הסכם אי תחרות - הכללים להגבלת עובד בהסכם אי תחרות מול המעסיק והגבלת חופש העיסוק...
הסכם אי תחרות - הגבלת עובד בהסכם אי תחרות מול המעסיק
x

שאלות לגבי אי תחרות? פנה/י לעו"ד 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

החתמת עובד על הסכם אי תחרות

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (33) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 33 reviews
Hebrew

האם מותר למעסיק להחתים עובד על הסכם אי תחרות, שיגביל את העובד מלעבוד בתחום עיסוקו לאחר הפסקת יחסי העבודה מול מעסיקו הנוכחי? מהם התנאים להגבלת חופש העיסוק, כפי שנקבעו בחוק יסוד ובפסיקת בתי המשפט? על כל אלה נרחיב ונסביר בסקירה שלפניך.

עובד נקלט בחברה לייצור מערכות סולאריות. החברה מכינה עבורו מסלול ממושך לצורכי הכשרתו לצרכיה. בתקופת ההכשרה העובד בעיקר לומד. הוא מקבל שכר כפי שנקבע בחוזה העסקתו מבלי שיידרש לספק תפוקה מדידה כנגד שכרו כמו שאר העובדים. בתום ההכשרה הוא עולה על פס הייצור ומוציא לפועל את מה שלמד.

בעלי החברה ומנהליה מודעים לעובדה שהם מתנהלים בזירה תחרותית. הם לא היצרנים היחידים של מערכות סולאריות. יש עוד 3 מתחרים בסדר גודל דומה. המנהלים והעובדים מודעים לאופציה הפתוחה בפניהם לעבור למתחרים אם התנאים במקום העבודה הנוכחי לא יספקו אותם.

המעסיקים חוששים מהמעבר למתחרים לאחר שהושקעו משאבים בהכשרת העובד שהפך למעשה גם לשותף סוד מסחרי. אפשר להבין את המניע והרצון של בעלי החברות למנוע זליגה של עובדים ומידע מסחרי למתחרים. הזליגה עלולה לחסל את היתרון התחרותי עליו עמלו קשות במשך שנים.

יחד עם זאת, שוק העבודה אינו ג'ונגל. המעסיק לא יכול לעשות כעולה על רוחו עם העובדים שלו. הם לא הרכוש שלו ואין לו בעלות עליהם.

הוא אינו יכול להתנות קבלתו של העובד בתנאי שיחתום בחוזה העבודה על סעיף אי תחרות, אסור לו לנצל את תמימות העובדים שכמהים ולחוצים לקבל כל משרה ולהלביש עליהם סייגים ואיסורים שימנעו מהם לנצל את הידע שצברו לטובת הקמת חברה פרטית משלהם או הצטרפות למתחרים.

המעסיקים מודעים לאיסורים בחוק ובהלכות הפסוקות מזה שנים ובכל זאת ינסו להעמיד במבחן את העובד.

זה לא תמיד הולך להם כפי שתיכננו. בתי המשפט פותחים שעריהם בפני עובדים שנאלצו לחתום על חוזי עבודה מקפחים הנוגדים את תקנות הציבור. בתי המשפט בוחנים בזהירות כל אירוע שמובא בפניהם לבירור והכרעה ורק במקרים חריגים, יתנו הגנה וסעד משפטי למעסיק שעלה בידנו לשכנע בצדקת תביעתו.

הסביבה הנורמטיבית בכל הנוגע להסכמי אי תחרות

לפי פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 6601/96 AES נ' סער) נקודת המוצא לבחינת תוקפם של הסכמים המגבילים את חופש העיסוק היא ההוראה בסעיף 30 לחוק החוזים המתייחסת לכריתת חוזה שיש בו מרכיבים בלתי מוסריים, בלתי חוקיים ו/או כאלה הסותרים את תקנות הציבור.

לפי העולה מפסיקת העליון תקנת הציבור משקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית באשר לרמה הראויה של התנהגות ביחסים חוזיים. היא מבטאת את עמדתו של המשפט הישראלי באשר למותר ולאסור בהתקשרות החוזית. תוכנה של תקנת הציבור משתנה מחברה לחברה.

בבוא בית המשפט לפסוק במחלוקת חוזית עליו לשקול את חשיבותו של העיקרון, שחוזים צריך לקיים. עיקרון זה משקף זכות חוקתית ואינטרס ציבורי מרכזי.

יחד עם זאת, קיים אינטרס ציבורי מובהק להגן על המעביד מפני תחרות של העובד בכלל ובפני שימוש במידע שרכש אצל מעבידו בפרט.

המעסיק השקיע רבות בהכשרת עובדיו ובפיתוח סודותיו המסחריים שהם קניינו. זהו אינטרס פרטי וציבורי להעניק למעביד את ההגנה על השקעותיו, שיטות עבודתו וחוג לקוחותיו. 

פסילת תניות להגבלת חופש העיסוק נתמכת בעיקרון החוקתי המעוגן בחוק יסודי חופש העיסוק. החוק נגזר מכבוד האדם ומחירות המחשבה והפעולה.

בפועל, עובד רשאי להתקשר עם מעביד אחר לפי בחירתו ואפילו לפתוח עסק משלו ללא כבילה להגבלות מסחריות שהטיל עליו מעבידו הקודם. חופש העיסוק נגזר מחופש התחרות.

עבודתו של העובד היא הרכוש החומרי והרוחני שלו. זהו הבסיס להגשמה עצמית.

חופש בחירתו היא תמצית חייו. הכשרה בכל מקום היא האמצעי שעומד בפניו להתחרות בשוק העבודה.

הגבלת העובד וצינונו על ידי הוראה חוזית מגבילה של מעסיקו, עלולה לנתק אותו ממעגל העבודה, להרוס שנות הכשרה רבות ולפגוע ישירות באינטרס הציבורי השואף לחברה יצרנית ומתקדמת.

למעסיק יש יתרון על העובד ומכוחו נגזר כוח המיקוח שלו. עם השנים חוסר השוויון הזה משתנה. עובדים זוכים להגנה של איגודים מקצועיים ולסעד הולם של דיני עבודה וחוקי מגן.

לגישת בית המשפט תניה המגבילה את חופש העיסוק יכולה להתקבל כאשר מדובר בהגנה על הקניין הרוחני של המעסיק, על סודותיו המסחריים ורשימת לקוחותיו.

ההגנה על המעביד אינה יכולה להיות מוחלטת אלא יחסית הלוקחת בחשבון את אינטרס הציבור. בחינתה של ההגנה צריכה להיות בגבולות הסבירות או המידתיות.

הגבולות הללו יבדקו לפי משך הזמן של ההגבלה לעובד, מקום ההגבלה וסוג הפעילות שהוא נדרש להגביל עצמו.

בנקודה זו קובע בית המשפט כי אין להכיר בהגבלה השוללת מהעובד את יכולת העבודה בתחום מיומנותו ואת יכולת השתכרותו.

לצד השמירה על אינטרס העובד יש להתחשב תמיד באינטרס הציבורי שההגבלה יכולה לשרת כמו למשל, הדרישות המיוחדות של שוק העבודה בזמן נתון, פיתוח תעשיות עתירות ידע ועידוד התחרות כדי לקבל משק בריא, צומח ויעיל.

מכאן יוצא, שאם ההגבלות על חופש העיסוק חורגות מהאינטרס האישי והציבורי והן נוגדות את תקנות הציבור, הסכמי עבודה הנגועים בהם בטלים. וההיפך הוא הנכון. מי שנפגע זכאי לתרופות הניתנות בגין הפרת חוזה.

לבית המשפט שנדרש להכריע בסוגיות אלו, שמורה הזכות ונתונה הסמכות לצמצם את היקפה של ההגבלה על חופש העיסוק כדי להעמידה בדרישות הסבירות והמידתיות.

מההלכה העקרונית לפסיקה המעשית

תא (ת"א) 83/98 עו"ד יצחק מיוחס נ' עו"ד מיכאל רוזן

עו"ד מיכאל רוזן (המשיב) עבד במשך כארבע שנים כעורך דין שכיר וכנותן שירותים במשרד יצחק מיוחס (המבקש) והתמחה בתחום המיסוי המוניציפלי.

במהלך עבודתו, חתם על התחייבות לפיה מיום סיום עבודתו, לא יעסוק במתן שירות ללקוחות של משרד המבקש במשך 4 שנים, וגם לא יעסוק כלל בענייני מיסוי מוניציפלי במשך תקופה של 40 חודשים מסיום עבודתו. המבקשים הגישו עתירה לצווים זמניים לאכיפת ההתחייבויות הללו.

בית המשפט המחוזי פסק, שלא הגיע למשיב מידע סודי ומיוחד מעבר לידיעות והמיומנות שרוכש לעצמו כל מי שמתמחה תקופה מסוימת בתחום ספציפי. סודות המקצוע של מיסוי מוניציפלי אינם שייכים למבקשים ואין למי מהם זכות קניינית או אחרת בהן, ואין הם יכולים, מכוח גילוי הסודות הללו למנוע מהמשיב לעבוד במקצועו.

כל עורך דין המועסק במשך תקופה ארוכה בתחום מסוים, חזקה עליו כי ירכוש לעצמו מומחיות ומיומנות באותו תחום, ואין להעלות על הדעת כי עם עזיבתו את עבודתו או כתנאי לקבלתו לעבודה, יאלץ להתחייב כי לא יעסוק באותו תחום במשרד אחר.

עוד נפסק כי פגיעה באוטונומיה של הרצון הפרטי של כל לקוח לבחור לעצמו פרקליט כרצונו על ידי הטלת מגבלה חוזית על הפרקליט לקבל לקוחות שבחרו בו, היא מגבלה הנוגדת את תקנת הציבור.

ההתחייבות הגורפת שלא לעסוק כלל במתן שירותים בענייני מיסוי מוניציפלי במשך תקופה של 40 חודשים נוגדת הן את חוק יסוד חופש העיסוק והן את תקנת הציבור, ולפיכך אין לאוכפה. מניעת תחרות שכזו אינה עונה על התניה של הגבלת העיסוק לתכלית ראויה.

תעא (ת"א) 2339-09 חב' תיקשורון נ' צעירי דורון

צעירי דורון (הנתבע) עבד בחברת תיקשורון (התובעת) החל מיום 1.4.93 ועד יום 31.10.08 עת התפטר מעבודתו.

ביום 16.11.08 חתמו הצדדים על כתב התחייבות (להלן: ההסכם) במסגרתו התחייב הנתבע שלא להתחרות בעסקי התובעת למשך 6 חודשים והתובעת התחייבה לשלם לנתבע פיצויי פיטורין.

לאחר סיום העסקתו בתובעת, חתם הנתבע על עיסקה עם חברת קופרגייט, לקוחה של התובעת. טוענת התובעת כי משהנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים אזי עליו להשיב את כספי הפיצויים שקיבל מהחברה וכן לפצות את החברה בסך של 50,000 ₪ כאמור בסעיף 2ב. להסכם. 

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי, הנתבע יזם ו/או גרם לפניה יזומה של חברת קופרגייט אליו, לצורך התקנת מרכזיה קווית. הנתבע ידע והיה עליו לדעת כי בעשותו כן, הדבר יהווה למעשה פניה ו/או הצעה לביצוע העסקה ובנקודת הזמן אשר בה התרחשו הדברים, הנתבע ידע כי מדובר בהפרת חוזה.

יחד עם זאת, בחן בית הדין את טענת התובעת האם במקרה של הפרת חוזה, הנתבע חב בהשבת כספי הפיצויים ששולמו לו בנוסף לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם. בית הדין קבע כי פיצויי פיטורין ששולמו לנתבע במסגרת אותו הסכם הנם פיצויי פיטורין מכח הסכם ולא מכח החוק.

ביה"ד הגיע למסקנה כי הנתבע לא חב בהשבת סכום הפיצויים ששולמו לו על ידי התובעת. הצדדים חתמו על הסכם לפיו ישולמו לנתבע כספי פיצויים.

הנתבע התחייב כי במשך 6 חודשים מיום סיום עבודתו לא יפנה ללקוחות הנתבעת ולא יתחרה בעסקיה. כנגד התחייבות זו התחייב הנתבע לשלם לתובעת פיצויי בסך של 50,000 ₪, מדובר על פיצויים מוסכמים שקבעו הצדדים בהסכם.

במסגרת ההסכם התובעת התחייבה כלפי הנתבע בתשלום פיצויי פיטורין ואילו הנתבע התחייב שלא להתחרות בעסקי התובעת.

לשון החוזה ברורה באשר לפיצוי שהוסכם בין הצדדים במקרה של הפרת חוזה. במקרה הנדון לא הועלתה טענה לביטול החוזה ואין מדובר בחוזה בטל אלא מדובר בחוזה שהופר ויש לבחון מהו הפיצוי שעל הנתבע לשלם לתובעת בגין הפרתו. בית הדין קבע שהפיצוי ישולם כמוסכם על הצדדים.

תעא (ת"א) 8045-09 אר.וי.אם מערכות (1998) בע"מ נ' נתנאל הלל

התובעת מספקת שירותי מחשוב למשרדי אדריכלים ומהנדסים. הנתבע הועסק על ידי התובעת עד לפיטוריו כאשר הוא הוצב בקביעות אצל לקוח התובעת, משרד "יסקי-מור-סיוון אדריכלים", כאחראי על רשת המחשוב של הלקוח.

לאחר סיום העסקתו החל הנתבע לעבוד בחברה אחרת באותו תפקיד ואצל אותו לקוח, משרד יסקי. לטענת התובעת, בעבודתו במשרד יסקי לאחר סיום העסקתו בתובעת, הפר הנתבע הסכם סודיות ואי-תחרות אשר חתם עמה עובר לתחילת העסקתו אצלה ובהתאם לאותו הסכם, היא זכאית לפיצוי המוסכם הנקוב בו.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי האינטרס בדבר חופש העיסוק מצא עיגונו כזכות יסוד הן בפסיקת בתי המשפט והן בחוק יסוד.

הזכות לחופש עיסוק יכולה להידחות לנוכח קיומם של אינטרסים קנייניים לרבות קניין רוחני ו/או סודות מסחריים וכן האינטרס בדבר חופש ההתקשרות וחופש החוזים. במקרה שלפנינו, ההפרה של תניית הגבלת העיסוק מוגמרת ואינה נתונה למחלוקת.

השאלה שנדרש בית הדין להשיב עליה בין השאר היא, האם יש מקום ליתן תוקף לאותה הגבלה עיסוק המונעת מהנתבע להתחרות בתובעת. 

כדי שיינתן תוקף משפטי כמבוקש, על המבקש להוכיח כי התניה באה להגן על אינטרס בר-הגנה. תניה עירומה, כלשון בית הדין, בין עובד ומעביד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד, תהא נוגדת את תקנת הציבור ולכן בטלה.

בין האינטרסים הלגיטימיים נמנים סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת או הפרה של חובות האמון ותום הלב המשתרעים הן על תקופת העבודה והן לאחריה. אין מדובר ברשימה סגורה.

לענין תום הלב נקבע כי הפרת ההתחייבות לאי-תחרות, כשלעצמה, אינה מהווה חוסר תום לב ויש לשקול את מכלול נסיבות העניין. נוסף על קיומו של אינטרס בר-הגנה, על המעסיק להוכיח כי היקף ההגנה שנקבע בתניה המגבילה את העובד אינו חורג מעבר לנדרש לשם הגנה על אותו אינטרס.

לאחר קביעות עקרוניות אלו קבע בית הדין כי התובעת לא הרימה את הנטל הדרוש להראות כי יש ליתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק שבהסכם אי התחרות.

החברה התובעת העלתה 4 אינטרסים שיש בהם להבנתה להצדיק מתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק והתחרות והם: הכשרה מיוחדת של הנתבע לעיסוק בתוכנות שהותקנו במשרד יסקי; סוד מסחרי הקיים במבנה מערכת המחשוב במשרד יסקי ושיטות העבודה; הפרה של חובת האמון וחובת תום הלב ביחסי הנתבע עם התובעת. 

בית הדין לא השתכנע ודחה את הבקשה וקבע בשורה התחתונה של פסק הדין: "התובעת לא הרימה את הנטל להציג אינטרס לגיטימי ובר-הגנה, שבגינו יש ליתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק שעליה היה חתום הנתבע".

יש לך שאלות לגבי הסכם אי תחרות בין עובד למעסיק?
חייג/י עכשיו לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-2000

האם הכתבה עזרה לך להבין יותר בנושא הסכם אי-תחרות? כן בהחלט. הכתבה מעניינת וחשובה מאד. כן אבל נשארו לי עוד כמה שאלות בנושא. לא ממש, חסר בכתבה הרבה מידע חשוב.
עדכון אחרון: 24/03/2016 09:46   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים    מידע למעסיקים    הפסקת עבודה   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
כתבות והודעות בפורום
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!
מספר הפניות משנת 2007 מספר העובדים והמעסיקים שקיבלו סיוע שיחות טלפון ב-12 החודשים האחרונים