הכירו את משמעותו של חג הפועלים שחל בתאריך ה-1 במאי בכל שנה, וכיצד מציינים את התאריך בישראל...
האם 1 במאי חזר להיות רלוונטי? ראיון מיוחד לרגל חג העמלים
x

שאלות? פני/ה לשיחה עם עורך דין: 072-334-2000
כלים לחיפוש עבודה

האם האחד במאי חזר להיות רלוונטי?

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (9) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 9 reviews
Hebrew

ה-1 במאי מתקרב, ממש כמו בכל שנה. עבור רוב העובדים בישראל זהו יום עבודה רגיל. רבים מהם אף אינם יודעים שזהו סוג של חג.

האחד במאי אינו נחשב בישראל לחג, אינו נחגג בגנים ובבתי הספר ואינו יום שבתון. למרות זאת, בעבר, בשנות ה-50 וה-60 שררה בארץ ביום הזה אווירת חג.

מרבית העובדים לא הגיעו לעבודה וברחובות תל-אביב וחיפה צעדו תהלוכות ענק של רבבות פועלים, חקלאים ועסקנים פוליטיים שהניפו דגלים אדומים ושרו שירים על שוויון, אחווה וזכויות עובדים. מאז, ירדה ההתלהבות מה"חג" הזה והוא איבד את חשיבותו.

היחס לחג הפועלים משקף שינויים בחברה הישראלית ובמעמד העובדים בחברה. בתקופת הקמת המדינה נשלט המשק כולו בידי ההסתדרות והממשלה, שהשתייכו לאותה מפלגה – מפא"י, בעלת אג'נדה סוציאליסטית.

שני הגופים ארגנו את התהלוכות כדי להפגין את עוצמתם. בהמשך, בשנות ה-70, ה-80 וה-90 ההסתדרות נחלשה, השלטון התחלף, ותהלוכות אחד במאי הצטמצמו עד שכמעט נעלמו.

זכויות העובדים והתאגדות עובדים חזרו בשנים האחרונות להעסיק את החברה הישראלית, ומאז שנת 2005 – התהלוכות חודשו.

בשנה שעברה צעדו בתהלוכות בתל-אביב כ-1,000 מפגינים, ועוד כמה מאות בעצרות נוספות בחיפה ובנצרת וכמה עשרות בעצרות קטנות בירושלים ובבאר-שבע. השנה, מבטיחים המארגנים, צפויים להשתתף הרבה יותר.

אירועי אחד במאי בארץ מתחילים כבר ב-30 לאפריל, בגלל שה"חג" עצמו חל השנה (2015) ביום שישי. בנוסף להפגנות ותהלוכות, מתקיימים משחק כדורגל חגיגי של קבוצת הפועל קטמון באצטדיון טדי בירושלים, פסטיבל סרטים על עובדים ועבודה בסינמטקים, הפנינגים של מיצגים ודוכנים, עצרות, הופעות, הרצאות וסיורים.

את האירועים מקיימים ארגוני העובדים – ההסתדרות, "כוח לעובדים" ו"מע"ן", תנועות הנוער של "החולצות הכחולות" (הנוער העובד, השומר הצעיר והמחנות העולים"), "הפועל", מפלגות השמאל (מפלגת העבודה, מרצ וחד"ש) ארגוני המחאה החברתית, קואופרטיבים צרכניים וארגוני שמאל שונים.

השלטים, הסיסמאות ותוכן הנאומים שונים מאוד מגוף לגוף – חלק מהדוברים ממוקדים בזכויות עובדים וחלקם מנצלים את הבמה למסרים פוליטיים רחבים יותר. ועם זאת, הדגל האדום, שבעבר כמעט נעלם מהרחוב הישראלי, חזר להתנוסס ברוב האירועים.

מעמדו החוקי של ה-1 במאי בישראל הוא "יום בחירה" – אחד מ-43 ימים בשנה שבהם העובד יכול לבחור שלא להגיע לעבודה, בהודעה של 30 יום מראש, בלא צורך באישור מהמעסיק. עובד יכול לצאת לחופשה בשני ימי בחירה שונים על חשבון ימי החופשה השנתית שלו.

במגזר הציבורי ובחלק ממקומות העבודה המאורגנים (כאלה שיש בהם ועד עובדים והסכם עבודה קיבוצי) ימי הבחירה ניתנים על חשבון המעסיק כשני ימי חופשה נוספים.

ימי הבחירה כוללים את כל ערבי-החגים של החגים והמועדים הנהוגים בארבעת הדתות בארץ, את כל ימי הצום היהודיים שאינם חגים, וכן את פורים, ל"ג בעומר, ימי הזיכרון לחללי צה"ל ולשואה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ראש השנה האזרחי ויום האישה.

כך שלאחד במאי יש "תחרות" קשה על מעמדו כיום בחירה, ובפועל רק מעט שכירים אינם מגיעים בו לעבודה, גם במקומות שבהם זהו יום חופש על חשבון המעסיק, ובוודאי במקומות שבהם החופשה היא על חשבון העובד.

חלק מאירועי 1 במאי בישראל נערכים אחר הצהריים כדי לאפשר גם למי שעובד להשתתף בהם.

אחד במאי חג הפועלים אחד במאי חג הפועלים אחד במאי חג הפועלים

יש לציין שברוב מדינות העולם ה-1 במאי הוא חג לאומי ויום שבתון מלא.

זה המצב בצרפת, ספרד ומדינות נוספות במערב אירופה, מדינות סקנדינביה, רוסיה ורוב מדינות מזרח אירופה, רוב מדינות אמריקה הלטינית, סין ומספר מדינות נוספות במזרח אסיה ורוב מדינות ערב.

תהלוכות ומצעדים מתקיימים גם ברוב המדינות שבהן, כמו בישראל, ה-1 במאי אינו חג רשמי, כמו בריטניה, גרמניה, יפן, דרום-קוריאה והולנד.

זאת, למעט במספר מדינות, ובראשן ארצות הברית, שבהן "יום העבודה" נחגג בתאריך אחר.

ה-1 במאי נולד בשנות ה-80 של המאה ה-19 ודווקא בארה"ב.

פדרציית העובדים האמריקנית – ה"הסתדרות" של ארצות הברית - דרשה מארגוני הסוחרים והתעשיינים להגביל את יום העבודה של הפועלים לשמונה שעות, והכריזה על התאריך האחד במאי 1886 כתאריך יעד (אולטימאטום) לקבלת הדרישה הזאת.

המעסיקים לא קיבלו את הדרישה, ובתאריך היעד הוכרזה שביתה כללית בערים הגדולות בארה"ב ופרצו הפגנות אלימות של פועלים זועמים, שבהם נהרגו פועלים מירי של שוטרים.

ב-1 במאי 1887 התקיימו עצרות גדולות לזכר הרוגי המהומות של מאי 1886, וארגוני העובדים החליטו לקיים עצרות ותהלוכות מדי שנה באותו תאריך, ולהניף בהן דגלים אדומים "לזכר דם חברינו ההרוגים".

שנתיים אחר כך, באינטרנציונל הסוציאליסטי השני שהתקיים בפריז, החליטו ארגוני העובדים באירופה לאמץ את המנהג האמריקני החדש, ומאז 1890 "חג הפועלים" נחגג על ידי ארגוני עובדים ומפלגות סוציאליסטיות בכל העולם.

ההפגנות בארץ הן קטנות וצנועות ביחס לתהלוכות 1 במאי במדינות אחרות, שבהן משתתפים מאות אלפי עובדים, אבל הן הולכות וגדלות משנה לשנה.

"1 במאי זה זכויות עובדים, וזה תמיד רלוונטי"

"ה-1 במאי היה תמיד רלוונטי והוא עדיין רלוונטי" אומר ד"ר איתי סבירסקי, ממייסדי ומובילי ארגון "כוח לעובדים" והמשפטן של הארגון, בראיון לפורטל זכויות עובדים.

"אחד במאי זה זכויות עובדים, וזכויות עובדים – חוקי עבודה, דיני עבודה – זה הלחם והחמאה של החיים של כולנו. אין כמעט בנאדם, חברה, תאגיד שלא מצא את עצמו עוסק בזכויות שלו, בנושאים כמו שכר, פנסיה, שעות עבודה וחופשה, פיטורים".

מדוע, אם כך, רוב העובדים לא מודעים במיוחד ל-1 במאי, לא צועדים בהפגנות והולכים לעבודה כרגיל?

"אני חושב שצריך להבדיל בין אירועי ה-1 במאי עצמם לבין הדבר החשוב שעומד מאחוריהם. ה-1 במאי עצמו הוא לא יום חופש בארץ, ולכן רוב העובדים בכלל לא נחשפים אליו.

יש הפגנות ותהלוכות, כמובן שאני משתתף בהם וכמוני רוב הפעילים בגופים שעוסקים בזכויות עובדים. אבל אנחנו 'ברנז'ה' של פעילים, קבוצה קטנה של כמה אלפי אנשים יחד בכל הארץ.

רוב העובדים לא ייקחו יום חופש על חשבונם כדי ללכת להפגנה וגם לא יצאו לשם כך במיוחד ממקום העבודה. אני חושב שזה שונה במדינות שבהן ה-1 במאי הוא חג לאומי ורוב העובדים בחופש.

במדינות כאלה העובדים הולכים לים, לפארק ולמנגל, נהנים מיום חופשה רגיל, ועל הדרך, כצירוף של בילוי ואידיאולוגיה, משתתפים בעצרות הענק".

"לגבי הרעיון שעומד מאחורי האחד במאי – זכות העובדים להתאגד – אני יודע בוודאות שרוב העובדים מודעים לו, מתעניינים ותומכים בו.

יש סקרים שמראים בצורה עקבית שיש הרבה יותר עובדים שרוצים שיהיה ועד עובדים במקום העבודה שלהם מאשר כאלה שיש להם ועד. אחת הסיבות שהקמנו את 'כוח לעובדים' היא שניהלתי קליניקה לסיוע משפטי לעובדים, ושם נחשפנו להמון עובדים לא-מאוגדים, בעיקר עובדים מוחלשים בחברות פרטיות, שכל הזמן דיברו על כך שהיו רוצים ועד".

"רוב זכויות העובדים באות כיום מהחקיקה ומבתי המשפט. זה חשוב מאוד שהמדינה מתערבת בשוק העבודה ומגבילה את כוחם של המעסיקים באמצעות חוקים.

אבל חוקי העבודה בארץ ובעולם לא נוצרו מעצמם או מרצון טוב של המחוקקים, אלא במאבק קשה מאוד שנמשך כבר 150 שנה, שמי שהוביל אותו היו ארגוני העובדים, באמצעות שביתות ארוכות וקשות והפגנות שלפעמים היו אלימות.

זה מאבק שלא נגמר ושההשתתפות של ארגוני העובדים היא חיונית לקיומו. אני לא יודע כמה העובד הממוצע מודע לכל זה, אבל הוא מודע לחשיבות ההתאגדות".

המודעות לזכויות עובדים בארץ, שפעם הייתה גבוהה ואחר כך ירדה, עולה כיום שוב ויש יותר ויותר עובדים שמתאגדים. מדוע?

"אין ספק שבעבר, ההסתדרות הישנה וכל השחיתויות שהיא הייתה מעורבת בה יצרו תחושת מיאוס ותדמית רעה לכל נושא זכויות העובדים.

כשאני מדבר עם עובדים מבוגרים, בני 40 ומעלה, שעוד זוכרים את ההסתדרות הישנה, אני שומע שהם חוששים מהתאגדות, בין השאר בגלל הזיכרון של ההסתדרות הישנה. כך גם אצל עולים מברית המועצות שעצם הרעיון של ארגון עובדים מזכיר להם את הקומוניזם.

בהקשר של ה-1 למאי, אני חייב לציין שתהלוכות עם דגלים אדומים ביום הזה רק מחמירים את הרתיעה של הדור המבוגר ממה שאנחנו עושים.

אבל בשנים האחרונות יש דור חדש של עובדים צעירים שהזיכרון הישן הזה לא רלוונטי עבורו. הדור הזה מודע מאוד לזכויותיו, בין השאר בזכות האינטרנט. הוא מתייחס להתאגדות בצורה עניינית ועם פחות משקעים אידיאולוגיים, ולכן יש לו פחות רתיעה ממנה".

"דבר נוסף שנתן דחיפה גדולה למאבקי עובדים היא המחאה החברתית של 2011. המחאה עודדה אנשים להיאבק יותר על מה שמפריע להם, בכל תחומי החיים - אם זה בעיות בחינוך בבית הספר של הילדים, בעיות סביבתיות בשכונה או זכויותינו מול המעסיק בעבודה שלנו".

"סיבה שלישית לחזרה של הנושא לסדר היום, סליחה על הגאוותנות, היא אנחנו, ארגון "כוח לעובדים". הרצון להיאבק על הזכויות תמיד קיים, אבל העובד צריך שיהיה מאחוריו גוף, כוח מוסדי שתומך בו.

מהרגע שאנחנו קמנו והתחלנו לעורר את השטח גם הארגונים הגדולים והוותיקים יותר - ההסתדרות הכללית והלאומית, נכנסו לעניינים וחזרו לדאוג לעובדים המוחלשים שבעבר הוזנחו. נוצרה תחרות בריאה בין ארגוני העובדים שפועלת לטובת זכויות העובדים עצמם".

בתכנית לחג הפועלים 2015: משחק "הפועל" ופסטיבל סרטי פועלים

אירועי חג הפועלים יתקיימו בראשון ובשני במאי 2015 במקומות רבים בארץ. אספנו מספר אירועים מרכזיים שפתוחים לקהל הרחב.

תל אביב

יום חמישי ה-31 לאפריל ב-11:00 באוניברסיטת תל-אביב תקיים צעדה של "כוח לעובדים" שתוקדש לתמיכה בעובדי ועובדות הניקיון.

ביום חמישי ב-16:00 בכיכר המדינה יתקיים הפנינג של הנוער העובד-והלומד וארגון "דרור ישראל שיכלול הופעות, מיצגים אומנותיים בנושא המאבק בניצול בעבודה, תערוכת המצאות וחידושים של תלמידי בתי ספר מקצועיים ופסלים חיים של דמויות מופת חברתיות.

ביום חמישי ב-17:00 תתקיים הצעדה המסורתית לציון חג הפועלים, מכיכר המדינה דרך הרחובות ויצמן, פנקס ואבן-גבירול ועד בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב, בה אמורים להשתתף כ-5,000 איש, כולל חברי תנועות הנוער העובד והלומד, "דרור ישראל" וההסתדרות.

ב-31 לאפריל ב-18:30 בבית ההסתדרות תתקיים העצרת המרכזית של ההסתדרות, שתכלול נאומים של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ואחרים, טקס להענקת אותות לוועדים חדשים שקמו בשנים האחרונות, והופעה של להקת "קפה שחור חזק".

ביום חמישי במשך היום יתקיים בתיאטרון יפו "פסטיבל סרטי פועלים", פסטיבל ארצי של סרטים שכולם עוסקים בנושאי עובדים ועבודה.

ביום האחד במאי בשעה 11:00 תתקיים צעדה מכיכר רבין לרחבת הסינמטק, בהשתתפות פעילים של כל ארגוני העובדים והארגונים החברתיים.

לאחריה תתקיים עצרת מחאה חברתית בנושא זכויות העובדים ומצוקת הדיור גם יחד, בהשתתפות ראשי ועדי העובדים של הבנק הבינלאומי, נהגי האוטובוסים בחברות הקטנות והמוזיקאים, לצד פעילים חברתיים מתחומים אחרים.

מה-1 עד ה-3 למאי יתקיים בסינמטק תל אביב "פסטיבל סרטי פועלים".

ירושלים

ביום שישי ה-1 למאי ב-10:00 במרכז כלל שברחוב יפו יתקיים הפנינג של "כוח לעובדים", קואופרטיב "בשותף" וקואופרטיב הבגדים "גרוב", שיכלול קניות של מאכלים, בגדים ואקססוריז מדוכנים של חברי הקואופרטיבים ואירוע לרגל פתיחת סניף "כוח לעובדים" במקום.

ביום שישי ב-14:00 יתקיים באצטדיון טדי משחק כדורגל של הפועל קטמון מול מכבי עירוני קריית אתה, שהוקדם מה-2 למאי ויהיה חלק מחגיגת 1 במאי. משתתפי האירוע במרכז כלל יוסעו בהסעה מרוכזת למשחק.

חיפה

ביום שישי ב-11:00 בכיכר מאירהוף תתקיים עצרת של תנועת הנוער "השומר הצעיר" ומפלגת מר"צ.

במהלך כל יום שישי יתקיים בסינמטק חיפה פסטיבל סרטי פועלים.

בשבת, ה-2 למאי, מ-16:00 עד 18:00 יתקיים סיור מודרך שיצא מבית הגפן לאתרים שבהם התקיימו מאבקי עובדים גדולים בחיפה, כמו ואדי סאליב והנמל. את הסיור יוביל אורי וולטמן - מורה, תושב שכונת הדר ופעיל חברתי.

ראשון לציון

ביום חמישי, ה-31 לאפריל, מ-16:00 עד 19:00 תתקיים צעדה של תנועת "המחנות העולים" מבניין מועצת הפועלים ועד בניין העירייה.

נצרת

ביום שבת (2 למאי) ב-11:00 באזור המוסכים תתקיים העצרת המרכזית של ה-1 למאי במגזר הערבי, בהובלת תנועת חד"ש והמפלגה הקומוניסטית הישראלית.

בקעה אל-גרביה 

ביום שישי מ-17:00 עד 19:00 תתקיים במכללת "אלקאסמי" עצרת 1 במאי של ארגון העובדים "מען".

לחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!

האם לדעתך ה-1 במאי צריך להיות יום שבתון בישראל? כן - בהחלט. איני בטוח/ה. לא - למה?
עדכון אחרון: 29/04/2015 12:07   
תגיות בעמוד:   מידע לעובדים   
פורטל זכויות העובדים:
פייסבוק
גוגל +
צור קשר
הפורום שלנו
אנחנו כאן בשבילך!
לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?
פורטל זכויות העובדים | חייג/י: 072-334-2000 © המידע באתר ניתן באופן תיאורטי, במידע חסר ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין!