקבלן, אלא אם כן הנכס אבד או ניזק הנכס לאחר שהלקוח היה חייב לקבלו, וזאת מסיבה שהקבלן אינו אחראי לה.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000

האם הבנת את עיקרי חוק חוזה קבלנות? כן בהחלט. הכתבה ברורה ומעניינת מאד. כן אבל נשארו לי עוד כמה שאלות בנושא. לא ממש, חסר בכתבה מידע חשוב ביותר.
עדכון אחרון: 24/12/2015 17:48   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    מידע לעצמאים   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!