ב- 2004 הרחיק המחוקק ב-2 עד 5 שנים תמימות את חלום היציאה לגמלאות של מאות אלפי ישראלים.
אולם יהיו בוודאי גם כאלה שייהנו מהזכות להמשיך לקום כל בוקר עם ציוץ הציפורים. מהם החידושים שהביא עמו החוק החדש?
שלוש-ארבע, שישים-שבעים - ולעבודה
בראשית שנת 2004, לפני שש שנים, נחקק בישראל לראשונה חוק המסדיר וקובע כללים אחידים לעניין גיל הפרישה מהעבודה.
"חוק גיל פרישה, התשס"ד 2004", הכניס שינוי משמעותי בגיל הפרישה, והעלה את רף הגיל שנקבע לפרישה במצבים שונים בשנתיים ואף ביותר.
רבים טוענים שהרחקת גיל הפרישה, משאת נפש לרבים וטובים בשנתיים תמימות ויותר, היא בגדר הרעת תנאים, ושהשחיקה היא בלתי אפשרית.
לעומתם קיימים גם כמה שנהנים מהזכות להמשיך לעבוד. החוק החדש ייתר וגרם לביטולם או שהביא לתיקונים ועדכונים של בחוקים ותקנות אחרים, כדי שיתאימו לחוק החדש.
כך, למשל, בוטל חוק גיל פרישה שווה לעובד ולעובדת, 1987 ותוקנו סעיפים רבים בחוק פיצויי פיטורין, בחוק שירות המדינה, בחוק הבטחת הכנסה ובעוד חוקים רבים.
ואלו הם עיקרי חוק הפרישה החדש:
בתמצית נקבע בראש ובראשונה רף גילי חדש, גבוה יותר, בהם רשאים עובדים, נשים וגברים לפרוש מעבודתם.
במקביל נקבע גם גיל המקסימום וגיל המינימום לפרישה, במקרים מיוחדים שבהם עובד/ת יכול/ה ורוצה להמשיך בעבודה ובמקרים אחרים שבהם מתאפשרת פרישה מוקדמת, בהתאם להסדרים פרטניים בין עובדים למעסיקים.
הגיל שבו זכאי עובד (גבר) לצאת לגמלאות הוא 67, גיל הפרישה של עובדת יעמוד על 62. (לפני חקיקת החוק החדש גיל הפרישה לגברים עמד על 65 ושל הנשים על 60).
באשר לגיל הפרישה של נשים נקבע בחוק כי תוקם וועדה מיוחדת לבחינת גיל זה (בין 62-64), שתגיש את המלצותיה לוועדת הכספים של הכנסת עד סוף שנת 2011.
במקרה שלא תגובש החלטה עד אז, הרי שגיל הפרישה של נשים (רק אלה שנולדו בחודש מאי 1953 ואילך) יעלה בהדרגה, ויעמוד במועד הנקוב על 64, ולא על 62.
באשר לנשים - על פניו נראה כי זכויות עובדים מסוימות של נשים הורעו יותר מזה של הגברים, שכן גיל הפרישה שלהן עשוי להתרחק ב-4 שנים (מ-60 עד 64), לעומת המצב הקודם, בעוד שגיל הפרישה לגברים הועלה רק בשנתיים.
אם קודם לכן הוסדר גיל הזכאות לפרישה מהעבודה, הרי שגיל 67 נקבע כרף גיל עליון, שכאשר עובדים, נשים וגם גברים, מגיעים אליו, ניתן לחייבם לצאת לגמלאות.
גם לגבי סעיף זה נקבעה הדרגה (יש לזכור כי החוק חוקק לפני 6 שנים), לפיה כל שנה יועלה גיל הפרישה בקצב של ארבעה חודשים לשנה, כך שאלה שנולדו החל במאי 1942 ואילך, כבר יצרכו לפרוש בגיל 67.
כיוצא מן הכלל לסעיף הקודם, נקבע במקום אחר בחוק כי ניתן, בהסכמי עובד-מעביד נפרדים, לחרוג מטווח הגילים שקובע החוק בסעיף "גיל פרישת חובה", כלומר להעלות או להפחית מהגיל שקובע החוק, ובלבד שהמעסיק או מי שאושר על פי חוק להחליפו לצורך העניין, יישא בכל ההוצאות המשתמעות מכך.
המצב לפני חקיקת החוק היה שגיל הפרישה המוקדמת לגברים עמד על 60 ולנשים על 55. החוק החדש השווה בין הגברים לנשים בנושא זה וקבע את גיל 60 כגיל הפרישה המוקדמת לגברים ולנשים גם יחד.
השינוי בסעיף זה, אם כן, נוגע לנשים בלבד, ומעלה ב-5 שנים תמימות את הגיל שבו הן רשאיות לצאת לפנסיה מוקדמת.
קיראו בהרחבה אודות תשלום פנסיה לעובדים.
הסתייגות נוספת באשר לגיל הפרישה לנשים: באשר לגיל הפרישה של נשים, 62-64 כאמור, נקבע גם כי הוראות החוק בטלות, מפני הסכמי עבודה קודמים, שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקפו, והקובעים גיל פרישה גבוה יותר לנשים.
במקרה כזה, הסכם עבודה קודם, באם קיים, הוא שיקבע את גיל פרישת האישה.
