מה מבדיל בית דין לענייני עבודה מכל בית משפט אחר? מהם המסכויות של בית דין לעבודה? כל מה שרצית לדעת על הרכב בתי המשפט לענייני עבודה ועוד.
בית הדין לעבודה - בית הדין האזורי לעבודה ובית דין הארצי
x

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך:
072-3340757
072-3340762
072-3340759
072-3340752
072-3340753
072-3340758
072-3340756
072-3340764
072-3340763
כלים לחיפוש עבודה

בית הדין לעבודה – סמכויותיו על פי חוק

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews
Hebrew

בשנת 1966 הסכימו ההסתדרות והתאחדות התעשיינים במסגרת הסכם קיבוצי על הקמת מערכת של בתי דין לעבודה שתכריע בשאלות העומדות על הפרק ביחסי העבודה.

מכוחה של הסכמה זו חוקק בשנת 1969 חוק בתי הדין לעבודה במטרה לרכז את הדיון וההכרעה בשאלות של משפט העבודה, ביטחון סוציאלי, זכות השביתה, יחסי עבודה, הסכמים קיבוציים וזכויות עובדים ומעסיקים. המערכת מורכבת משתי ערכאות, דיונית וערעור.

בערכאה הדיונית יש חמישה בתי דין אזוריים בירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע. בית הדין הארצי יושב בירושלים. בנוסף להיותו ערכאת ערעור לבתי הדין האזוריים הוא מטפל כערכאה ראשונה בתביעות הקשורות להסכם קיבוצי, לארגוני עובדים ומעבידים ורישוי של חברות כוח אדם ולשכות עבודה פרטיות.

אין ערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת הם כפופים לביקורת בג"צ שמתערב רב במקרים מאד מיוחדים ונדירים. השופטים בבתי הדין לעבודה מתמנים על ידי הוועדה לבחירת שופטים כמו השופטים במערכת השיפוטית הכללית. המותב מורכב משופטים לצד נציגי ציבור מטעם העובדים והמעסיקים.

נציגי הציבור מתמנים על ידי שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות בארגוני העובדים והמעבידים. על הנציגים לעמוד בתנאי כשירות הקבועים בחוק כגון: נסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית ללא עבר פלילי והרשעה בעבירות משמעת חמורה שלא מאפשרת לו לייצג ציבור יש ביכולתו לייצוג אוכלוסיות שונות.

מינוי נציג ציבור הוא לארבע שנים. ניתן למנותו לתקופה נוספת כל עוד שלא עבר את גיל 75.

בתי הדין לעבודה בישראל בתי הדין לעבודה בישראל בתי הדין לעבודה בישראל

נגישות וייצוג בפני בית הדין לעבודה

בגלל אופיו החברתי של החוק הנגישות גמישה ומזמינה. הייצוג המשפטי מתבצע באמצעות עורך דין וברור כי כל אדם יכול גם לייצג את עצמו, אך מצב כזה אינו מומלץ כלל ועיקר.

במקרים מתאימים, כמו תובענות לפי ביטוח לאומי, התובע יכול להיות מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים. תובע יכול לייצג את עצמו.

במידה ובית הדין מרשה, ניתן להגיש תובענה על ידי עותר ציבורי, כמו ארגון העוסק בזכויות עבודה וסוציאליות.

סמכות בית הדין לעבודה

בתי הדין לעבודה עוסקים בכמה תחומים ועיקרם בחמשת הונשאים הבאים:

  • סכסוכים שבין מעביד ועובד על מימוש זכויות.
  • פרשנות, הפעלה ומימוש של: הסכמים קיבוציים, משפטי עבודה ארגוני, הליכים וסכסוכים בין ארגוני עובדים ומעבידים. 
  • ביטחון הסוציאלי – תובענות הקשורות לביטוח לאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות גמל ופנסיה.
  • משפט מינהלי – רישוי להעסיק עובדים על ידי קבלן כוח אדם ולשכות עבודה פרטיות.
  • הליכים פליליים – דיון בכל העבירות הנוגעות לחוק שעות עבודה ומנוחה, בטיחות בעבודה, חופשה שנתית, פיצויים, חוק שכר מינימום, מניעת הטרדה מינית וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

הגשת תביעות לבתי הדין

הגשת התביעה - את התביעה מגישים במזכירות בית הדין האזורי אשר לו הסמכות לדון בנושאים להלן: תביעה שבין עובד למעביד תידון בבית דין שבאזור השיפוט שבו נמצא מקום העבודה או מקום שבו בוצעה. תביעות שלא קשורות ליחסי עובד מעביד ידונו בבית הדין הקרוב למקום מגורי התובע. 

את מי אפשר לתבוע – אדם פרטי או תאגיד בעל אישיות משפטית מוכרת.

כתב התביעה -  ניתן להגיש את התביעות הבאות: שכר, פיצוי פיטורין, תשלום קצבה, ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבת ניידות ממשרד הבריאות. כתב התביעה יוגש למזכירות ב-5 עותקים. אם יש יותר מנתבע אחד, יוגש עותק נוסף עבור כל נתבע. העותק החמישי יוחזר לתובע חתום בחותמת "נתקבל". יש לשמור על עותק זה, שכן זוהי האסמכתא לעצם הגשת התביעה ולמועד הגשתה.

אגרות – התובע ישלם אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה המוגשת. את האגרה יכול לשלם עורך הדין בשק משרדו או בכרטיס אשראי. אדם פרטי ישלם בהעברה בנקאית או באמצעות הדואר.

הגשת כתב הגנה לתביעה שהוגשה נגדך

כתב הגנה יוגש במועד שפורט בהזמנה לדין שנשלחה לנתבע. אם לא יוגש מוסמך בית הדין לפסוק חד צדדי.

את כתב ההגנה ניתן להגיש על טופס המצוי במזכירות בית הדין. אם אינו מספיק ניתן לצרף נספח ולהגישו ב 5 עותקים. להתייחס עניינית לטענות התובע ולצרף מסמכים התומכים בטיעוני ההגנה. הגשתו פטורה מתשלום אגרה.

נתבע רשאי להגיש גם תביעה שכנגד בנוסף לכתב ההגנה ובצירוף לה. הנתבע לתביעה שכנגד רשאי להגיש כתב תשובה ועליו יחולו כל הכללים של כתב הגנה. ניתנת אפשרות להגיש תביעה לצד שלישי כאשר נתבע טוען כי אחר אחראי לחוב. לאחר קבלת רשות בית הדין ניתן לשלוח הודעת צד שלישי.

מהלך הדיון בבתי הדין לעבודה

ייצוג – בעל דין זכאי להיות מיוצג. יש כאלו שמייצגים את עצמם ובית הדין מורגל בתופעה זו ומקבל אותה. ניתן להיות מיוצג על ידי ארגון עובדים ומעסיקים וגם באמצעות הלכה לסיוע משפטי.

התייצבות לדיון – המזכירות שולחת מועד לדיון לצדדים עם אישור מסירה עליו יחתום כל צד. דחיה דורשת אישור בית הדין. במקרה של אי התייצבות, יתקבל פסק דין באופן חד צדדי.

דיון מהיר - דיון כזה נקבע בדרך כלל בתביעות שכר, פיטורין וקצבה.

דיון מוקדם – אם אין דיון מהיר יערך דיון מוקדם לבירור התביעה. ניתן במעמד זה להגיש תיקונים ובקשות לגילוי מסמכים.

הזמנת עדים – מזמין עדים מטעמו רשאי לדבר איתם אך אסור לו לדבר עם עדי הצד השני וכמובן לא להשפיע על עדותם. בנוגע לעדים שיש חשש שלא יופיעו ניתן לבקש מבית הדין צו להתייצבותם.

סדר הדין – תחילה, הצגת ראיות התובע ועדיו ולאחריו הנתבע. העדות תחת אזהרה. חקירה ראשית וחקירה נגדית ולבסוף סיכומים. לבסוף ניתן פסק דין במעמד שני הצדדים. ניתן לשלוח את פסק הדין שלא במעמד הצדדים אלא דרך המזכירות. אי קיום פסק הדין יופנה להוצאה לפועל למימושו. בתביעות של ביטוח לאומי אין הליך של פניה להליכי הוצאה לפועל.

פישור – בעיקר בתביעות בעניין שכר עבודה וזכויות נלוות. או אז מוצא לנכון בית הדין להפנות להליך של פישור. ההליך מתקיים בפני שני נציגי ציבור, מטעם העובדים והמעבידים. הסכם פשרה יקבל בהמשך תוקף של בית הדין. ההליך אפשרי רק בהסכמת שני הצדדים. אין כפיה. למפשרים אין סמכות להכריע.

ערעור על החלטת בית הדין

ניתן לערער על פסק דין של האזורי ל בית הדין הארצי תוך 30 יום. על פסק דין בדיון מהיר אין זכות ערעור אוטומטית. יש להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 15 יום. הגשת הערעור תוך פרק הזמן שיקבע בית הדין הארצי.

ניתן לערער על החלטת ביניים בכפוף לרשות ערעור שתוגש תוך 15 יום. ערעור על פסק דין בענין ועדות רפואיות לפי בקשת רשות ערעור שתוגש תוך 30 יום. ערעור על פסק דין נגד המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה יוגש תוך 30 יום מקבלת פסק הדין ללא צורך בבקשת רשות.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בענייני זכויות עובדים!

כתובות בתי הדין לעבודה בישראל:

בית הדין הארצי לעבודה
רחוב קרן היסוד 20 ירושלים.
טלפון – 077-2703333

בית הדין באר שבע
רחוב התקווה 5 באר שבע
טלפון: 08-6470444

בית הדין האזורי ירושלים
רחוב בית הדפוס 20 גבעת שאול
טלפון- 02-6546444

בית הדין תל אביב
רחוב שוקן 25 תל אביב
טלפון- 077-2703333

בית הדין חיפה
רחוב פלי"ם 12 חיפה
טלפון: 04-8698000

בית הדין בנצרת
היכל המשפט החדש, קרית יצחק רבין
טלפון: 077-2703333

קבלת קהל בכל בתי הדין לעבודה בארץ:

בימים א'-ה' בין השעות 08:30 ועד 13:30
קבלת קהל טלפונים א'-ה' – 07:30-14:30
קבלת קהל ימי ו' וערבי חג במקרים דחופים – 09:00 – 12:00


רוצה להגיש תביעה בענייני עבודה לבד?

ליחצו כאן ומיצאו את הטפסים המתאימים

עדכון אחרון: 18/12/2012 19:22   
תגיות בעמוד:   חוקי העסקה    פסקי דין   
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
דיון מהיר בבית הדין לעבודה - משמעות ההליך - מטרתו העיקרית של דיון מהיר בבית הדין לעבודה הנה לקצר תורים והליכים משפטיים. מתי ניתן לפנות למסלול המהיר?
האם התקיימו יחסי עובד מעביד? דוגמא מפסק דין מעניין - בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכריעה בתביעה מעניינת, שהוגשה על ידי שאריה של עובדת שהלכה לעולמה בטרם עת, שתבעו תשלום פיצויי פיטורים ממעסיקתה של המנוחה, ולמרות שהמנוחה היתה פרילנסרית / עצמאית בפני רשויות המס...
סמכות מקומית של בית הדין לעבודה - רוצה להגיש תביעה בענייני עבודה? בואו לקרוא ולהבין לאיזה בית דין יש סמכות מקומית לדון בתביעה שלך לפי חוקי העבודה...
רשימת שופטים בבית הדין לעבודה - רשימת שופטי בית הדין לעבודה בכל בתי הדין ברחבי המדינה ובבית הדין הארצי בירושלים.
הודעה על הגשת תביעה יצוגית נגד חברת קסטרו - הודעה על הגשת תביעה יצוגית נגד חברת האופנה קסטרו, שהוגשה על ידי מנהל האתר, עורך דין רונן בן צבי...
ליחצו כאן להוספת תגובה
1. טעות במאמר
שלום רב, נראה כי נשמטה מילה מהמשפט "בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר מנחם גולדברג ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. שורש המחלוקת היה באיזו מידה יש לאפשר פניה לבג"ץ בערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה". כמו כן, נראה שנפלה טעות סופר (סיכול אותיות) בסיפא המשפט: "נטייתו של השופט מנחם גולדברג (נשיא בית הדין הארצי לעבודה) הייתה להגביל את הזכות לעבור את בית הדין הארצי ולפנות הלאה לבג"ץ ואילו אהרון ברק (נשיא בית המשפט העליון דאז) פעל להרחיב את סמכויותיו של בג"ץ ודחף לקבל לדיון תיקי ערעור רבים על החלטות בתי הדין הארציים לעבודה", שכן אין "בתי דין ארציים לעבודה", אלא רק בית דין אחד.
סגור
הוסף תגובה

ענת 14/09/2011 19:03
סגור



סגור

פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
עורכי הדין שלנו

עו"ד אריק שלו

עו"ד אורנה שמריהו

כתבות והודעות בפורום
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
072-334-2000
היום
סייענו ל-28 עובדים ומעסיקים
השבוע
קיימנו 19.7 שעות ייעוץ טלפוני
החודש
היו 3168 שיחות טלפון
מאז 2007
טיפלנו ב-96150 פניות