מהו גוף דו מהותי? בואו לקרוא ולדעת יותר על תנאי העסקה ויחסי עבודה במסגרת גופים דו מהותיים...
גוף דו מהותי - תנאי העסקה ויחסי עבודה במסגרת גופים דו מהותיים
x

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

גוף דו מהותי בראי זכויות העובדים

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews
Hebrew

המדינה מעורבת בדרך כלל כמעט בכל פרט באופן התנהלות חיי התושב באמצעות הרשויות השונות. המשפט המנהלי הוא התחום העוסק בהסדרת היחסים שבין המדינה והאזרח והוא מכיר בשלושה סוגי גופים: ציבורי, פרטי ודו מהותי.

גוף ציבורי הוא רשות הקשורה לשלטונות. הכלל לגבי גופים אלו שהם נאמני ציבור ולכן חלים עליהם חובות ביחס לאזרחים שלא חלים על גופים פרטיים. גוף פרטי הוא כזה שפועל למטרות רווח ואינו קשור למדינה ולכן יחולו עליו כללי המשפט הפרטי ולא יוטלו עליו חובות מוגברים ביחס לאזרח.

גוף דו מהותי הוא יצור כלאיים בין הציבורי והפרטי ולכן למרות שבמהותו אינו גוף ממשלתי חלים עליו גם חובות מכוח המשפט המנהלי. כך מוטלות עליהם חובות מוגברות לסבירות, שוויון, ניקיון כפיים והגינות בקבלת החלטות.

בסקירה שלפניך נסביר ונפרט אודות מערכת היחסים בין מעסיקים לעובדים במסגרת של גופים דו מהותיים.

הגדרת גוף דו מהותי - עמדת בית המשפט

בפסק הדין ה"פ 217/05 נעאמנה נ' אוניברסיטת חיפה קובע כבוד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול קובע שהאוניברסיטה היא אינה חלק מרשויות השלטון ולכן אינה גוף ציבורי יחד עם זאת הוא קובע כי היא קיבלה זיכיון מהציבור לתת לו שירות מסוים ולכן ניתן לומר שהיא גוף דו מהותי.

בפסק הדין ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א 'קהילת ירושלים' נ' קסטנבאום פ"ד מ"ו (2) קובע כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק שחברה קדישא היא גוף דו מהותי.

בפסק הדין בג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת חשמל בע"מ פ"ד מא (2) 449 נקבע שחברת החשמל היא גוף דו מהותי.

בהתאם לכך שגופים אלו אינם חלק מהרשויות השלטון אך יש להם זיכיון לתת לציבור שירותים מסוימים, הנורמות להעסקה ופיטורים של עובדים בגוף זה אינם דומים למגזר הציבורי אך גם לא לפרטי.

כך המועמדים והמועסקים צריכים לדעת שההתייחסות אליהם מטעם גופים אלו אמורה להיות שונה.

איסור אפליה בגוף דו מהותי

הזכות לשוויון אומנם אינה מופיעה באופן ברור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אך היא חלק בלתי נפרד מהמשפט המנהלי.

באופן זה, כאשר גוף דו מהותי קובע תנאים לקבלה לעבודה, חלה עליו חובה מוגברת לקבוע תנאים שלא יפלו בין דורשי העבודה.

בפסק הדין ע"ב 4516/09 קאדי ואח' נ' רכבת ישראל טענו התובעים שהמשיבה הפרה את תנאי ההעסקה שלהם בכך שרצתה להעביר אותם מתפקידם כתצפיתנים וסיירים על רקע הדרישה לשירות צבאי כחלק מתנאי ההעסקה.

כבוד שופטת בית הדין האזורי לעבודה אהובה עציון קבעה שהחלטת המשיבה שהנה גוף דו מהותי שחלה עליו חובה מוגברת של תום הלב וחובת התייעצות נעשתה שלא כדין ולכן היא מתערבת בשיקול הדעת ומבטלת את פיטוריהם.

במקביל, גם את סיום יחסי העבודה בגוף זה, בתי הדין לעבודה בוחנים בקפידה רבה יותר לאור איסור זה.

ע"ע 203-09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' בוסי - המשיבות הועסקו אצל המערערת כגננות ופוטרו מעבודתן כשהיו בגיל מתקדם.

כבוד שופטת בית הדין הארצי לעבודה הגברת רונית רוזנפלד קובעת שהפיטורים היו נגועים באפליה על רקע גיל המשיבות. היא מבססת זאת בין היתר לא רק על העקרונות המנחים של משפט העבודה אלא גם מכך שהיות והמערערת גוף דו מהותי היא מחויבת לעקרון השוויון יותר מאשר גוף פרטי ופסקה לטובת המשיבות פיצויים בסך 15 אלף שקלים לכל אחת.

בפסק דין אחר בהליך תע"א  12137-09 פלונית נ' אלמונית - התובעת הייתה מורה באולפנה דתית שהודיעה לנתבעת על היותה בהריון כאם חד הורית רווקה וזו כתוצאה מהודעה זו החליטה על פיטוריה.

כבוד שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אסנת רובוביץ - ברכש קבעה כי פיטוריה של התובעת על רקע החלטתה להורות כאם חד הורית מהווים אפליה אסורה. על הנתבעת אליבא דה השופטת ברכש חלות חובות מוגברות של הגינות, סבירות, שוויון, יושר ותום הלב לאור היותה גוף דו מהותי ולכן פסקה לה פיצוי בסך 180 אלף שקלים.

באותו אופן גם העדפה של קרובי משפחה בקבלה לעבודה שיכולה להתקיים במקומות עבודה פרטיים, אסורה בגופים דו מהותיים כשם שהיא אסורה באלו הציבוריים.

בפסק הדין בהליך עת"מ 59904-03-11 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' עיריית רחובות קבע בית המשפט המחוזי שבמכרז שהוציאה העירייה היה ניגוד עניינים משום שהבעלים של החברה שזכתה היה בן זוגה של גזברית העירייה.

פיטורים בגוף דו מהותי

כידוע, חוקי העבודה בישראל קובעים תנאים ברורים לפיטורי עובדים. יחד עם זאת, במגזר הציבורי מוכרת זכותו של העובד לשימוע לפני הפיטורים, זכות שמורחבת גם לגופים דו מהותיים וברוב המקרים, גם לגבי מעסיקים מהמגזר הפרטי.

באופן זה על הגוף הדו מהותי חלה החובה להודיע לעובד מראש על השימוע ועל הסיבות בגינן רוצים להפסיק את עבודתו, לאפשר לו לעיין בחומר הרלבנטי ובנימוקים ולתת לו זמן להתכונן לכך ואף לתת לו להגיע עם נציג מטעמו ולטעון נגד פיטוריו.

בפסק דין ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה נ' בן נון נקבע כי המשיב פוטר מהעבודה כמנהל בבית ספר השייך לחלק מהאגף התורני במשרד החינוך שלא כדין ללא שימוע משום שלא רצה לדווח לרשויות דת הקשורות לבית הספר אודות יחסים בין אחד המורים ומזכירת בית הספר.

כבוד הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה השופט סטיב אדלר קבע שיש לראות בבית הספר לפחות גוף דו מהותי משום שהוא נמצא בפיקוח משרד החינוך ולכן פיטורי המנהל צריכים להיבחן על רקע משפט העבודה וכללי הצדק הטבעי של המשפט המנהלי.

לאור העובדה שהופרו זכות הטיעון והשימוע של העובד הוחלט על סעד חריג של אכיפת יחסי עבודה והחזרתו לעבודה.

בפסק הדין ע"ב 7175/03 ד"ר ארנון פרי נ' אוניברסיטת תל אביב, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מקבל באופן חלקי את התביעה של מרצה באוניברסיטה שהועסק על ידה לתקופה זמנית ופוטר לטענתו שלא כדין משום שלא נערך לו שימוע.

בית הדין קובע שזכות זו קיימת גם לעובדים זמניים ופוסק לטובת התובע פיצוי בגובה 91,841 שקלים.

יש לך שאלות לגבי יחסי עבודה וזכויות עובדים במסגרת גופים דו מהותיים?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין המתמחה בזכויות עובדים!

עדכון אחרון: 22/10/2013 14:55   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    חברות ותאגידים   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!