הפסיכיאטר המומחה ד"ר אילן טל מסביר על התמודדות נכונה מול אבטלה וחזרה מהירה למעגל העבודה...
ד"ר אילן טל מסביר על התמודדות מול אבטלה וחזרה למעגל העבודה
x

יש לך שאלות? פנה לשיחה עם עו"ד: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

התמודדות מול אבטלה וחזרה למעגל העבודה

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (8) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 8 reviews
Hebrew

מזה תקופה ארוכה אנו נחשפים שוב ושוב למושגים כמו יוקר המחייה, דו"ח העוני, כח השתכרות, העלאת שכר המינימום, חוסר יציבות של שוק העבודה וכמובן דיון מתמיד וסוער על שיעור האבטלה בישראל ועל כניסתם של עוד ועוד משפחות למעגל העוני.

מדיווחי המוסד לביטוח לאומי ומדיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנים האחרונות קיימת ירידה מתונה בשיעור האבטלה בישראל, כך למשל בשנת 2014 במהלך חצי השנה שבין מאי לבין נובמבר ירד שיעור האבטלה בכ-0.5%.

בהשוואה שנערכה בין 2013 ל-2014 (במדידת שיעור האבטלה בחודש יוני) עלה כי שיעור האבטלה בשנת 2013 היה גבוה יותר ב-0.7% מאשר בשנת 2014.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי נתונים אלו אינם מתייחסים לאנשים אשר התייאשו מניסיונות חיפוש עבודה, אנשים העובדים במסגרת משרה חלקית, גם הם לאור יאוש מלמצוא עבודה בהיקף משרה מלאה או אנשים המוגדרים כעובדי קבלן, שאומנם מרוויחים את לחמם, אך עבור לא מעט מהם, מסגרת תעסוקתית זו נובעת מהיעדר ברירה אחרת.

מעבר לשיעור האבטלה, נתון חשוב נוסף אליו יש להתייחס הינו משך זמן האבטלה. כלומר, משך הזמן בו אנשים מחפשים עבודו ואינם מוצאים. למעשה, בעשור האחרון ישנה עליה מתמדת במדד זה, כאשר כיום, בממוצע, אנשים מחפשים עבודה במשך למעלה משבעה חודשים.

כאבם ומצוקתם של אנשים רבים אשר פוטרו, אינם מוצאים עבודה חדשה ונקלעים לראשונה בחייהם למצב של מצוקה כלכלית אמיתית, זועקת ונשמעת היטב.

בשנת 2012 התמודדה ישראל עם טרגדיה מזעזעת בה שרף עצמו למוות משה סילמן בעקבות משבר כלכלי אליו נקלע. אף על פי שתופעה זו הינה חריגה ויוצאת דופן יש בה בכדי להעיד על המצב הרגיש בו נמצאים רבים מאזרחי ישראל הלוקחים חלק במעגל האבטלה.

התמודדות עם אבטלה היא התמודדות לא פשוטה, אישית, כלכלית ונפשית. נתונים לא רשמיים מעידים כי ככל שזמן האבטלה ארוך יותר כך הסיכויים של אדם להיכנס שוב לשוק העבודה נמוכים יותר.

קורלציה הנובעת מהשפעת המצב הרגשי על יכולתו של האדם להצליח לגייס עצמו למצוא עבודה.

על מנת להבין לעומק את ההשפעות האמיתיות של אבטלה על המצב הרגשי שלנו שוחחנו עם ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית

אנחנו רואים שאבטלה או איומים על פיטורין באים לידי ביטוי באופן מיידי במצוקה משמעותית של אנשים. לכולנו עולה תמונה ממקרה כזה או אחר של אנשים בוכים ומתחננים לעבודה מול שעריו של המפעל בו עובדים ולאור איום על סגירתו.  מה בעצם הקשר בין מצב נפשי לבין אבטלה?

אבטלה היא גורם משמעותי במצבי סטרס ודיכאון. למעשה, קיימים גורמים רבים, אובדן של עבודה הוא אחד החשובים שבהם מספר ד"ר טל.

כיצד אובדן עבודה משפיע בעצם על המצב הרגשי של האדם?

עבור לא מעט אנשים אובדן עבודה משמעותו אובדן הזהות העצמית. תחושה פנימית ומבהילה של "מי אני בלי העבודה שלי?" תחושה זו לא בהכרח נובעת מתוך ביטחון עצמי נמוך (למרות שבמקרים רבים היא מתייחסת גם להיבט זה), אלא מתוך תחושה של בהלה והיעדר כלים להתמודד עם הריק וחוסר האונים שנוצר בחייהם לאור פיטורין.

כך גם האיזון, הביטחון ותחושת היציבות בחיים שהתערערו הם סטרסור מרכזי בכל הקשור בפיטורין. אגב, מלבד בהלה, תחושות נפוצות נוספות במקרים של כניסה למעגל האבטלה הן הלם, כעס, עלבון, ייאוש, תסכול, עצבות, דיכאון וחרדה.

לקריאה חשובה נוספת: שאלות ותשובות נפוצות בנושא דמי אבטלה

דיברת כעת בעיקר על אנשים שפיטרו אותם, אבל מעגל האבטלה כולל גם אנשים שסיימו ללמוד ואינם מוצאים עבודה במקצוע שלהם, אנשים שהתפטרו על מנת למצוא עבודה רווחית יותר או עבודה במקצוע שלהם ונקלעו למעגל האבטלה. האם גם הם חווים מצוקה דומה?

במידה מסויימת כן. למשל, אצל סטודנטים שסיימו ללמוד תחושת העלבון על פיטורין מתרגמת לעלבון על התעלמות שוק העבודה מהישגים האקדמאים שלהם וגם ייאוש.

הם חשים שהשקיעו הרבה ולמרות זאת לא מצליחים לפרנס את עצמם ותלויים בהוריהם.

בדומה למה שתיארתי קודם, גם האוכלוסייה שתיארת כרגע עשויה לסבול ממצוקה רגשית המתאפיינת בכמה מוטיבים מרכזיים:

תסכול על אי מציאת עבודה במקצוע, בחשש מאובדן הפנסיה בעקבות אי עבודה וניצול דמי האבטלה, בדאגה לעתיד, בתחושת החמצה על הזמן שעובר ועל היעדר התפתחות מקצועית, בירידה בתחושת הערך העצמי ("מה אני שווה אם אין לי עבודה" "מי יקבל אותי אחרי כל כך הרבה חודשי אבטלה?") וכמובן תחושה של לחץ וחרדה.   

איך מתבטאת חרדה במקרים כאלה?

קודם כל במחשבות. "מה יהיה איתי עכשיו" ו/או "איך אמצא עבודה?" כשהמחשבות חוזרות על עצמן שוב ושוב והופכות טורדניות וכשהן משפיעות על ההתנהגות אפשר כבר לקרוא לזה חרדה.

בהתנהגות בדרך כלל הכוונה להימנעות או לחוסר שקט.

ההימנעות יכולה להיות חברתית - להתרחק מחברים או אנשים שקשורים לעבודה הקודמת ולאט לאט להתרחק מכל מי שיש לו עבודה בכלל - וזה כולל כמובן מעגל מאוד רחב של אנשים.

בפן התעסוקתי, באופן אירוני, הימנעות משליחת קורות חיים או הצגת מועמדות לעבודה מתוך הפחד מדחייה.

במקרים של חוסר שקט האדם נראה לחוץ ועמוס גם מבחוץ.

אז הגענו לשאלת השאלות - מה אפשר לעשות? איך לא ליפול למפולת השלגים של חרדה והימנעות ואיך להצליח גם להתמודד עם כל הקשיים הרגשיים וגם לפעול להשגת עבודה?

אכן הרבה פעמים, בלי התייחסות ומודעות אפשר להגיע למצב של כדור שלג בכל הקשור בחרדה.

לכן העצה הראשונה היא לשים לב למה עובר לנו בראש ולאיך שאנחנו מתנהגים.

בעיניי למשפחה ולאנשים הקרובים יש גם תפקיד משמעותי בחלק זה.

לרוב בני המשפחה ממשיכים בעיסוקיהם הרגילים, בדגש על עבודה במשרה מלאה, ולצד זה על בן המשפחה המובטל להתמודד עם משבר האבטלה.

הרבה פעמים כל תחושות התסכול, הכעס והייאוש מופנים כלפי בני המשפחה שמתמודדים גם הם עם השינוי שחל.

לפעמים אבטלה מחריפה בעיות קיימות. הדרך בה יגיבו בני המשפחה לתקופת האבטלה של קרוביהם היא חשובה להצלחתו להתגבר על המשבר.

לכן אני פונה לבני המשפחה ומבקש גלו סובלנות, הקשיבו והכילו את הקושי של הקרוב לכם, אל תנסו לדחוק אותו מהר מידי לחפש עבודה אך גם אל תתעלמו מהצורך שלו להתקדם ולהמשיך הלאה.

אם אתם מרגישים שזה "גדול" עליכם, יעוץ ממוקד עם איש מקצוע יכול לתת לכם כלים טובים יותר איך לעזור.

ובאשר להתמודדות של המובטל עצמו, למרות הקלישאה, את תקופת האבטלה יש לנצל בצורה מותאמת.

הנטייה לרוץ ולחפש עבודה או להיענות לכל הצעה שעולה היא במקרים רבים טעות שלרוב נגמרת במפח נפש, כאשר אדם מתחיל לעבוד בעבודה שאינה מתאימה לו מקצועית וחברתית.

כשיבין שגם מעבודה זו הוא צריך להיפרד הוא עשוי לחוות שוב משבר של אבטלה אך עם השלכות רגשיות חריפות יותר.

כמובן שאסור גם לשלול כל הצעה ולהיות "נעול" על משרה מסויימת. לעיתים עולה הצעה שחורגת מהשאיפות של האדם ודווקא היא עשויה להוות הזדמנות שלא תחזור ולכן יש לנהוג כל העת בשיקול דעת, לא מתוך פזיזות, לשמור על הכבוד המקצועי ולהיות פתוח גם לכיוונים אחרים.

דבר נוסף שמסייע שלא להגיע למצב של שחיקה ודכדוך הוא לנהל את הזמן כראוי, לקבוע סדר יום קבוע, ולא להפוך את היום ללילה ואת הלילה ליום. חשוב לשמור על שגרת יום של אדם עובד. לקום בבוקר, לאכול ארוחת בוקר, להתלבש כמו לעבודה ולהיות בפעילות למשך 8-9 שעות.

ד"ר אילן טל מדגיש כי חשוב לנסות להיות כמה שיותר פעילים במסגרת התקציב האפשרי כמובן. התנהלות מתוך שגרה מעניקה את תחושת הביטחון שהתערערה עם הכניסה למצב של אבטלה.

חשוב מאוד להתייחס בצורה מתאימה למחשבות הטורדניות, כלומר למצוא דרך למגר אותן - אפשר לאמץ מנטרה מחשבתית קבועה אל מול כל מחשבה טורדנית שלילית שעולה כמו "יש לי תואר ראשון וניסיון מכובד, אני מוכשר ואין סיבה שדברים לא יסתדרו".

נשמע מאולץ אבל לאורך זמן חזרה על מנטרה חיובית זו תסייע להתמודד עם המחשבות המציקות. 

אם רואים שהמחשבות לא מפסיקות להטריד ועם הזמן ההימנעות גוברת יותר ויותר, חשוב לפנות לאיש מקצוע, למרות ההוצאה הכספית, ולטפל בכך כראוי.

ישנם היום טיפולים קצרי טווח ממוקדים כמו CBT שלאחר כמה פגישות אפשר כבר להרגיש יותר טוב ולהתקדם הלאה.

לסיום, ד"ר טל ציין כי חשוב להגיד שיש הרבה אנשים שדווקא ממצב של פיטורין מינפו את החיים שלהם, מצאו עבודה יותר מספקת, רווחית ומהנה ובדיעבד הם רואים בכך אירוע לא פחות ממכונן.

כך שחשוב לזכור כי תמיד יש תקווה ולעיתים מה שנראה בעייתי מתגלה בסוף כדבר טוב.

לקריאה נוספת: למה כל כך קשה למצוא עבודה אחרי גיל 50?

עדכון אחרון: 06/01/2015 10:41   
תגיות בעמוד:   הפסקת עבודה    טיפים לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!