גיל העסקה מותר
על פי חוק במדינת ישראל, מותר להעסיק בני נוער במקום עבודה, בתנאי שמלאו להם 15 שנים. עם זאת, החוק מכיר ברצונם של בני נוער לנצל את חופשת הקיץ לעבודה זמנית ומתיר למעסיקים לקלוט בתקופה זו צעירים וצעירות מגיל 14 ומעלה.
בכל מקרה, ישנם סייגים וכללים ברורים לגבי העסקת בני נוער, בכל הנוגע לשעות עבודה, שכר וימי עבודה.
שעות עבודה ומנוחה
באשר לנושא שעות העבודה המותרות, נאסר על מעבידים להעסיק בני נוער מתחת גיל 16 יותר משמונה שעות ביום. כמו כן, מותר להעסיקם עד מספר כולל של ארבעים שעות שבועיות.
בתוך יום העבודה עצמו, זכאים הנער או הנערה למנוחה כוללת של 45 דקות בסך הכל, מתוכן 30 דקות רצופות. הוראת החוק זהה לגבי בני נוער מעל גיל 16, למעט ההיתר לעבוד עד תשע שעות ביממה.
בני נוער שעדיין לא סיימו כיתה י' – כלומר, שעדיין לומדים במסגרת חוק חינוך חובה – לא יכולים לעבוד בין שמונה בערב לשמונה בבוקר, ובין גיל 16 ל- 18 אסור לעבוד בין השעות עשר בערב לשש בבוקר.
עבודה בשעות אלה יכולה להיעשות רק במידה שהמעסיק קיבל אישור מיוחד מאגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת.
פנקס עבודה
לפני תחילת העבודה נדרשים הנער או הנערה להוציא בלשכת שירות התעסוקה פנקס עבודה. הנפקת הפנקס אינה כרורה בתשלום אך יש להצטייד בתעודת זהות, אישור רפואי ושתי תמונות לצורך כך.
לפי החוק, מעביד שיעסיק בני נוער ללא פנקס עבודה ייקנס בסכום מרבי של 12.9 אלף שקל. קנסות כבדים יותר יושתו על מי שיחרוג מגיל ההעסקה המינימלי ומשעות העבודה המותרות.
שכר מינימום לנוער
חשוב לדעת כי גם לבני נוער וגם בעבודות זמניות, יש זכויות ברורות וקפדניות לגבי שכר, לבני הנוער מגיע שכר מינימום מתאים וכל חריגה ממנו היא בבחינת עבירה על החוק.
נער או נערה עובדים זכאים לתשלום מינימלי זה בכל משך העסקתם, גם בתקופת התלמדות או במהלך תקופת ניסיון בעבודה. חל איסור על אי ביצוע תשלום על כל עבודה, ומעסיק שמחיל נוהל כזה עובר על החוק.
כמו כן, יש לשלם בעבור העבודה גם במקרים של הגעה לעבודה לצורך למידה, השתלמות או ישיבת עבודה.
לצורך מעקב וחישוב השכר המדויק המגיע לנער או הנערה, יש לוודא כי המעסיק מבצע רישום מדויק של שעות העבודה, ומומלץ לעובדים עצמם לבצע מעקב במקביל כדי להבטיח התאמה ברישום השעות.
חשוב לדעת כי אסור להטיל על בני נוער עובדים קנסות או עונשים כלשהם הכרוכים בניכוי שכר, בשום מקרה.
דמי נסיעות
חשוב לציין כי בני נוער עובדים זכאים על פי חוק להחזר דמי נסיעה עבור נסיעות למקום העבודה ובחזרה, ועד לתקרה של 22.06 שקלים ליום (כך שאם עלות הנסיעות עולה על סכום זה, את ההפרש ישלם העובד עצמו).
